ניצול השואה זיגי שיפר, הלך לעולמו כשהוא בן 93 שנה.
שיפר נולד בחורף תר"צ (18 בינואר 1930) בלודז', ולמד בילדותו בבית ספר יהודי באזור. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נותר שיפר בבית סבו וללא הוריו: מקום אמו לא נודע ונאמר לזיגי שהיא נפטרה. עם פרוץ המלחמה, אביו מיהר לברית המועצות והשאיר את בנו בלודז', משום שלא הבין את הסכנה הכרוכה בכך. בהמשך ניסה אביו של שיפר לשוב ולראות את בנו, אך לא הצליח בכך.
ב-1942 גורשו נערי גטו לודז' מהגטו במשאיות, ואיתם היה אף שיפר, שהצליח במהלך נסיעת המשאיות לזנק מהן ולחזור בחזרה לגטו. שיפר שהה בגטו עד חיסולו בשנת 1944, אז גורש לאושוויץ ומשם למחנה שטוטהוף הסמוך לדנציג. ב-3 במאי 1945 שוחרר שיפר יחד עם חבריו, אחרי שצעדו את צעדת המוות הידועה לשמצה וחלקם שרדו אותה.
אחרי המלחמה הגיע שיפר לבריטניה, בה המשיך להתגורר עד מותו. במשך עשורים שלמים שיתף שיפר את סיפורו בבתי ספר שונים ברחבי הממלכה וב-2016 קיבל את מדליית האימפריה הבריטית על כך.
כשנה לאחר מכן ליווה את הנסיך והנסיכה מווילס בביקורם במחנה שטוטהוף, שם שוחח איתם ארוכות וסיפר להם את סיפורו. בשנה שעברה נתלה בארמונו של הנסיך דאז צ'ארלס דיוקנו של שיפר, יחד עם דיוקנים נוספים של ניצולי שואה. יחד עם זאת צולם ב-BBC סרט תיעודי על חייו של שיפר והוא נחשב לאחד מניצולי השואה המוכרים ביותר בבריטניה. כעת כאמור, הלך שיפר לעולמו והוא בן 93.
הנסיך והנסיכה מווילס ספדו לשיפר: "בשנת 2017, היה לנו הכבוד לפגוש את ניצול השואה, זיגי שיפר בביקורנו בשטוטהוף. הצטערנו לשמוע מוקדם יותר היום על מותו. מחשבותינו ותפילותינו עם משפחתו וחבריו".
גם הרב הראשי אפרים מירוויס ספד וכתב: "הכרתי מעט אנשים שהתברכו בחום ובקסם המולד של זיגי שיפר. הוא היה ידוע כניצול וכמחנך, אך מעל הכל, הוא היה 'מענטש' אמיתי אשר למרות החושך שעבר, הביא אור מדהים לעולם. יהי זכרו ברוך".
