במערכת הביטחון בישראל הולכת ומתגבשת הערכה ברורה: אם תתפתח מערכה צבאית בין ארצות הברית לאיראן – חיזבאללה צפוי להצטרף ללחימה, גם במחיר כבד במיוחד. בפיקוד הצפון של צה"ל סבורים כי בניגוד למבצע ״עם כלביא״, שבו בחר הארגון להישאר מחוץ למעגל האש, הפעם הוא יתקשה לעשות זאת נוכח מחויבותו האידיאולוגית והמבצעית לציר האיראני.
לפי ההערכות, חיזבאללה ניצב כיום בדילמה עמוקה: מצד אחד, הארגון עדיין פגוע, מותש ומתקשה לשקם את יכולותיו לאחר המכות שספג מישראל. מצד שני, הנהגתו מבינה כי ייעודו כחלק מהציר שמובילה איראן מחייב אותו להיות שחקן פעיל בעימות אזורי רחב. בחיזבאללה כבר ניכרות הכנות לאפשרות של הסלמה, מתוך הבנה שהצטרפות ללחימה עלולה לגבות מחיר שישפיע על דמות הארגון לשנים קדימה – הן צבאית והן פוליטית, במיוחד לנוכח הביקורת הפנימית בלבנון.
הארגון מגיע לנקודת ההכרעה כשהוא מצוי בעיצומו של תהליך שיקום מורכב. במהלך החודשים האחרונים נפגעו קשות מערכות הפיקוד והשליטה שלו, תשתיות מרכזיות ויחידות ליבה. יחידת רדואן, שנחשבה בעבר לזרוע התקפית מרכזית, איבדה חלק ניכר מיכולותיה, והפריסה בדרום לבנון נשענת כיום בעיקר על פעילים מקומיים שחזרו לבתיהם – ולא על כוח סדור, מאורגן ומוכן לפעולה רחבה.
לצד זאת, חיזבאללה משקיע מאמצים בשיקום: ארגון מחדש של מנגנוני הפיקוד, חלוקה מחודשת של תחומי אחריות, חידוש הקשרים עם איראן וניסיון לבנות מחדש תוכנית עבודה. המטרה ברורה – התבססות מחודשת בדרום לבנון. בפועל, עיקר הפעילות מתבצעת בביירות, בדאחייה ובעומק לבנון, שם קל יותר לארגון לפעול, בעוד שבאזור דרום הליטני הוא נתקל בקשיים משמעותיים.
ישראל, מצידה, פועלת בעקביות לסכל את תהליך השיקום. סיכולים ממוקדים, פעולות אכיפה ופשיטות בקו הגבול פוגעים ביכולת הארגון לחזור ולהציב תשתיות מבצעיות סמוך לגבול. דרום הליטני הפך למרחב בעייתי במיוחד עבור חיזבאללה, גם בשל נוכחות אפקטיבית יותר של צבא לבנון – אף ששני הצדדים אינם רואים זה בזה אויב ישיר.
הקשיים אינם רק מבצעיים. חיזבאללה מצוי גם במשבר כלכלי עמוק: קושי בתשלום משכורות, ירידה במוטיבציה של פעילים, מקרים של אי־התייצבות לפעילות וניסיונות גיוס כושלים. המערך האנושי נשחק, והארגון מתקשה לשמר את כוחו כפי שהיה בעבר. עם זאת, בעומק לבנון – בצפון הליטני, בבקעת הלבנון ובביירות – הוא עדיין נהנה מחופש פעולה יחסי, מצליח להעביר אמצעי לחימה ולשקם חלק מהיכולות, למרות פעולות הסיכול הישראליות.
בפיקוד הצפון בוחנים כל העת את המאזן בין קצב השיקום של חיזבאללה לבין קצב גריעת היכולות שלו. ההערכה היא כי אם מגמת השיקום תימשך, ייתכן שישראל תידרש לשקול פעולה רחבה יותר בלבנון, כחלק מתפיסה שמטרתה למנוע התגבשות איומים רב־זירתיים.
אחד הטרנדים המדאיגים ביותר מבחינת צה״ל הוא המעבר הגובר של חיזבאללה לשימוש בכטב״מים. הארגון רואה בתחום זה הצלחה מבצעית ומשקיע בפיתוח, למידה והטמעה של יכולות אוויריות בלתי מאוישות – על חשבון השקעה בטילים מדויקים. הכטב״מים נתפסים בעיניו ככלי זול, גמיש וקשה יותר לסיכול, וההערכה היא שבמערכה הבאה יהוו איום מרכזי.
במקביל, בצה״ל עוקבים בדריכות גם אחר הזירה הסורית. בחודשים האחרונים נשמר חופש הפעולה הישראלי, אך המרחב הסורי הופך מורכב יותר: טורקיה מחזקת את מעורבותה ומחמשת גורמים סוריים, האמריקנים והרוסים ממשיכים לפעול בזירה, והמשטר בדמשק מנסה לשקם את צבאו באמצעות גיוס מחדש של קצינים והקמת מסגרות צבאיות. ריבוי השחקנים והחיכוך ביניהם מקשים על התבססות מהירה – אך מחייבים דריכות מתמדת מצד ישראל.
בצה״ל מדגישים כי התמונה הכוללת מצביעה על אזור רגיש ורב־זירתי, שבו כל עימות עם איראן עלול להדליק שרשרת תגובות – ובראשן הצטרפות חיזבאללה ללחימה, לצד התפתחויות בלתי צפויות בגזרה הסורית.
לחסל אותם לפני שינידו עפעף..