זה סופו של כל בלון: העגלה הריקה של הנדל התרוקנה ממצביעים / דעה

שעת ערב, הטור היומי כבר כמעט מוכן, אבל אז מגיעה ההודעה שגרמה לטור הזה להתחלף. "השר יועז הנדל מודיע כי לא יתמודד בבחירות הקרובות".

רק לפני שלושה ימים באישון לילה, הוקפצה המערכת הפוליטית באחת עם ההודעה על החלטתו של הנדל לפרוש משותפתו לשעבר, להנהגת מפלגת הרוח וצלצולים, הגברת איילת שקד. שעה לאחר מכן התבררה התמונה שלא הוכחשה: שקד הייתה זו שהחליטה לפרק את הספינה הטובעת, בניסיון לעלות על גבי סירה מתנפחת בדמותה של מפלגת הבית היהודי.

מתוך התחשבות קטנה שעוד נותרה, החליטה שקד להיענות לבקשתו של הנדל ולדחות את פרסום החלטתה, אבל הנדל כמו הנדל, שחצן ויהיר, מלא אגו, החליט להקדים מכה לתרופה וכך התפרסמו להם הכותרות והפושים על החלטתו של הנדל להתפצל.

באותה העת כתב הנדל לפעילי מפלגתו שעוד נותרו: "אני מתכוון להמשיך להוביל את הרוח הציונית כמפלגה היחידה שמייצגת את הימין הנורמלי". יומיים בלבד חלפו והנדל שבז לשקד ואמר כי לדעתו היא לא תתמודד לבסוף (הכל עוד יכול לקרות כמובן), הודיע באמצעות הרשת החברתית כי אינו יכול עוד וכי אין בכוונתו להתמודד בבחירות הקרובות.

בפוסט מלא רוח וצלצולים, המורשת היחידה מהמפלגה שהתפרקה, הנדל המשיך לעשות את מה שעשה כל הזמן: להטיף לאחרים. "הפילוג הפנימי, שנאת החינם, השבטיות – כל אלה מייצרים סכנה ברורה ומיידית". כתב מי שפילג, שנא בחינם ובז לכל מה שקדוש לנו.

מאז שהנדל נכנס לתפקידו בפוליטיקה, הוא עשה הכל כדי להזיק לכל מי שהוא לא יועז הנדל או צביקה האוזר. למען האמת, גם להאוזר הוא הזיק בהתנהלות שלו. זה קרה כשעוד היה ימני והחליט להתנגד להקמת ממשלה עם המפלגות הערביות ובכך גרם לפירוק כחול לבן ותל"ם של משה בוגי יעלון. אחר כך, הוא הסתכסך עם בני גנץ שלא סלח לו על העובדה שבגללו הוא לא נכנס לבית בבלפור.

זה לא היה הסוף. הנדל חבר לסער, אך הותיר אחריו אדמה פצועה גם שם. הוא נפרד בטריקת דלת, עד כדי שסער נחשב לאחד הגורמים שהכי מרוצים מהעובדה שהנדל את האוזר לא יתמודדו בבחירות הקרובות. אחר כך כשכבר היה במצב של אין ברירה, הגיע להסכמה עם איילת שקד על הקמת הרוח הציונית, עד שמהמפלגה יצאה כל הרוח, והיא הפכה לציון לנפש חיה.

כמו לשותפיו הפוליטיים, הנדל התנהג גם לאחרים. בבריונות דוחה, בציניות בוטה ובגאווה בזויה, הוא גם התייחס לכל מה שקשור ליהדות החרדית. הדת לא זרה לו להנדל, משפחתו הייתה משפחה אמונית ודתית, אבל הוא שנה ופירש.

בתפקידו כשר התקשורת ובפוליטיקה, הוא התבטא לא אחת נגד הציבור החרדי, אבל לשיא הגיעו הדברים במפגש המזלזל שלו עם גדולי התורה והחסידות שהגיעו להתדפק על דלתו, כדי למנוע את הרפורמה שתכנן, זו שהייתה אמורה לפגוע בקומה הכשרה.

גלוי ראש הוא ישב שם, לא עוטה על עצמו אפילו ארשת של כבוד לתורה ולרבנים, הטיף הוא לגדולי ישראל על כך שהוא לא העגלה הריקה. "אני מרגיש שאני העגלה המלאה לגמרי", אמר לאדמו"רים וראשי הישיבות מבלי למצמץ, מי שעכשיו נותר עגלה ריקה ממצביעים, עגלה שבורת גלגלים.

עד לרגע האחרון הנדל עוד המשיך להטיף. "העובדה שנתניהו ביטל את לימודי הליבה היא בושה, אני חושב שהאחים החרדים שלנו צריכים להיות חלק מהדמוקרטיה הישראלית ולכן אנחנו צריכים לתת להם את אותן חובות וזכויות. בלי לקבל את ההחלטות האלה אנחנו צריכים להגיד להם שאין אוטונומיות בישראל. גם לחרדים בישראל מגיעה תחרות ויכולת לשלוט בחייהם על בסיס תקשורת ותשתיות אחרות ואי אפשר לתת לנציגים החרדים לעצור את החרדים מלדבר בעד עצמם. היה לי פעם ויכוח גדול עם אריה דרעי על כבלי סיבים בשכונות חרדיות. הוא מעולם לא חתם על זה כי הוא חשש שהסיבים ייכנסו לבתים חרדים", הדגיש שר התקשורת.

"אני אחראי לכל מה שקרה בדרך להחלטות שלי ולתוצאות הפוליטיות", כתב הנדל באיגרת הפרישה שלו, "עשיתי טעויות פוליטיות. אבל אני מקווה ומאמין שלא עשיתי טעויות ערכיות", אז יועז ידידי, לא יודע איך לבשר לך, אבל הבלון שהתפוצץ הערב מוכיח שהטעויות היו ערכיות, מוכיח שהעגלה שלך היא גם ריקה וגם תקועה, ו-"הימין הנורמלי" כמו שהגדרת אותו, כנראה קיים רק בדמיונם של מי שאינו נורמלי.

אבל למרות הכל, אחרי ההודעה אמש, קשה לי. לא קצת, אלא אפילו הרבה. כן, זה לא פשוט לראות את מי שנחשב לאוייב (פוליטי ואידיאולוגי) של הציבור שלך נופל, מבלי שאתה שמח, אבל מה לעשות שכבר התחנכנו על "בנפול אוייבך אל תשמח". כנראה שגם את זה צפתה התורה.

ועוד מילה לסיום, הפעם לבנימין נתניהו. אחרי הנדל, העתיד של שקד עוד לוט בערפל, אבל דבר אחד ברור: אין דבר כזה "ימין נורמלי" או "ימין ממלכתי". כל המילים הללו, הם רק מילות כיסוי לאנשי שמאל שעדיין לא השלימו את המעבר שלהם למחנה השני, שכנגדו הטיפו במשך שנים. המילים הללו, וההגדרות הללו, ריקות מתוכן והגיע הזמן שתתנער ותפנים, מי שרוצה ימין, רוצה ימין חזק ובועט, ומי שלא רוצה, הוא גם ככה כבר לא איתך.