"הכלבה החלה לרעוד"; מכת הרעלות בצפון הארץ

נ. ש. אזרחית שדיווחה על אחד האירועים שהתרחש ביום שישי האחרון מספרת שהלכה לטייל עם הכלבה שלה ביום שישי אחר הצהריים באזור המטעים בסמוך ליישוב אמירים, "אחרי כמה מאות מטרים היא (הכלבה) נעלמה לי. קראתי לה לאחר זמן מה היא חזרה והבנתי שהיא אכלה משהו, הגענו הביתה היא התחילה לרעוד בצורה משמעותית, מתקשה ללכת, נהיה קצף בפה תוך דקות והחלתי לקחת אותה לווטרינר שזיהה שמדובר בהרעלה. היא קיבלה טיפול שהציל אותה. האירוע היה בשטח מרעה, שמעתי שאירועים כאלה כבר קרו לאזרחים אחרים עם חיות בית ובר שנפגעו כתוצאה מפיזור רעל כדי לעצור את התנים והזאבים."

בחמש שנים האחרונות מדווחים במחוז צפון ברשות הטבע והגנים על כ-300 מקרים בהם נרשמו אירועי הרעלה כ-30 מהאירועים אירעו בחודש פברואר. הרשות מבצעת מאמץ אינטנסיבי למניעת הרעלות ע"י סריקות רחבות באמצעות כלבי הרחה לאיתור רעלים. הכלבנים מבצעים סיורים רבים בשטח במקביל להגברת פעילות הפיקוח. בנוסף הרשות פועלת יחד עם המכון הווטרינרי, לבדיקת נסיבות המוות בבעלי החיים שמאותרים ברחבי הארץ על מנת למצוא את גורם המוות שהביא למוות בכל מקרה של חשד להרעלה ולשלול גורמי תחלואה ומוות אחרים. בשנים האחרונות ובמיוחד מתחילת המלחמה , נעשה שימוש רב בהרעלה דרך הטמנת חומרי הדברה (אשר מקור השימוש שלו הוא כקוטל חרקים) בפיתיונות שונים לדוגמה מיכלי מים, פירות, שאריות בשר ועוד.

חודש פברואר ידוע כחודש בו ישנה עלייה בכמות אירועי ההרעלות לאור חזרה לפעילות חקלאית, חידוש פעילות במטעים נשירים, המלטות בקרב עדרי בקר. התחדשות הפעילות החקלאית מביאה איתה חזרה לקונפליקט מוגבר בין חיות הבר לחקלאים שמעטים מהם נוטים לשלוח ידם לחומרי הדברה חוקיים ואף כאלו שנאסר השימוש בהם ובאמצעותם להרעיל את חיות הבר בכדי להימנע מפגיע במקנה, גידול מסוים או מערכות השקיה.

הרעל מסוכן לאדם ולחיות הבית – צריך לזכור חומרים אלו רעילים מאוד לאדם. שנה שעברה דווחו שני אירועים בהם מדווחים שמצאו רעלים הרימו את הפיתיונות המורעלים בידיים חשופות ואף אפשרו לכלב שלהם לגשת לאזור מורעל לצד עשרות מדווחים שנקלעו עם כלבם לזירות הרעלה ונאלצו להיחשף לחומר רעיל כתוצאה מטיפול בכלב שלהם והיו עשויים להיפגע גם הם.

ברשות הטבע והגנים מדגישים כי פגיעה בחיות בר אסורה בחוק ואף שיטת הפגיעה באמצעות רעל אסורה וזאת כאשר רעל מסב סבל נוראי לבעל חיים אשר מגיע איתו במגע. זוחלים נפגעים דרך העור כשהם נאלצים לזחול דרך החומרים ומגע של האבק עשוי להגיע לעניים, אף, פה ואף להיספג בעור, יש לציין כי מדובר בחומרי הדברה תקניים שאותם חשודים שמשתמשים בהם לרעלים עוברים על חוק התווית ומשתמשים בהם לא לצורך לשמם נקנו.

נתן בינוסביץ ממונה פיקוח אכיפה במחוז צפון ברשות הטבע והגנים: "חיות הבר בעל כורחם מגיעות לקונפליקט עם האדם והחקלאות בפרט וזאת לאחר כרסום בתי גידול, שאריות מזון, פסולת חקלאית וגישה לגידולים אשר מגבירה את המשיכה של אותם בעלי חיים מהבר, רוב החקלאים והציבור בכלל שומר טבע ונדבך עיקרי עליו הרשות מבססת את שמירת הטבע לצד השטחים החקלאיים והפתוחים שמהווים שטח איכותי".

"לצערי פעם אחר פעם אנחנו פוגשים באנשים שבמקום להתמודד ולטפל בבעיה העיקרית מנסים לקצר את הדרך ומשתמשים בחומרים שונים שפוגעים בחיות הבר באופן אכזרי, הרשות תעשה ככל שבידה על מנת לאכוף את החוק ולהרחיק את אותם אנשים משטחים ערכיים. רשות הטבע והגנים באמצעות פקחי נזקי החקלאות מסייעת עם סל כלים להתמודדות עם נזקי החקלאות, עיקר הטיפול לא פוגע בבעלי החיים ויש שימוש באמצעי מניעה כמו גדרות נגד יונקים, רשתות נגד ציפורים, דחייה במגע ובריח או הרתעה ברעש ואף דילול בהיתר עם אנשי מקצוע ייעודים. פתרונות אלו נותנים מענה למצוקת החקלאים. לא כל הפתרונות פשוטים וכל מקרה נבחן לגופו, אבל שיטות אלו לטיפול בחיות בר בפגיעה מזערית בהן מוּנָעות ממחויבות לשמירה על הטבע ולדו-קיום בין האדם לחיות הבר".