ארגון הבריאות ה-NHS הבריטי יחקור לראשונה אי שוויון בריאותי המשפיע על קהילות יהודיות. חיסונים נמוכים, שיעורי קורונה גבוהים וסיכונים מוגברים למחלות נוספות הם בין חלק מבעיות הבלתי פרופורציונליות עמן מתמודדות קבוצות יהודיות, הקבוצות ייבדקו באמצעות סקירה בת שנה תחת אחריות ה-NHS. כך דווח ב'בחדרי חרדים'.
חסמים פוטנציאליים ו"נקודות עיוורות", בשילוב עם חוסר הבנה נרחב של צרכים ספציפיים, יכולים לגרום לכך ששירותי בריאות נאותים לא תמיד מותאם בהתאם לקהילות היהודיות בדגש על קהילות חרדיות שפחות נמצאים באינטרנט ולא מחוברים לרשתות החברתיות.
ה'אינדפנדנט' מדווח, כי ארגונים בעלי יכולת לסייע בבדיקה מדוקדקת של שירות הבריאות הלאומיים, מוזמנים להגיש הצעות לבחון כיצד לתקשר עם קהילות יהודיות, את השיטות המשמשות להעברת מסרים מרכזיים לבריאות הציבור, וחסמים פוטנציאליים בהפצת מסרי בריאות באזורים הכוללים חיסונים, תזונה בריאה, רווחה ופעילות גופנית.
ד"ר חביב נאקווי, מנהל בכיר במחלקת הבריאות של ה-NHS, אמר: "דרושה הבנה מעמיקה יותר מדוע אי השוויון ממשיך להימשך באוכלוסייה היהודית"ף, ישנן ראיות ברורות לכך שמעורבות ותקשורת מותאמת מבחינה תרבותית, המועברות דרך הפלטפורמות הנכונות, יכולות להניב תוצאות חיוביות עם גישה מוגברת לשירותי בריאות ותוצאות בריאותיות טובות יותר".
עוד אמר, "עבודה זו תאפשר לנו לעשות צעד נוסף בדרך להבטיח ששירותי בריאות לא ישאירו אף אחת מהקהילות שלנו מאחור". הסקירה והמלצותיה ייקחו בחשבון את אופן הטיפול בצרכי בריאות הנפש, כחלק מהסקירה, הארגון יעבוד בשיתוף פעולה הדוק עם הצוות היהודי של NHS.
הבדיקה תבחן גם כיצד מיושמות הנחיות ומדיניות המיועדות לקהילות יהודיות, שיש להן פי שניים ממספר האנשים מעל גיל 60 בהשוואה לאוכלוסייה הכללית. פרופסור דוד כץ, יו"ר ההסתדרות הרפואית היהודית, בירך על כך ואמר: "המגיפה לא רק הדגישה אי שוויון אלא גם הוכיחה שכדי שהתערבויות יהיו אפקטיביות הן צריכות להיות מבוססות ראיות בקהילה".
הדו"ח הסופי, שאמור להתפרסם ב-29 במרץ 2024, יכלול המלצות לפעולה, וידגיש גישות מבטיחות שבהן אנשי בריאות של ה-NHS יהיו עם מידע מותאם, כיצד לטפל בצורה הטובה ביותר בחולים יהודים ואנשים מרקעים שונים.
המחקר יבחן גם את ההשפעה של תקשורת בתחומים לרבות מזון של חולים בבתי חולים, ניסיון והשפעה של אנטישמיות מצד צוות רפואי, חולים או אישי ציבור.
