צבאות אירופה נמצאים בעיצומה של קפיצת מדרגה טכנולוגית דרמטית כאשר בינה מלאכותית כבר אינה כלי ניסיוני אלא חלק בלתי נפרד ממערכות הלחימה עצמן. אם בעבר נעשה שימוש בטכנולוגיה בעיקר לניהול לוגיסטי ותחזוקה הרי שכיום היא משולבת ישירות במערכות נשק מתקדמות ובתהליכי קבלת החלטות מבצעיות.
המדינות הבולטות במגמה הן גרמניה צרפת ובריטניה שמקדמות פרויקטים רחבי היקף הכוללים פיתוח מערכות נשק חצי אוטונומיות לצד פלטפורמות חכמות לניהול קרב. מדובר במעבר מתפיסה תומכת לתפיסה שבה האלגוריתמים לוקחים חלק פעיל בניהול הקרב עצמו.
בגרמניה מקודמים פרויקטים לפיתוח תשתיות בינה מלאכותית למטוסי הקרב העתידיים ולמערכות לוחמה אלקטרונית לצד ייצור רחפנים מתקדמים. בריטניה משקיעה בהקמת רשתות דיגיטליות מתקדמות לשילוב מודיעין ותקיפה בזמן אמת תוך חיבור בין חיישנים למערכות קבלת החלטות. צרפת מצידה שואפת לעצמאות טכנולוגית ומפתחת מערכות בינה מלאכותית מקומיות שאינן תלויות בגורמים חיצוניים.
המהפכה הזו מושפעת באופן ישיר מהלחימה באוקראינה שם נעשה שימוש נרחב במערכות חכמות לניתוח מידע מודיעיני ניהול קרב והפעלת רחפנים. הניסיון מהשטח הוביל להבנה כי שילוב בינה מלאכותית מאפשר תגובה מהירה יותר ודיוק גבוה יותר בזיהוי מטרות.
במקביל מתקדמים פיתוחים של רחפנים אוטונומיים המסוגלים לפעול גם ללא קשר ישיר למפעיל ולהשלים משימות באופן עצמאי. מגמה זו נועדה להתמודד עם מצבים של שיבוש תקשורת ולהבטיח רציפות מבצעית גם בתנאים מורכבים.
לצד ההתקדמות המואצת מומחים מזהירים כי האתגר המרכזי של אירופה אינו בפיתוח הטכנולוגיה אלא ביישום המהיר שלה בשטח. הביורוקרטיה והליכי קבלת ההחלטות הארוכים עלולים לעכב את הכנסת המערכות החדשות לשימוש מבצעי מלא בזמן שבו המרוץ הטכנולוגי רק הולך ומחריף.
