המשפיע המפורסם, הרה"צ ר' מיילך בידרמן שליט"א, סיפר בשיעורו השבוע סיפור מדהים, על הגוי הכושי הקרוי על שמו של מרן הרב שך, ועל זרועו יש קעקוע עם המילים "חוקת התורה". זהו סיפור על יהודי שחשב להתחכם נגד התורה, ומצא את עצמו במצב קשה.
"סיפור שקרה לאחרונה עם רב באריזונה בארצות הברית, הרב אברהם אבועלפיה. הוא היה צריך לנסוע דחוף מאוד לקנדה בשביל סידור גט. הסוכן נסיעות מצא לו מקום אחד במטוס.
כשעלה למטוס, הוא מצא את עצמו יושב ליד אדם גדול מימדים, כושי. היה להם לא נעים בגלל המקום הצפוף. הרב אבועלפיה ניסה לפתח שיחה: "שלום, מה שלומך? איך קוראים לך?". האיש ענה "שה" ומיד שתק.
הרב התיישב וקרא בספר על פרשת חוקת. הוא שם לב שהכושי מסתכל בספר שלו כל הזמן, מציץ לתוכו ומסתכל החוצה.
הרב שאל: "מה קרה?"
הכושי שאל: "מה כתוב כאן?"
הרב הסביר: "כתוב כאן 'חוקת התורה'."
הרב לימד אותו איך לבטא את המילים ומה משמעותן. פתאום, הכושי הרים את השרוול שלו והראה לרב שיש לו כיסוי ראש עם הכיתוב "חוקת התורה".
הרב שאל לשפר הקעקוע – והכושי הסביר שזו סגולה מסין שעושים לתינוק כשמירה לכל החיים.
הרב אמר: "אני לא קונה את הסיפור הזה. מה באמת קורה כאן?".
הכושי ענה: "אני לא יודע, ככה אבא שלי אמר לי. אני גם מתפלא כבר 40 שנה ולא מבין מה המשמעות של הקעקוע הזה. הפכתי את כל העולם ולא מצאתי הסבר. זו הפעם הראשונה שאני רואה שאלו אותיות, חשבתי שאלו צורות."
הכושי הציע לרב לדבר עם אביו בן ה-70. הרב לקח את מספר הטלפון והתקשר לאבא מיד אחרי שירד מהמטוס. הרב אמר לאב: "היה מאוד נעים לשבת עם הבן שלך, אבל תגיד לי מה הולך עם האותיות 'חוקת התורה'?"
האב ניסה להתחמק בתחילה, אך בסוף פרץ בבכי וסיפר את האמת: "אני יהודי. לפני 50 שנה, הרב שלי היה הרב שך. למדתי בישיבה ובכולל. כשהיו לי ילדים קטנים והייתי זקוק לפרנסה, הציעו לי עבודה במאפייה. שאלתי את הרב שך והוא אמר שאם אין לי פרנסה, אני יכול לעבוד במאפייה בלילה".
"עבדתי שם שנים. אחר כך הכניסו לשם מנקה כושית גויה שעבדה באותן שעות שלי. הלכתי מיד לרב שך לשאול. הוא אמר לי שאסור לי להמשיך לעבוד שם. התחלתי לבכות על הפרנסה. הרב שך הראה לי בשולחן ערוך שנפסק מפורשות שאסור להתייחד עם גויה".
"צעקתי לרב שך: 'זה לא ניסיון אצלי, זה תועבה אצלי!' הרב שך צעק בחזרה: 'אל תתחכם! אם התורה אוסרת, זה אסור!'. 'חקת התורה' מאכט מען נישט קיין חכמות (לא עושים חכמות). די תורה לאזט נישט מ' טאהר נישט. (התורה אוסרת וזה אסור).
סיפר אותו יהודי מבוגר,, כי אחרי תקופה לא היה לו כסף. "לא עמדתי בניסיון. המשכתי לעבוד שם כי לא הייתה לי פרנסה. בסוף התקרבתי לכושית, גירשתי את אשתי והילדים, והתחתנתי איתה. עברתי למקום ממנו היא הגיעה".
"כשנולד הבן שלי (הכושי מהטיסה), חקקתי עליו 'חוקת התורה' לזכור מאיפה החורבן הגיע. קראתי לו 'שך' -. רציתי שיזכור מאיפה נפלתי לתהום – כשחשבתי להתחכם נגד התורה. מאז אני חי בקצה העולם, שבור ורצוץ כל הימים."
מסיים ר' אלימלך את הסיפור הנורא: "על כל יהודי לזכור מהיכן החורבן הגיע, אותו אבא אומלל הוזהר לא להתחכם. מה הפירוש חקת התורה, לא להתחכם. הוא חשב להתחכם נגד התורה, הוא חשב שטעם האיסור לא שייך אליו, ומאז חייו אינם חיים, והוא רח"ל זרוק בקצה העולם, שבור ורצוץ כל הימים, וד' ירחם עליו שאם יהיה נדחך בקצה השמים משם יקבצך ד' אלוקיך".





















"הכושי הרים את השרוול שלו והראה לרב שיש לו כיסוי ראש".
לא הבנתי!
שרוול או כיסוי ראש?
תשמע את הרב
הוא אומר שהיתה לו שם כתובת קעקע על הזרוע
בכתבה זה טעות סופר……
זו אכן טעות, ר' מיילך אמר 'כתובת קעקוע'
למה ר' מיילך מספר כל הזמן על "מתנגדים"? ממתי חסידים מספרים סיפורים על "מתנגדים"? למה שלא יספר על מופתים מהבאבא סאלי שאהב חסידות וחסידים?.
תשמע בסרטון
'הכושי הרים את השרוול והראה לו שיש לו 'כתובת קעקע"
אין מקשין על הדרוש ובטח שלא על צ'יזבטים.
חחחחח
מישהו באמת חושב שהסיפור הזה קרה?
אכן שם נאה ויאה לגוי.
ווס אז דוס? שווארצע חבדניק?
ניין. דער גוי איז א שווארצע ליטוואק
הראשי תיבות של השם שנתנו לכושי זה שווארצע כלב. ודפח"ח
תיקון לניסוח הכושי ענה "שך" ולא "שה"
אם היית לומד ליב"ה, היית יודע שבאנגלית אין ח' ואין כ'.
הוא אומר שכבר 40 שנה הוא מחפש הסבר והרב שך נפטר לפני 20 שנה איך זה מסתדר?
הסיפור פשוט לא היה ולא נברא
הוא כנראה נולד שהרב שך עוד היה חי,
הסיפור – בדיוני. אין אדם בשם אברהם אבולעפיא באריזונה. חפשו ב"פורום לתורה": "הסיפור המבהיל של ר' מיילך". המסקנה שם שמדובר בסיפור שלא היה!