ועדת הכספים של הכנסת, בראשות ח"כ חנוך מילביצקי, אישרה אמש (ג') הסטת תקציב בהיקף של כ-98 מיליון שקל לרשתות החינוך החרדיות. הדיון, שנמשך כשבע שעות, התקיים בעקבות החלטת בג"ץ שהורתה לוועדה לדון מחדש בחלק מהעברות התקציביות המקוריות לחרדים שאושרו בדצמבר 2025.
הכספים שנדונו אמש נועדו לצרכי תקורה, הסעות ושירותי היקף ברשתות החינוך העצמאי ומעיין החינוך התורני. בין הסעיפים: כ-20 מיליון שקל לחינוך העצמאי לשכר עובדי מטה, הוצאות תפעול והסעות תלמידים; כ-39 מיליון שקל לרשת מעיין החינוך התורני לאותן מטרות; כ-4 מיליון שקל לשירותי ניקיון ותחזוקה במוסדות העל-יסודיים של מעיין החינוך התורני; וכ-35 מיליון שקל נוספים לשירותי ניקיון, תחזוקה ומינהלה בשתי הרשתות.
בג"ץ הורה לכנסת לדון בהעברת הכספים ולאשר אותה מחדש, לאחר שבמהלך הדיון בעתירה של יש עתיד לפני כמה חודשים, חשפה נציגת היועמ"שית כי מדובר בכספים שהועברו למוסדות עוד לפני אישורם בוועדת הכספים.
למרות שחשפנו זמן קצר לאחר הפסיקה כי גם כספי משכורות השופטים הועברו באותה צורה ואושרו על ידי הוועדה רק לאחר שבוצעה העברה לרשות השופטת, וכן בוצעו עוד העברות רבות בצורה דומה, השופטים בחרו להתעלם מהעובדות הידועות לכל ורק על כספי החרדים הורו לקיים הצבעה חוזרת.
יו"ר דגל התורה ח"כ משה גפני אמר בדיון: "אני מתריע כבר שנים שיש להביא את ההעברות בזמן ולא לאשרר אותן בדיעבד. אבל המציאות האבסורדית היא שכעת אנחנו נדרשים לדון מחדש רק בהעברה אחת – לחינוך החרדי. באותו יום אושרו כ-30 העברות שונות, כולל שכרה של השופטת וילנר שקבעה את פסק הדין הזה, ורק המשכורת של המורה החרדית היא זו שמועמדת לבחינה מחודשת."
הסערה המרכזית: האם הוועדה הוטעתה?
הדיון בוועדה התלהט סביב שאלה מהותית: האם ידעו חברי הוועדה, בעת שאישרו את ההעברה המקורית בדצמבר, שמדובר בכספים שכבר הועברו בפועל. נציג משרד האוצר יואב הכט טען כי "הדברים היו ברורים. ברורים לכולם, ברורים גם ליושב ראש הקודם, ברורים לחברי הכנסת".
יו"ר הוועדה, ח"כ חנוך מילביצקי: "אני ניהלתי את אותה ישיבה כיו"ר, לא היה לי צל צילו של מושג. אף לא אחד מכם בא ואמר לי, לא בעקיפין ולא במישרין, שאנחנו עוסקים פה בכסף שעבר. אני לא יודע על בסיס מה נאמר שהיינו מודעים. אני יכול להגיד לך שכל חברי הכנסת החדשים פה בטוח לא היו מודעים, ואני לא יודע מהוותיקים כמה היו מודעים או לא.
"בתור חבר כנסת, שזהו הכנסת הראשונה שלו, לא הייתי מעלה על דעתי שדבר כזה בכלל יכול להיות. אני לא חושב שצריך להלין שכר, ובעיניי, טוב עשיתם שדאגתם שלא תהיה על הלנת שכר, אבל המינימום המתבקש זה לבוא ולהגיד, שבגלל הדבר הזה ובגלל שזה התעכב, אנחנו דנים פה על הוצאות שיש בהן רכיבי שכר ששולמו. לא לבוא ולהציג את זה כאילו ידענו. אף אחד פה לא ידע כלום, לפחות עד כמה שאני יודע".
הכט: "אני לא חושב שהמטרה שלי היא לא לייצר פה איזושהי התנצחות לגבי זה. אני כן רוצה להגיד שמבחינת נציגי אגף התקציבים, וגם מבחינתי, הדברים כן נאמרו וכן שוקפו. כתבנו את הדברים במפורש".
ח"כ נאור שירי: "לא, יואב, לא יכול להיות שאתה אמרת את זה עכשיו. בחיים אתה לא באת ורמזת את זה, אפילו לא בסנטימטר. איפה זה נקרא במפורש? חוסרי שכר. לא, לא, איפה, איפה, איפה?".
ח"כ נעמה לזימי: "יואב, אני אגיד לך, במקום שנתווכח, אנא, תראה לי בפרוטקול הדיון את הקטע. אני אשמח, שחלילה לא נחשוב ששיקרת פה, שאמרת דבר לא אמין, שחלילה לא נחשוב שפקיד ציבור מחרטט, תמצא לי בדיון, אני אתנצל בפניך פה".
ח"כ ולדימיר בליאק: "הייתי פה לאורך כל הדיון, זה לא נרמז לא במילה ולא בחצי מילה".
יועמ"שית הוועדה, עו"ד שלומית ארליך: "יש הבדל בין להתייחס לשאלת האם נעשה או לא נעשה המינימום הנדרש לבין השאלה ולבין הדברים שאמרת קודם, כאילו הדברים בוודאי היו ברורים ואפילו נכתבו במפורש. הם לא נכתבו במפורש, הם לא היו ברורים, ואף אחד לא היה מודע לזה שהוועדה מתבקשת לאשר משהו שהתקצוב שלו כבר הוא עבר".
בסופו של דבר התרכך הכט במקצת וציין כי האוצר "התחייב בפני בית המשפט" להבהיר את הדברים בצורה בולטת יותר בעתיד, אולם עמד על כך שלא נעשה דבר פסול. מילביצקי הגדיר את ה"מינימום הנדרש" לעתיד: "שתהיה כוכבית בפנייה עצמה, וכשאתם מציגים אותה – לבוא ולומר במפורש: שימו לב, סעיפים אלה ואלה כבר שולמו".
האופוזיציה פרשה מההצבעה
ככל הנראה בניסיון לייצר תשתית להמשך הדיון בבג"ץ, בתום הדיון הודיעו חברי האופוזיציה כי לא ישתתפו בהצבעה, בנימוק שהחומר הרב שהועבר אליהם במהלך שעות הדיון לא אפשר להם לגבש עמדה מושכלת, וכי לא קיבלו תשובות מספקות לשאלותיהם.
הייעוץ המשפטי של הוועדה ציין כי המשרדים הביאו בפני חברי הכנסת את מלוא הנתונים הקיימים. הפנייה אושרה בהצבעת חברי הקואליציה בלבד.




















