בעקבות הודעת שר התקשורת יועז הנדל על ביטול ‘הקומה הכשרה’ בטלפונים הניידים ולאחר התייעצות עם משפטנים, הנחה יו”ר ש”ס אריה דרעי את ח”כ משה ארבל להניח הצעת חוק “הגנת החירות בטלפונים” לביטול התערבותו של שר התקשורת בתחום הרגיש.
כידוע, נושא הקומה הכשרה בטלפונים הניידים הוא בציפור נפשו של ציבור גדול, המקפיד להתנזר מתכנים שאינם לרוחו. גדולי תורה, רבנים ואדמו”רים מחלו על כבודם ועלו ללשכתו של שר התקשורת כדי להתחנן על נפש הציבור, אבל הוא ביהירותו זלזל בהם והחליט בשרירות לב להרוס חומת הגנה שנבנתה בעמל רב.
הצעת החוק שתונח עם פתיחת מושב הקיץ נועדה להגן על החירות הנתונה בידי כל אדם להגביל מרצונו את שירותי התקשורת שהוא עושה בהם שימוש ולהגן על ‘הקומה הכשרה’ שהוקמה מבחירה ומרצון של מאות אלפי צרכנים, וביטולה בצעד שרירותי וחד-צדדי ע”י שר התקשורת הוא פגיעה חמורה בחופש הפרט וניסיון בוטה לכפות ערכים זרים על ציבור גדול.
בש”ס מדגישים, כי “השר הנדל הנו חבר ב’תקווה חדשה’ ואנו מצפים ודורשים מיו”ר מפלגתו, השר גדעון סער שהוא יו”ר ועדת השרים לחקיקה, לקדם את הצעת החוק הזו בוועדה. סער שהשיב לכל הפניות אליו בנושא כי איננו מתנגד ל’קומה הכשרה’, מתבקש שיאשר את הצעת החוק כדי שתובא לדיון בהצעה טרומית”.
בדרי ההסבר להצעת החוק נכתב: “שירותי התקשורת בעת הנוכחית חובקים עולמות תוכן רחבים ביותר הן באמצעות רשת האינטרנט והן באמצעות רשתות הטלפוניה. התקשורת המודרנית מאופיינת בתקשורת אישית, אשר עשויה להיות נסתרת מעין הסביבה ומהשגחתה”.
“לפיכך, בעיני קבוצות נרחבות בחברה הישראלית טמונות בשירותי התקשורת בעידן הנוכחי סכנות מרובות בשל החשיפה לתכנים הנוגדים את הערכים בהם הן מאמינות בתחומים רבים. כך, רבים חרדים מתכנים אשר יש בהם משום אלימות, לשון הרע, הטפה לחיים קלי דעת, או שיש בהם כדי להעביר אדם, וביחוד אדם צעיר, על אמונתו ועל דרך הארץ ותפיסות העולם שבהן הוא מחזיק או מעוניין להתוות לילדיו”.
“רשתות התקשורת לדעת רבים, הן מקור לא אכזב להתמכרות לצריכת מידע קל ערך ולהנאות ריקות מתוכן, המהוות השחתת זמן, ובזבוז משווע של עיתותיו של אדם. רשתות התקשורת אף מהוות כר פורה למעשי ביוש, נוכלות, פיתוי, ניצול ופשיעה מגוונים. כמו כן, ככל שמשתכללים שירותי תקשורת אלו, הרי הם אף יוצרים פרצות בכל הנוגע לפרטיותו של אדם”.
עוד נכתב כי “ציוד התקשורת האישי מאפשר למשתמש הבודד לצרוך תכנים ולהיות בקשר עם זרים ללא ידיעת סביבתו המגינה, באופן אשר עלול להוליך אותו לדרך קלוקלת או למצבים שהיה מעוניין להימנע מהם או שהאחראים עליו מעוניינים שלא יקלע אליהם”.
“יחד עם זאת, יש תועלת מרובה בשירותי התקשורת אשר מאפשרים קשר מיידי ויעיל ואף גישה לתכנים ראויים רבים. כאשר עושים בהם שימוש נאות, שירותי תקשורת מהווים יסוד חשוב בלימודים, בהתנהלות יום יומית, בשמירה על הביטחון האישי, בעסקים ועוד”.
“על כן, בעיני רבים בחברה הישראלית, לצד הצורך לעשות שימוש שירותי התקשורת קיימת חובה להגבילם ברמה האישית וכך ביחס לציוד התקשורת שברשותם. הגבלות אלו באות לידי ביטוי בסינון תכנים באינטרנט, בחסימת שיחות טלפון, בהימנעות משירותי תקשורת מסוימים, בהגבלת מכשירי קצה באופן שימנע שימוש באמצעותם בשירותים מסוימים וכיוצא בכך. מאחר שכל אמצעי סינון והגבלה נתון לניסיונות עקיפה ופריצה, יש צורך במגוון מנגנונים כדי להגן בפני ניסיונות אלו ועל מנת לבסס שירותי סינון והגבלה יעילים, שכן אחרת מה התועלת בהם”.
בדברי ההסבר להצעת החוק הוסיפו חברי הכנסת, “בישראל נפוצים שירותי סינון אינטרנט ברמות שונות וכן קיימים מסלולי השגחה שונים בתחום הטלפוניה הסלולארית והנייחת”.
“הצעת חוק זו באה להגן על החירות הנתונה בידי כל אדם להגביל מרצונו את שירותי התקשורת וציוד התקשורת שהוא עושה בהם שימוש במסגרת הסכמה עם ספקי ומפיצי שירותי התקשורת והציוד הנלווה אליהם. הסדר זה נועד להגן על האיזון האישי שכל אדם רשאי ליצור לעצמו בין התועלת שבשירותי התקשורת לבין הסכנה הקיימת בהם”.
“לדאבוננו, אנו חוזים בניסיונות מצד בעלי גופים שונים לכפות את תפיסת עולמם האישית בכל הקשור להיקף אמצעי ההגבלה שקבוצות שונות בחברה הישראלית מעוניינות ליטול על עצמן, ולשבש את המנגנונים השומרים על איכותם של אמצעים אלו. ניסיונות אלה משמעותם היא הכתבת האיזון שבעל השררה בוחר בו תוך ביטול רצונו החופשי של הפרט והטלת ספק ביכולתו לבחור את הטוב לעצמו”.
הם טוענים כי “ניסיונות אלו חותרים תחת רעיונות ליברלים המצויים ביסודה של הדמוקרטיה המערבית, בדבר האוטונומיה של הפרט וההכרה בתבונתו של היחיד לבחור לעצמו את דרכו מבלי לפגוע בזולתו, כמו זכותו להיות מונחה על פי מורי דרך בהם הוא מאמין”.
“הצעת חוק זו באה להגן על הפרט מפני המדינה בבואה לעצב את אזרחיה על פי תבנית אחידה ללא רגישות לשונות הקיימת בחברה הישראלית בכל הקשור לערכי משפחה, לייעודו של אדם בעולם, למידת ההקפדה על ערכים מסוימים ולהיקף החרדה מפני תכנים והתנהגויות מסוימות”.
“לפי המוצע, הגבלות כאמור יכולות לחול על כל מגוון שירותי התקשורת, לרבות שירותי ויישומי אינטרנט, תכונות ציוד הקצה, אופן השימוש של ציוד הקצה ברשתות התקשורת או בציוד קצה אחר, וכן לכלול חסימת שיחות יוצאות ונכנסות למעט ביחס למספרי חיוג מקוצרים של ארגוני הצלה וספקי שירותים חיוניים ומספרים של המדינה ומוסדותיה”.
“עוד מוצע לקבוע כי מנוי יהיה רשאי להסכים לכך שציוד התקשורת שלו ישמש מסלול שירותים מסוים בו יבחר, כך שלא יהיה רשאי בעתיד לעשות שימוש בציוד זה במסגרת מסלול אחר או ציוד תקשורת אחר – אמצעי החיוני על מנת למנוע עקיפה של ההגבלות הקיימות באותו מסלול. המנוי והספקים יכולים להחליט שאת השירות המוגבל יאפיינו מספרים מסוג מסוים, כך שאותם מספרים לא יוכלו לשמש שירותים או מסלולים אחרים מבחינתו של הלקוח. המנוי יהיה רשאי להסכים להגבלת זכויות אחרות המוקנות לו במסגרת דיני התקשורת לרבות במסגרת רישיונות ספקי התקשורת, כשהבולטת בהן היא ניידות המספרים אשר חותרת תחת יחוד המספרים למסלולי השירות המוגבלים”.
“בהסדר המוצע מובהר, כי המנוי רשאי להסכים על כך שהיקף ההגבלות או אופן ישומן יקבע על ידי צדדים שלישיים, קרי הגופים המשגיחים על יישום ההגבלות או על סינון התכנים ויצירת האמצעים הנדרשים לנוכח השינויים המתרחשים בשירותי התקשורת או בניסיונות העקיפה”.
די לכפיה החילונית מהכת החילונית!!