לבנון ניצבת בפני משבר פנימי חריף, כאשר מאות אלפי שיעים שנעקרו מבתיהם בעקבות הלחימה מוצאים עצמם ללא קורת גג, ולעיתים אף נדחים על ידי אזרחים בני עדות אחרות.
השיעים, שנמלטו מאזורי הקרבות בדרום המדינה, מנסים להשתקע בביירות ובצפון, אך נתקלים בקשיים חמורים בשוק הדיור. רבים מהם מדווחים על סירוב להשכיר להם דירות, גם כאשר הם מציעים מחירים גבוהים מהממוצע.
לצד המתחים העדתיים, החשש הביטחוני משחק תפקיד מרכזי. אזרחים רבים חוששים כי נוכחות של גורמים המזוהים עם חיזבאללה תהפוך את האזור למטרה לתקיפות, ולכן נמנעים מהשכרת נכסים לשיעים.
המציאות הזו הובילה לזינוק דרמטי במחירי השכירות, שבאזורים מסוימים עלו במאות אחוזים. דירות שהושכרו בעבר בסכומים נמוכים יחסית, מוצעות כיום במחירים גבוהים במיוחד, ולעיתים נדרשים תשלומים מראש לתקופות ארוכות.
כתוצאה מכך, רבים מהעקורים נאלצים למצוא פתרונות זמניים, בהם לינה במבני ציבור, חניונים, כלי רכב ואף בשטחים פתוחים. חלקם אף חוזרים לאזורי הלחימה, למרות הסיכון, בשל היעדר חלופות.
המשבר חושף את עומק הקרע העדתי בלבנון, כאשר תחושת חוסר האמון בין הקבוצות השונות הולכת ומחריפה. התקשורת המקומית מדגישה כי לצד החששות הביטחוניים, מדובר גם בפגיעה קשה במרקם החברתי ובסולידריות הלאומית.
בצל המשבר הכלכלי העמוק שבו מצויה לבנון, הרשויות מתקשות לספק מענה הולם. ככל שהלחימה נמשכת, כך מתרחב גם הפער בין העדות, והמשבר ההומניטרי בתוך המדינה הולך ומעמיק.




















