הרב התייחס לכך בפתח שיעורו הקבוע לרופאים בבית החולים 'מעייני הישועה' מדי יום חמישי, ואלו דבריו: "הציבור מאד מפחד, הלך אחד מגדולי ישראל, רבי ברוך מרדכי אזרחי, נפטר היום, ומפחדים מאד, בזמן מלחמה נפטר אחד מגדולי הדור, מה משיבים להם".
"בתפילת שמונה עשרה אומרים ברצה, ואשי ישראל ותפילתם באהבה תקבל ברצון, אומרים הראשונים, התוספות במסכת מנחות (קי.), מי זה אשי ישראל, הכוונה היא לגדולי הדור, לאלה שהרביצו תורה בעם ישראל, כשהם באים למעלה הם יכולים לעשות מהפיכה, לפעמים קוראים לאשי ישראל שיגיעו למעלה כדי לעשות מהפיכה, הקב"ה רואה שבא אדם גדול שהיה מרביץ תורה נפלא, אין כמוהו, כזה מרביץ תורה הוא היה, נדבקו אליו חדשים גם ישנים, אדם כזה בא למעלה, זה אשי ישראל, זה האישים של עם ישראל, ותפילתם באהבה תקבל ברצון, ובוודאי שבעז"ה הוא יהיה לנו למליץ יושר, ונאמר אמן".
הגר"י שב לאחר מכן על דבריו, כי מי יודע, ואולי זכות תורתו של הגרב"מ אזרחי זצ"ל שעלה כעת לשמי מרומים, תגרום שהמלחמה הקשה הזו תיגמר במהרה, ומידת הדין תתהפך למידת הרחמים, וכל החטופים והשבויים ישובו לשלום, וכל הפצועים ירפאו, ונזכה במהרה לגאולה השלימה, שכן לצדיקים יש כח אדיר לעלות למעלה ולעשות מהפיכה, הרב זילברשטיין סיים את דבריו כי הנחמה שלנו היא ללכת בדרכיו, שכן הוא היה מרביץ תורה באופן יוצא מהכלל, הקב"ה יעזור לנו, שזה יהיה בשבילנו נחמה בעזרת השם.
מקורביו של הגר"י זילברשטיין מספרים לנו כי רגשי אהבה וכבוד מיוחדים שררו בינו לבין הגרב"מ אזרחי זצ"ל, כשלאורך כל תקופת מחלתו של הגרב"מ זצ"ל, התעניין הרב זילברשטיין בדרך קבע במצבו של הגרב"מ, ואף התפלל עליו ללא הפסקה לרפואתו. בשנת תשע"ט הזמין הגרב"מ אזרחי זצ"ל את הרב לשאת שיעור תורני במחנה בני תורה שהיה עורך מדי שנה.
כך גם מרן הגרב"מ אזרחי זצ"ל היה מגיע בדרך קבע לשאת משאות חיזוק בבית הכנסת 'המרכזי' ברמת אלחנן, בליל ערב יום הכיפורים, כאשר אנקודטה מעניינת נרשמה שנה אחת, שהגרב"מ החל לשאת את שיחת החיזוק, ולאחר כמה דקות אמר: "אוי, שכחתי משהו…", ולאחר הפסק של כמה רגעים, הוסיף ואמר: "ברשות המרא דאתרא שליט"א". דבר שמראה את רגשי הכבוד המיוחדים שחלקו גדולי התורה זה לזה.
