שמן למדורה: האם שירת 'בשלטון הכופרים' הפך למיינסטרים החרדי?

פשיטא שזה דגל של יהודים. אלא מאי? זה דגל של גויים?
מגן דוד זה בוודאי סמל יהודי [המתנוסס אף על ספרי תורה רבים].
דגל ישראל אינו דגל של כופרים ושונאי ה'. המדינה היהודית מעבירה מיליארדים לתורה! ואל תספר לי על בן גוריון. הוא נפטר כבר בתשל"ד ומאז המדינה נהייתה מאד ימנית ומאד מסורתית
דגל כפירה הוא הדגל הפלשתיני הטמא שנטורי קרתא מרססים במאה שערים על הקירות.[עיי' בשו"ת דברי יציב שהערבים נחשבים לעובדי ע"ז ומינים!]
ברגע שאתה שורף דגל ישראל, אתה הולך בדרך חמאס שונאי ה' ועמו ותורתו!
הקנאות שלך היא לא אמיתית. הרבי מסטמאר זצ"ל התנגד למעשים חולניים כמו הליכה להפגנות של הערבים ושריפת דגלים. דרך נטורי קרתא אינה דרכנו!

דגל פלשתין מייצג שפיכות דמים ורציחת יהודים.
אין לו שום קשר לאמונה בה'. זהו דגל אש"ף -ארגון של מחבלים ורוצחי ילדים יהודים.
מצעדי תועבה אצל הערבים אין רשמית, אבל רק רשמית, אבל הערבים הם עם ששטוף בפריצות וגם חז"ל אמרו זאת בגמרא. אמונת הערבים בנביא השקר מוחמד היא נגד התורה.
הדברי יציב לא חלק על הרמב"ם אלא פסק כמאירי ור"ן שפסקו שהערבים הם עובדי ע"ז וכן הייתה דעת הציץ אליעזר זצ"ל.

הגויים לא חיבים בתורה, אבל חייבים בשבע מצוות בני נח, והערבים עוברים על שבע מצוות בני נח בכך שהם רוצחים יהודים ר"ל.

ומה שחולק ביביע אומר על הציץ אליעזר, הנה בכ"ק מרן אדמו"ר מצאנז זצוק"ל בדברי יציב כותב להיפוך, באורח חיים ח"א סימן צ. ומי יבוא אחרי המלך.

כל עניינו של דגל פלשתין הוא רצח יהודים והשמדת יהודים, ועל זה נוסד ארגון אש"ף שזה דגלו. פולין לא נוסדה כמדינה כדי לרצוח יהודים, אבל אש"ף כן. ובנוגע לגרמניה, דגלם גם הוא דגל טמא כי הגרמנים הם עמלק כדעת הגר"א והמהרי"ל דיסקין ועוד מגדולי ישראל. וכפי שראינו בעינינו שהגרמנים עמלק ממש.

ומה שעשה ריב"ז שהלך להיפגש עם הרומאים, היה זה במצב של חוסר ברירה, שרצה להציל מה שניתן להציל, מה שאין כן בזמננו שיש ליהודים אפשרות להגן על עצמם, איננו צריכים להיכנע לגויים ולהניף דגל לבן בפניהם, ויש להילחם באויבינו עד כלותם.
ופשוט.

כוונת הרב עובדיה לא הייתה על הכיבוש בתש"ח וכיוצא בזה, אלא על יציאה לכיבושים חדשים סתם ושלא לצורך וכדי להראות שכוחי ועוצם ידי וכו', אבל וודאי שאם יש מלחמה שהגויים כפו עלינו [כמו שקרה בתש"ח ותשכ"ז ותשל"ד] וכבשנו שטח אסטרטגי וחיוני להגנתנו, עלינו להחזיק בו, ולדעתו גם מלחמות ישראל כיום הן מלחמת מצוה. וזה לשונו בשו"ת יחוה דעת, חלק ב, סימן יד: "כהנים שהם חיילי צה"ל עומדים לגונן על ישראל ועל ארצנו הקדושה, שאין ספק שמצוה רבה הם עושים לקדם פני צבאות האויב הבאים לזרוע הרס ולהשמיד ולהרוג ולאבד אנשים נשים וטף, וזהו מה שפסק הרמב"ם, שעזרת ישראל מיד צר הבא עליהם היא בכלל מלחמת מצוה, ואם כן בוודאי שאין ספק שכהנים אלה כשרים לנשיאות כפים"

וכן כתב הגרי"ש אלישיב (קובץ תשובות (ח"א סימן רמג. עיין שם) כי מלחמות ישראל בימינו הן מלחמת מצוה: "ואנן הלוא במלחמת מצוה עסקינן".

ומה שהבאת מהגמרא בכתובות, הנה כשניתן רישיון מאומות העולם לעליה לארץ, אין יותר שבועה שלא לעלות בחומה. (כן כתב כ"ק אדמו"ר רבי אברהם מסוכטשוב בשו"ת אבני נזר תנד, נו) ועיין בארוכה בספר אם הבנים שמחה להרה"צ רבי יששכר שלמה טייכטל הי"ד, ומשם תדרשנו.

מה יש להתפלפל בכלל, כשרואים בפועל במו עינינו מה קורה בגלל שגירשו יהודים מגוש קטיף ומחזירים שטחים? כל פלפוליך להבל ולריק! המציאות היא שהערבים רוצחים, ושצריך להשמיד את החמאס. אם אתה מנסה להיחנק ולהיתלות באילן גדול [הרב וסרמן הי"ד] לא תצליח. הוא עצמו נרצח באירופה בגלל שלא היה אז ליהודים אפשרות להגן על עצמם, ולעומת זאת, יהודים שעלו לארה"ק [או שהיגרו לארצות אחרות] ניצלו ובהר ציון היתה פליטה.

ולגבי ההמצאה שכשיש כח וגבורה ואפשרות להילחם מותר להילחם באומות, עי' דברי
הגה"ק רבי הילל מקולמייא משכיל אל דל חלק ג' כלל ג פרט ב, שכותב שגם אם יבוא זמן שיהיה לישראל עם רב, ואנשים גיבורים עצומים שיוכלו להילחם עם האומות ולנצחם, 
עם כל זה היראי שמיים לא יעשו זאת (בגלל שאסור לעבור על השבועות) ורק אלו שאינם מאמינים יעשו זאת. ודבריו זה ממש רוה"ק על זמננו הציונים.

וז"ל: והנה אחז"ל על פסוק וכו', שהקב"ה אמר לאברהם שיברור גלות ועול מלכיות כדי להצילם מגיהנום וכו', ואחז"ל על פסוק 'השבעתי אתכם' שהשביע את ישראל שלא יעלו בחומה שלא ימרדו באומות.. ומעתה גם אם יבוא זמן שיתרבו ויגדלו ויעצמו ישראל בגולה בכמות שיהיה עם רב, ובאיכות שיהיה להם עושר עצום וגם יהיו מלומדי מלחמה באופן 
אשר ידעו בבירור שאם ילחמו עם מלכיהם אשר המה תחת ידם בלי ספק שיצליחו וינצחו אותם, עם כל זה מורא שמיים עליהם ויראת ה' על פניהם לבלתי ירים איש את ידו ורגלו נגד אדוניהם כי שלמה הזהיר לבלתי עשות זאת..

ומי הוא המעכב וגורם שאינם עושים כן אלא נשארים בעבדותם ובעניים, הלא הוא רק ה' לבדו שציווה אותם והזהירם ואיים עליהם בתורה הקדושה שלא לעשות כן…
אבל הכת השניה שאין אמונתם לה' חזקה להאמין שה' הגלה אותם מארצם והסגירם ביד מלכי אומות העולם עבור חטאם, רק אומרים עולם כמנהגו נוהג עולה ויורד, יש זמן שמזל של איזה אומה פורח ועולה ומצליח ויש זמן ושעה שהיא נופלת וצריכה להשתעבד תחת אחרים, להם ולכיוצא בהם אם יבוא זמן שיהיה בכוחם למרוד וללחום בוודאי היו עושים כן ומינה שאין להם אמונה שה' פעל כל זאת, עכ"ל

על כל דבריך השבתי, ויש לי להשיב עוד הרבה מקורות והוכחות,
אלא הבעיה שאתה מצנזר, ולכן אשיב רק מעט מקורות,

לגבי הטענה שיש מלחמת מצוה, ראה רמב"ם (הל' מלכים פ"ה ה"א) שמלחמת מצוה
שייך במלך, ולכן בזמננו שאין מלך עד שיבא משיח לא שייך מלחמת מצוה,
(ולגבי סי' שכ"ט כבר השבתי אך צנזרת).

ועוד כתב הרמב"ם בספר המצות סוף שרש י"ד: "וידוע גם כן שהנבואה והמלוכה

כבר נסתלקו ממנו עד שנסור מן העונות שאנחנו מחזיקים בהם ..ואמר בחזרת

המלך והממשלה ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת וגדרתי את פרציהן

והריסותיו הקים ובניתיה כימי עולם,.. וידוע שהמלחמה וכבוש הארצות לא

יהיו אלא במלך ובעצת סנהדרי גדולה וכהן גדול ולפרסום הענינים האלו כולם

אצל רוב האנשים כל מצות עשה או לא תעשה שתהיה תלויה בקרבנות או בעבודות

או במיתת בית דין או בסנהדרין או בנביא ומלך או מלחמת מצוה או מלחמת הרשות

לא אצטרך שאומר בה וזאת אין אנו חייבים בה אלא בפני הבית, אחר שזה מבואר

ממה שזכרנו" עכ"ל.

מבואר מדבריו שבזמננו אין מלכות עד ביאת המשיח (וכן כתב הרמב"ם גם בהקדמה

לפרק חלק) ואין מלחמת מצוה, וזה שייך רק בזמן הבית כשיש מלך וסנהדרין וכהן גדול.

ועי' רבינו בחיי (בראשית לב, ח) וז"ל:

וראוי לנו לאחוז דרכיו של יעקב שהתקין עצמו לשלשה דברים, למלחמה לתפלה לדורון..

וכן אנחנו צריכים ללכת בדרכי האבות להתקין עצמנו להקביל פניהם במנחה ובלשון

רכה ובתפלה לפני ה' יתעלה, אבל במלחמה אי אפשר שנאמר השבעתי אתכם

בנות ירושלים וגו'. השביעם שלא להתגרות מלחמה עם האומות. עכ"ל.

וכן כתב השל"ה פר' וישלח, וז"ל: "וכל המלחמות יעקב עם עשו רומז על העתיד

כמוזכר בבראשית רבה… ומלחמה להלחם עם האומות לא שייך לנו, אך 

ענין המלחמה עמהם, תוקף השתדלות שמחויבין השתדלנים מישראל להעיז

פניהם נגד מלך והשרים ולהשתדל עבור ישראל בכל כוחם, אף שמראים להם

פנים זועפות ודוחים אותם, יחזרו וילכו, וזה קיום ועמוד הגולה, כי הפרשה

הזו הכל היא לדורות עד שיבא משיח צדקנו" עכ"ל.

וכן כתב הגה"ק רבי אלחנן וסרמן זי"ע וז"ל:

השיטות רשומות בתורה אשר חזתה את הכל מראש, וגם הגידה את הכל מראש. אלפי
שנה הוכיחו עד כמה צדקו שיטות התורה. מה הן שיטות התורה? שלש שבועות השביע הקב"ה את ישראל: אל תמרדו באומות.. זאת היא אחת משלש השבועות, שיהודים לא
יהיו מהפכנים.. התרו בנו: אם מקיימים אתם את השבועות מוטב ואם לא הרי דמכם
הפקר כדם צבי ואיל 'השבעתי אתכם בצבאות ובאילות השדה'.. כל המאמרים הנ"ל מכוונים לדבר אחד, ליהודים אסור לעמוד נגד רודפיהם עכ"ל, (עקבתא דמשיחא אות כז-כ"ח).

ובכן, תישאר לחיות תחת מגפו של הפריץ בעיירה ותקבל מכות מהשקוצים וכשיזרקו עליך אבנים.ותגיד שאלו סוכריות. תמשיך לגדף את המדינה היהודית ולשבח ולהלל את הפלשתינים ימ"ש. תמשיך לצטט קטעים מספרי דרשנים מלפני 100 שנה ויותר כאילו לא היתה בינתיים שואה וכאילו לא ראינו מה קרה כשלא הייתה ליהודים יכולת להגן על עצמם. מה שקרה בשמח"ת לפני שנה וחצי קרה בכל יום בשואה ולא היתה ליהודים יכולת להגן על עצמם . אם אתה מתגעגע לימים ההם, לך תגור ברמאללה.

א. הגויים חייבים לקיים ז' מצוות בני נח. אחת מהן היא שלא לרצוח. הערבים עוברים על כך ללא הגבלה. ולמפורסמות אין צריך ראיה.
ב. דגל אש"ף=פלשתין אינו כשאר הדגלים של המדינות כי פולין ורוסיה וכו' היו להן שליטים שהיו בעד יהודים ולהיפך, אבל מדינות אלו לא נוסדו כמדינות נגד יהודים. מה שאין כן דגל אש"ף PLO – פלשתין שהוא דגל שמייצג את השמדת עם ישראל בארה"ק ח"ו, והרי הוא שקול כדגל צלב הקרס של הנאצים ימ"ש, וכמו שלא יעלה על הדעת להניף דגל עם צלב קרס, כך לא יעלה על הדעת שיהודי יניף דגל פלשתין.
ג. הרמב"ן פסק:" מצוה רביעית – שנצטווינו לרשת הארץ אשר נתן הא-ל יתברך ויתעלה לאבותינו, לאברהם, ליצחק וליעקב, ולא נעזבה ביד זולתנו מן האומות או לשממה. והוא אומרו להם: "והורשתם את הארץ וישבתם בה, כי לכם נתתי את הארץ לרשת אותה", "והתנחלתם את הארץ"…
ואל תשתבש ותאמר, כי המצווה הזאת היא המצווה במלחמת שבעה עממין, שנצטווינו לאבדם, שנאמר: "והחרם תחרימם". אין הדבר כן. שאנו נצטווינו להרוג האומות ההם בהילחמם עימנו, ואם רצו להשלים – נשלים, ונעזבם בתנאים ידועים. אבל הארץ – לא נניח אותה בידם, ולא ביד זולתם מן האומות בדור מן הדורות"!
ד. שלוש השבועות הן מדרש אגדה, ולפיכך אין להן תוקף הלכתי מחייב. לפיכך, משמעות המדרש היא שה' גזר שעם ישראל יהיה בגלות, אולם כשעם ישראל מצליח לשוב לארצו, הרי זו ראיה שבטלה הגזרה. הרמב"ם עצמו, שספרו הי"ד החזקה כולל את ההלכות כולן, אף הוא איננו מזכיר את שלוש השבועות בספרו ההלכתי היד החזקה, ואף כותב באיגרת תימן "השביע האומה על דרך משל ואמר השבעתי אתכם". בנוסף, אצל מפרשי הגמרא המרכזיים, רמב"ן, רשב"א, ריטב"א, רבי מנחם המאירי ועוד – לא נמצא כלל עניין זה של שלוש השבועות, וכן אצל מסכמי הגמרא להלכה, הרי"ף והרא"ש. החפץ חיים, שנחשב לפוסק האחרון בקהילות אשכנז, דיבר פעמים רבות על חובת העלייה לארץ ובנו, הרב לייב הכהן, מציין: "לא ראיתי שיזכור אף פעם את העניין ג' השבועות".

עניתי על כל דבריך אחת לאחת עם מקורות, והעלית רק מעט מכל תגובותיי,
אין לך מה להשיב לגוש”ע ולכן צנזרת תגובותיי.

לגבי א' יש לי מה להשיב אך בין כה אתה מצנזר,

ולגבי כל טענותיך שכתבת פה (חוץ מאות א) זה סילופים ישנים מהציונות דתית
שכבר יצאו מזמן כמה ספרים שהפריכו זאת. ואני כבר הגבתי לך מקורות
מהפוסקים שסוברים כרמבן וכתבו שאסור לכבוש א"י עד משיח, וכך כתבו
גם רעק"י שלזינגר, רבי שמואל סלנט, רבי בנימין מנדלזון ועוד רבים. ופשוט.

לגבי האבנ"ז, עי' יו"ד סי' תנ"ד ומימלא תראה שסילפת, שם באות מ' כותב וז"ל:
"ומד' אשאל עזר לעמוד על אגדה זו כדי לעמוד על ההלכה התלויה בה"

ועוד באות נ"ב וז"ל:
והנה לפי"מ שבארנו דקרא דהשבעתי קאי על כל הארצות וכל הגליות יש ליתן
טוב טעם על כל הגדולים שלא עלו לא"י, והחבר הודה למלך כוזר ואמר הובשתני
מלך כוזר. ובאמת לכאורה הוא שאלה גדולה איך עברו כולם מ"ע. ולפמ"ש י"ל דכיון
דהשבועה היא על כל הארצות אלא דיחידים מותרין לעלות ואין השבועה רק שלא
יעלו כולם ביחד. מ"מ א"א שיהי' חיוב על יחידים לעלות. דא"כ שוב יהי' חיוב על כל
ישראל על כל יחיד ויחיד בפ"ע וזה א"א דהכל ביחד היינו בחומה דאסור עכ"ל.

אין שום סתירה מיומא ט, כי גלות בבל נאמרה מראש במפורש שזה רק ל70 שנה
וא"כ היו צריכים לעלות כשנגמר ה70 שנה, משא"כ גלותנו נאמר שזה עד משיח,
כפי שכתבו הרמב"ן רש"י ועוד, וכן פסק הרמב"ם.

אענ על כל טענותיך, והכל מבוסס על ספרי רבותינו הק'.

הדברי יציב מביא ראשונים שדעתם שונה מדעת הרמב"ם. לראשונים מותר לחלוק זה על זה, והריטב"א חולק על הרמב"ם, וכותב: "ידוע כי אמונת הישמעאלים אע"פ שהם מייחדים [=מאמינים בא-ל אחד], עבודה זרה גמורה חשיבא ליהרג ואל ישתמד. [ריטב"א פסחים כ"ה ע"ב], וכתב האור החיים: "אף על פי שכבר כתב הרמב"ם כי ישמעאל מייחדים לשם, עם כל זה מי יאמר דלא משתפי [=שהם לא משתפים] נבואת נביאם, ותו האידנא [=ועוד, שכיום] ערבוב גדול יש בדת של ישמעאל וכולן נסמכים יחד, מי יאמר שאין כוונתם באומרם 'וואכבר' על נביאם. [פרי תואר יט, י].

דגל פלשתין מייצג את אש"ף והחמאס שרוצחים ילדים יהודים טהורים.

אסלאם זו מינות. הם כופרים בתנ"ך באופן מוחלט. אמונתם במוחמד היא שקרית ומינות של ממש. עיי' בדברי יציב שהערבים מינים כי הם כופרים בתנ"ך.

איזה חופש דת יש באיראן? היהודים שם חיים בפחד נורא, ומפחדים מהצל של עצמם. מדי פעם גם מוציאים אותם להורג.

הרבה מהערבים עובדי ע"ז לכל הדעות, כי הם נוצרים.

הערבים שטופים בעבירות החמורות ביותר [עיי' קידושין מט:]

הרציחות שהערבים עושים זה לא פוליטיקה, אלא שנאת ישראל. ובתורה כתוב: והוא יהיה פרא אדם וגו.'."כמו שספרו לנו הישמעאלים כת הרוצחים במאמר המלך, כי יש להם חשק גדול בשעה שהורגים אדם ונכרתה מהם שורש הרחמים והיו לאכזר" (אוה"ח הק', דברים יג). ועאכו"כ שהם נהנים לרצוח יהודים ר"ל.

אענה על כל טענותיך, והכל מדברי חז"ל ורבותינו הספרדים שחיו בארצות ערב והכירו המציאות שם, ובראשם הרמב"ם ז"ל.

קודם כל, אציין ש"פרא אדם" משמעו גם רוצח נפשות, וכך אמרו חז"ל על הפסוק "והיא יהיה פרא אדם": "שהכל בוזזים ממון והוא בוזז נפשות". (בראשית רבה מ״ה). והמציאות היא שהישמעאלים רוצחים, ואין חולקים על המציאות.

אמרו חז"ל: ארבעה דברים מתחרט עליהן הקב"ה שבראם ואלו הן: גלות, כשדים,
וישמעאלים, ויצר הרע. ( סוכה נב, ב).

הבאת את דברי המהרש"א, אך המהרש"א חי בארצות אשכנז, ולא הכיר את הישמעאלים היטב, לעומת זאת הרמב"ם ורבנו בחיי והאור החיים הק' חיו בארצות ערב והם כתבו שאין שונאי ישראל גדולים יותר מהערבים, ואעתיק לשונם הק'.

כותב הרמב"ם ז"ל באגרת תימן: "אתם אחינו, ידוע לכם שהקב"ה הפילנו במהמרות עונותינו בתוך אומה זו שהיא אומת ישמעאל, שרעתם חזקה עלינו, והם מתחכמים להרע ולמאוס אותנו, כמו שגזר עלינו יתברך "ואויבינו פלילים". ושלא תעמוד על ישראל אומה יותר אויבת ממנה, ולא אומה שהרעה בתכלית הרעה לדלדל אותנו ולהקטין אותנו ולמאוס אותנו כמוהם. שאפילו דוד המלך ע"ה, כשראה ברוח הקודש כל הצרות העתידות לישראל, התחיל לצעוק ולקונן בלשון האומר מרעת בני ישמעאל ואמר תהלים ק"כ ה' "אויה לי כי גרתי משך שכנתי עם אהלי קדר". וראו איך זכר "קדר" משאר בני ישמעאל, לפי שהמשוגע [=נביא השקר של הערבים] הוא מבני קדר, כמו שהוא מפורסם מייחוסו."

כותב האור החיים הקדוש (ויקרא ו, ב): "והרים את הדשן – כנגד מה שהריעו בבחינת היסורין והעינויים אשר צררו אותנו, ואם באת לראות הוא יותר מגלות מצרים, כי גלות מצרים היו משעבדים אותם ומאכילים אותם ומלבישים אותם, וצא ולמד ממה שאמרו ז"ל (מכילתא וילקוט) בפסוק ״זכרנו את וגו' את הקשואים״ וגו' – חנם היו אוכלים הכל, והן גלות ישמעאלים, אשרי מי שלא ראם משעבדים וממררים חיי ישראל, ולא די שלא יתנו שכר אלא עוד שואלים ממנו מדוד והבא"!

ועל מה שהבאת ממסכת שבת, הנה כותב רבינו בחיי [דברים ל, ז]: "מה שהזכיר 'אויביך' על ישמעאל ו'שונאיך' על עשו, מפני שה'אויב' גדול מן ה'שונא', כי השונא אע"פ שיריע לו יעשה על דרך הרחמנות, אבל האויב הוא שבלבו איבה עולמית, לא ישים לו רחמים, על זקן יכביד עולו מאד, וזה מסוד הלשון ודקדוקו, כי 'אויב' הוא מלשון אבוי, ואותיותיהם שוות, ועל שם שהנופל בידו צועק אוי ואבוי. ומפני שבני ישמעאל קשים לישראל יותר מבני עשו, לכן קראן הכתוב 'אויביך', וכן אמרו תחת אדום ולא תחת ישמעאל." 

"שאין אומה בעולם שיהיו שונאים לישראל כבני ישמעאל" [רבנו בחיי בראשית כא, יד].

כותב רבינו חיים ויטאל [פירוש עץ הדעת טוב, תהילים קכד]: " אבל עוד עתידים ישראל להיות באחרית הימים בגלות ישמעאל הנזכר בפרקי דרבי אליעזר ומדרשי חז"ל ובספר הזוהר סוף פרשת לך לך… והנה כל כוונתם [של יתר האומות] היתה להמיר דת ישראל שלא יעסקו בתורה ולא יקיימו המצוות כנודע בזמני השמד ח"ו… אלא שמזה היה נמשך לנו היזק אל גופנו שהיו הורגים אותנו שלא רצינו להמיר את דתינו… מה שאין כן ישמעאל שעתידין להצר את ישראל צרות קשות ומשונות, לא נראה כמותם, כי היו רוצים לבלוע אותנו… למחות את ישראל מתחת השמים… כאילו לא היה."

וכך אומר כ"ק מרן בעל השפע חיים זצוק"ל: "…וכגואל הדם של אשתי ו־11 ילדיי לא אחדל להתריע על כך כי הערבים יימח שמם גרועים מהנאצים ימ"ש…".(פרשת כי תצא תשד"מ.)
ועיין בדברי יציב או"ח חלק א, סימן צ בארוכה בהגדרת הערבים כעובדי עבודה זרה.
ואכמ"ל. 

חלק מהפוסקים פסקו שהתאסלמות היא כעבודה זרה, ולמשל הרדב"ז :"יהרג ואל יעבור באנסוהו לדת הישמעאלי אף על פי שהם מיחדים את השם, עבודה זרה גמורה חשיבא [!] שהרי מודה באמונתם כופר בתורת משה [=שהערבים אומרים] שאינה אמת כמו שהיא בידנו. (רדב"ז ד, צב). ומי שמתאסלם "הוא עוזב כל הדת כולה ונהיה כאחד מגויי הארץ, ועוד שצריך לומר שיש אדם – מוחמד – שמעלתו למעלה ממשה רבינו, וזו הריסה בכל הדת!" (רדב"ז שם).

ומה שהבא מדברי האמרי אמת זצ"ל, הנה הוא לא הכיר את הערבים מקרוב, כי חי בפולין, ובהיותו בארה"ק לביקורים קצרים לא חי בין הערבים אלא בשכונה חרדית, ולכן כתב שאפשר לחיות ביניהם בשלום, אבל מי שחי בין הערבים ידע את האמת שהערבים רוצחים. וגם הרבה מאוד שנים לפני הציונות, הערבים רצחו יהודים. בסיוון ה'תקצ"ד היו פרעות בצפת. הפרעות נמשכו שלושים ושלושה ימים במהלכם נבזז כל רכוש הקהילה, ויהודים רבים נפצעו ונרצחו. הי"ד. ושוב, המציאות היא [ואין מחלוקת במציאות] שאי אפשר לחיות עם הערבים בשלום, כי הם לא חיים בשלום אפילו עם בני עמם. צא ולמד מה שקורה בסוריה!

א. הסיפור הדמיוני שכתבת על מרוקו לא היה ולא נברא ולא משל היה! מלך מרוקו לא אמר דבר כזה מעולם ובלבלת בין מרוקו לדנמרק, וגם הסיפור על דנמרק לא מדויק.
מספרים על מלך דנמרק שבזמן הכיבוש הנאצי, הוא ענד את הטלאי הצהוב כאות סולידריות עם יהודי ארצו. לסיפור זה אין אחיזה במציאות, שכן יהודי דנמרק לא אולצו לשאת את הטלאי הצהוב. [ע"פ "המכלול"]

ב. לא אמרתי שאין להוכיח מרבני אשכנז בנוגע לערבים, אלא שאי אפשר להביא ראיה מרבנים שחיו באשכנז ולא הכירו את הערבים כלל, ואילו הרבי מצאנז זצוק"ל שחי בארה"ק הכיר היטב את הערבים ואת רשעותם. אין פה סכסוך "'ציוני פלשתיני", אלא שנאת ישמעאל לישראל!

ג. המהרש"א מעולם לא ראה את הישמעאלים, משא"כ האוה"ח הקדוש והרבי מצאנז זצ"ל. זה שחיבורו נכתב ברוה"ק, אין זה אומר שאחרונים אחרים לא יכלו לחלוק עליו, כי תורה לא בשמים היא!

ד. כתבת "5000 רוצחים ערבים". אתה באמת חושב שרק זה מספר המחבלים? בעזה בלבד יש מאות אלפי רוצחים ערבים, ובעולם כולו יש מאות מיליונים מחבלים ערבים פוטנציאליים. אתה פשוט מנותק מהמציאות ומנסה לסנגר בכל כוחך על המרצחים הערבים ומצד שני לקטרג ללא הרף על יהודים. יהודים סבלו יותר אצל נוצרים, אבל גם אצל הערבים יהודים סבלו מאד, וכנראה לא שמעת על גלות מוזע בתימן, וכי איך תשמע. הרי אתה יודע רק היסטוריה של אשכנזים..

מה שהבאת מרבינו בחיי כל רואה יראה שזה מחמת הצנזורה שינו את הרבינו בחיי בדברים ל, כי בארצות ישמעאל לא צנזרו ספרי היהודים, אבל בארצות אדום צנזרו ועוד איך, וראיה פשוטה שזה מהצנזור, הרבינו בחיי מביא ראיה כביכול מגמ' שכתוב 'תחת אדום ולא תחת ישמעאל', כשבגמ' שלנו כתוב ההיפך, אלא שהמשומדים בספרד דאגו להכריח לשנות זאת
שאדום הנוצרי עדיף מישמעאל, ויש לנו עוד גמ' מפורשת (שמוכיח מה הגירסה הנכונה בגמ' שבת), עי' פסחים פז, ב, "יודע הקב"ה את ישראל שאינן יכולין לקבל גזירות אכזריות מאדום לפיכך הגלה אותם לבבל" (שזה עיראק). ויש עוד ראיות.

ועוד ראיה גם מהרבינו בחיי בעצמו בספרו "כד קמח" בקטע גאולה, אות א', שם הוא כותב הפוך ממה שהוא כתב בדברים ל, ז, בכד קמח הוא כותב בדיוק את כל הדרשה שלו אותם מילים כמו בדברים ל, אבל שם הוא כותב שאויביך זה אדום, ושונאיך זה ישמעאל, וכאמור אויביך זה גרוע משונא, הרי לנו שבמקור הוא כתב שאדום גרוע מישמעאל.

מה שהבאת המהרח"ו אתה לא מבין שזה רק ראיה, כי כתב שגלות ישמעאל תהיה קשה
בסוף הגלות ('באחרית הימים') ולא באמצע (בכל המאות שנה אחרונות), והוא כתב את המציאות שתהיה, וכל רואה יכול לראות שזה בגלל הציונות שעוררה עלינו כל הסכנה גדולה מישמעאל, המהרח"ו ס"ה כתב את מה שיהיה, במקום להביא מקורות על צרות מישמעאל, תכה על חטא על שאתה תומך בתנועה הציונית המגרה עלינו את גלות ישמעאל.
וכמו שכתב הרמב"ם שכ"ש אם נמרוד בישמעאל שהם ירדפו אותנו יותר ה"י.

אתה צריך להבין שכל תנועה שקמה בעם ישראל שמנסים לעשות את מה שהמשיח אמור לעשות, הרי שהם רק מביאים צרות וסכנות על ישראל, זה תמיד מה שקרה בהסטוריה.
כך היה בזמן בן כוזיבא ועוד, ואני כבר לא מדבר שיש הרבה מקורות שישמעאל קיבלו א"י
עד ביאת המשיח.

כותב רבנו בחיי בפירושו לתורה: "והוא שאברהם ראה במראה הנבואה שעתידים בניו להשתעבד תחת ידי ישמעאל, וכי ישנאו אותם שנאה גדולה שאין אומה בעולם שיהיו שונאים לישראל כבני ישמעאל".
וכותב הרמב"ם ז"ל:
אַתֶּם, אַחֵינוּ, דְּעוּ… אֻמַּת יִשְׁמָעֵאל, הַמַּרְבָּה לְצַעֲרֵנוּ, וּלְהוֹצִיא דִּינִים, מִדָּתָם לְהָרַע לָנוּ וְלִמְאֹס אוֹתָנוּ, כְּמוֹ שֶׁיִּעֲדָנוּ יִתְעַלֶּה: "וְאֹיְבֵינוּ פְּלִילִים" (דברים לב, לא). וְלֹא עָמְדָה כְּלָל עַל יִשְׂרָאֵל אֻמָּה יוֹתֵר מְרֵעָה מִמֶּנָּה, וְלֹא מִי שֶׁהִפְלִיג לְהַשְׁפִּילֵנוּ וּלְהַפְחִיתֵנוּ וּלְחַזֵּק שִׂנְאָתֵנוּ כְּמוֹתָם, עַד שֶׁדָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, כְּשֶׁהֶרְאוּ לוֹ בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ הָרָעוֹת אֲשֶׁר יַעַבְרוּ עַל יִשְׂרָאֵל – לֹא צָעַק וְלֹא הֵילִיל וְלֹא בִּקֵּשׁ תְּשׁוּעָה עַל לְשׁוֹן הָאֻמָּה* זוּלַת מִמַּלְכוּת יִשְׁמָעֵאל, אָמַר: "אוֹיָה לִי כִּי גַרְתִּי מֶשֶׁךְ שָׁכַנְתִּי עִם אָהֳלֵי קֵדָר" (תהלים קכ, ה). וְהִשְׂתַּכְּלוּ אֵיךְ יִחֵד קֵדָר מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל, כִּי הַמְשֻׁגָּע אָמְנָם הוּא מִבְּנֵי קֵדָר, כְּמוֹ שֶׁנּוֹדָע מִיַּחֲסוֹ. וְגַם דָּנִיֵּאל לֹא סִפֵּר כְּנִיעָתֵנוּ וּפְחִיתוּתֵנוּ רַק עַל מַלְכוּת יִשְׁמָעֵאל, מְהֵרָה תִּכָּנַע"!

מה שהבאתי מדברי הפרי תואר, הוא מה שמביא כ"ק מרן האדמו"ר מצאנז זצוק"ל כראיה לכך שהערבים הם עובדי ע"ז, ודעתו שהדברים מוסבים גם על הערבים עצמם, שהם עובדי ע"ז לגמרי. והאם תוכל לומר על גאון הגאונים ציס"ע מגדולי הדור האחרון שח"ו וח"ו סילף דברי הפוסקים?

וכתב המאירי למסכת ע"ז (עמוד ריד):, "ישמעאלים הללו י"א עליהם שאינם עובדי ע"ז, כו', ומ"מ חכמי ספרד חולקים בה. שהרי מצינו בפ"ק (יא:) שמונה בכלל ע"ז גישרא שבערביא."

עניתי על כל דבריך אחת לאחת, אין לך מה להשיב לגוש"ע ולכן צנזרת תגובותיי.

הנה מה שכתב רבי משה פיינשטיין זצ"ל על דגל ישראל והעמדתו בבית הכנסת. רבי משה מתנגד להכנסת הדגל לשם, אך לא כותב לשרוף, רק לסלק דגלים מבית הכנסת.
"בעצם לא מובן איזה איסור ממש יש בהעמדת הדגלים הא ליכא איסור להכניס דברים שהם חולין אף שאין בהן שום צורך להביהכ"נ […] ואף שאלו שעשו זה לדגל וסימן למדינת ישראל היו רשעים,  מכל מקום הא לא החזיקו זה לדבר קדוש, שנימא שיהיה חשש גרירה דעבודה זרה"..

לפי עדות בנו זצ"ל, רבי משה גם התיר בבית הספר שבראשותו, מתיבתא תפארת ירושלים, לצעוד עם דגלי ישראל ואמריקה בטקס סיום לימודיהם שהתקיים בבית המדרש (!). 
זו דרכה של תורה. לא שריפת דגלים כדרך הערבים שונאינו!

ההלכה היא ספר תורה שכתבו מין (למרות שלא הוסיף והחסיר אלא זה נראה כמו
כל ס"ת) בכל זאת ישרף, כ"ש דגל שקרני של הכופרים בתורה.

אז,אל תתפלל להצלחת צה"ל. תלך לשטיבל ותתפלל להצלחת חמאס, אם זה עושה לך טוב. חיי מיליוני יהודים ניצלו ממוות בזכות הצלחת צהל במלחמות והיו נסים גלויים שרק שוטה מוחלט יתכחש לזה. רפואה שלמה. אתה ממש זקוק לרפואה.