בצעד חריג התיר היום (שני) בית המשפט את פרסום ההחלטה המלאה של שופט בית משפט השלום בירושלים ציון סהראי. החלטת השופט סהראי עוררה טלטלה אמש, כשביטל צו הרחקה מהעיר העתיקה ל-15 ימים שהוטל על נערים שהשתחוו וקראו "שמע ישראל" בהר הבית, וקבע כי הנערים לא עברו כל עבירה פלילית. התיק היה חסוי עד כה לאור העובדה כי החשודים הינם קטינים, אולם לאור בקשת עורכי דינם של החשודים, הוא הותר לפרסום.
על פי הנוסח שהותר לפרסום, התייחס השופט סהראי בהחלטתו לטענת המשטרה כי החשודים "הפרו את שלום הציבור" וכתב כי "ראשית, מצאתי להעמיד דברים על דיוקם. העבירה הקבועה בסעיף 216(א)(4) עניינה בהתנהגות העלולה להביא 'להפרת השלום' ולא להפרת 'שלום הציבור' כפי שנכתב בדו"ח העיכוב ובהחלטת הקצין הממונה".
על דברים אלו הוסיף השופט וקבע כי "לטעמי, לא ניתן לומר שהשתחוות ואמירת קריאת שמע – בנסיבות התיק שבפני – מקימים חשד סביר להתנהגות העלולה להביא להפרת השלום, כפי שמחייב החוק. קשה להלום מצב ובו קריאת 'שמע ישראל' בהר הבית תהווה עבירה פלילית של מעשה העלול להביא להפרת השלום".
"יתר על כן", הוסיף השופט, "לא הוכח כי קיים חשד סביר לכך שהתנהגות העוררים גרמה בפועל להפרת הסדר, כפי שטענה המשיבה". השופט סהראי אף כתב כי "אין חולק, כי על פי הקבוע בנהלי המשטרה בעת הכניסה להר הבית 'אסורה פעילות דתית/פולחנית בעלת סממנים גלויים'. יחד עם זאת, כפי שטענו העוררים, מפכ"ל המשטרה צוטט ביום 15.4.2022 כמי שאומר: 'הר הבית פתוח. אנחנו מאפשרים לכל תושבי המדינה והשטחים שמגיעים להתפלל בהר לעלות ולקיים את פולחן הדת'. בנסיבות אלה, הצהרה פומבית של מפכ"ל המשטרה, ממנה עולה בבירור ובפירוש כי כל תושבי המדינה (והשטחים) רשאים לעלות להר הבית ולקיים את פולחן דתם, כשמה כן היא, קוראת לכל מי שחפץ בכך לעשות כן".
עם זאת, כפי שגם מדגישים בדוברות מערכת בתי המשפט, כתב השופט סהראי כי "לא אוכל לחתום החלטתי מבלי להבהיר, כי אין בה משום התערבות בעבודת המשטרה באכיפת הסדר הציבורי בהר הבית באופן כללי, ואף לא משום קביעה הנוגעת לחופש הפולחן בהר הבית. עניינים אלו לא נדונו בהחלטה זו".
השופט אף הבהיר כי "עניינה של החלטה זו הוא בשאלה אחת ויחידה: האם התנהגות העוררים שבפני, בנסיבות הקונקרטיות המתוארות לעיל, מקימה חשד סביר לביצוע עבירות של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו או של התנהגות העלולה להביא להפרת השלום, המצדיק הרחקתם מהעיר העתיקה למשך 15 יום, הא ותו לא".
הבוקר המשטרה עיכבה לחקירה כמה יהודים שהגיע להר הבית, ולפי נוכחים במקום השתחוו והפרו את כללי הביקור. שני יהודים אחרים ניסו להיכנס למתחם עם טלית ותפילין ונחסמו.
השר לשיתוף פעולה אזורי, עיסאווי פריג', מתח ביקורת על הפסיקה הבוקר. "החלטת השופט מזכירה לי איך טיפש אחד יכול לשרוף יער שלם", פריג' טען בריאיון לאריה גולן בתוכנית הבוקר הזה בכאן רשת ב. "זו לא החלטה משפטית, אלא מדינית. לכל אחד יש את מקום התפילה שלו. רחבת אל-אקצא היא מקום תפילה למוסלמים והכותל ליהודים. הרוב רוצה שהדברים ימשיכו כמו שהם. אסור לנו לשחק באש. אנחנו בכיוון של הסלמה".
שר המשפטים גדעון סער התייחס לתגובות הרבות שעוררה הפסיקה, וצייץ בחשבון הטוויטר שלו: "אין מקום להתקפה אישית על שופטים. ניתן להתווכח על החלטות של בתי המשפט, אך השתלחות בשופטים עצמם אינה דרך ראויה ומקובלת בדיון ציבורי".
גם נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, הגיבה לביקורת שהופנתה כלפי מערכת המשפט, ואמרה בכנס של לשכת עורכי הדין: "בניגוד לטענות כאלו ואחרות המועלות כלפי הרשות השופטת וכלפי שופטיה, שמתייגות את החלטותיהם פעם בקצה אחד של המפה הפוליטית ופעם בקצה האחר – תלוי בדובר – שופטי ישראל מחויבים לדין ועל פיו בלבד הם פוסקים".
מהמשטרה נמסר: "כללי ביקור וסדר נהוגים בהר הבית לאורך שנים ארוכות ונאכפים על ידי משטרת ישראל בהתאם. בית המשפט ביסס את החלטתו על פגם שנפל לגישתו בהליך, וציין מפורשות שאין בהחלטתו משום קביעה כלשהי הנוגעת בחופש הפולחן בהר הבית. יובהר כי כללי הביקור במקום נותרו בעינם ומשטרת ישראל תמשיך לאכוף אותם כפי שהם".
ממזכירות הממשלה נמסר שאין ולא מתוכנן שינוי בסטטוס קוו בהר הבית. "החלטת בית משפט השלום עוסקת אך ורק בעניין התנהגות הקטינים שהובאה בפניו, ואין בה קביעה רוחבית בעניין חופש הפולחן בהר הבית", הם ציינו. "ביחס לתיק הפלילי הספציפי עליו מדובר, נמסר לממשלה כי המדינה תגיש ערר לבית המשפט המחוזי".
