מחקר חדש חושף את אמיתות התנ”ך: אלו היו גבולות ממלכת דוד וממלכת רחבעם

מחקר חדש של פרופ’ יוסי גרפינקל מהמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית, אשר התפרסם בכתב העת היוקרתי Jerusalem Journal of Archaeology קובע לראשונה מה היו גבולות תהליך העיור והתכנון של השלב הקדום של ממלכת יהודה בתקופת המלך דוד והיכן ישבה האדמיניסטרציה המרכזית של ממלכת דוד המלך בתחילת המאה העשירית לפנה”ס ושל המלך רחבעם, בסוף המאה העשירית לפנה”ס.

מסביבות שנת 1980 התעוררו חילוקי דעות סוערים אודות הערך ההיסטורי של המסורות המקראית העוסקות במאה העשירית לפנה”ס, תקופת המלכים דוד, שלמה ורחבעם. חלק מהחוקרים טענו שהעיור ביהודה החל רק בסוף המאה התשיעית לפנה”ס, כ 200 שנה אחרי דוד, ואף בשלהי המאה השמינית לפנה”ס, כ 300 שנה לאחר דוד. תפיסה וולגרית אף טענה כי בימי דוד מדובר על 500 איש שהלכו עם מקלות, צעקו, קיללו וירקו. המחקר החדש הינו בעל חשיבות למחקר ההיסטורי של תקופת בית ראשון, ולמחקר המסורת המקראית על אודות דוד המלך והוא מוכיח מעל לכל ספק על קיום הממלכה.

האופן בו הוגדרה ממלכת דוד היא באמצעות קבוצה של ערים בצורות ב”חומות סוגרים” (חומה בעלת שני קירות מקבילים, המחולקים לחדרים), המוקמות רק בהיקף הממלכה ומגינות על דרך ראשית אל לב הממלכה. חומות מבוצרות נמצאו לאורך השנים בשורה של אתרים ועתה, כך מצא פרופ’ גרפונקל במאמרו, מתוארכות חומות אלה לתחילת המאה העשירית לפנה”ס, ימי שלטונות של דוד המלך והן מלמדות אותנו היכן השתרעה ממלכת יהודה בתקופת מלכותו.

הניתוח במאמר מראה כי בתקופת דוד התקיימה ממלכה ביהודה, אשר שלטה על שטחים בגב ההר ובצפון שפלת יהודה. ערים בצורות בחומות סוגרים סימנו את גבולות הממלכה, והגנו על צירי הדרכים הראשיות שהובילו לכיוון ירושלים. מיקום חומות הסוגרים, על צירי דרכים הידועות לנו כדרכים ראשיות במרחק של עד יום הליכה מירושלים, אשר הייתה לב ממלכת יהודה והעובדה כי החומות נבנו בסגנון דומה המתאים לתקופה, מלמד אותנו כי אלו הם גבולות הממלכה הקדומה.

על פי המחקר החדש, גבולות הממלכה היו בחורבת קיאפה, היושבת על דרך עמק האלה, בקצה המערבי. בית שמש, יושבת על דרך נחל שורק, בקצה המערבי. תל נצבה, על הדרך הראשית של גב ההר, היושבת בקצה הצפוני וחורבת דוארה היושבת על הקצה הצפוני-מזרחי.  מיקום החומות ודרך בנייתן מלמד אותנו כי בימיו של דוד המלך ניתן למצוא שלטון מרכזי חזק, בעל תפיסה ותוכנית עירונית מובהקת אשר תוחם את הגבולות המרכזיים של ממלכתו מתוך מחשבה וכוונה תחילה.

כמו כן, מצא המחקר כי בתקופתו של המלך רחבעם, בשלהי המאה העשירית לפנה”ס, גודלת ממלכת יהודה והיא כוללת מרכזים עירוניים נוספים, חלקם בגב ההר, וחלקם בצפון ומרכז השפלה. אז גם בוצרה לכיש, העיר השנייה בחשיבותה בממלכת יהודה. הדבר מתכתב עם סדרת ביצורי רחבעם, כמצוין בספר דברי הימים ב’ פרק יא,לפיו רחבעם ביצר 15 ערים.

פרופ’ גרפינקל הסביר את ממצאי המחקר ואמר כי “מציאת חומת סוגרים באזור זה מסמנות הלכה למעשה את גבולות הגרעין העירוני של ממלכת דוד ומסיימת, את הויכוח ההיסטורי המנהל מזה עשרות שנים על עצם קיומה של ממלכת דוד וגבולותיה”. פרופ’ גרפינקל המשיך והסביר כי “הדבר מראה כי התיעוד התנ”כי בנוגע להתרחבות והתחזקותו של המלך רחבעם אכן נכון  ואנו אכן מוצעים עדויות בשטח, מתוארכות למועד זה, להתרחבות העירונית המוזכרת בספר דברי הימים. אלו אחד מהפעמים היחידות בהם ניתן היה לתת עדויות אמפיריות היסטוריות וארכיאולוגיות לגביי האמור בספר התנ”ך על המאה העשירית לפנה”ס”.

פרופ’ גרפינקל הסביר את מועד פרסום המחקר ואמר כי “העדויות היו שם תמיד, לא מדובר על ממצאים חדשים היה צריך מישהו שיבוא ויראה את התמונה הכוללת שהן מספרות. שמח שהצלחתי לעשות כן”.

החפירות עליהם התבססו המסקנות התקיימו בשיתוף פעולה עם סער גנור מרשות העתיקות ופרופ’ מייקל היזל מהאוניברסיטה האדוונאטיסטית הדרומית.