הליפה הסינתטית, אביזר הרחצה האהוב שתלוי במקלחות רבות בישראל, מסתמנת כסיכון בריאותי משמעותי, כך על פי מומחי דרמטולוגיה. למרות מראה תמים ותחושת פינוק שהיא מעניקה, הליפה עלולה להוות כר פורה להתרבות חיידקים ומיקרואורגניזמים מזיקים.
"לא הייתי נוגע בליפה גם אם הייתה אביזר הניקוי האחרון במקלחת," מתריע ד"ר ג'ואל שלסינגר, רופא עור מומחה. "הליפה באה במגע עם אזורים מזוהמים בגוף, ומבנה הרשת שלה מספק סביבה אידיאלית להתרבות חיידקים." לדבריו, החיידקים יכולים לשרוד בליפה במשך חודשים, גם כשהיא נראית נקייה לחלוטין.
המומחים מסבירים כי הסכנה נובעת משילוב של גורמים: הסביבה החמה והלחה במקלחת, מבנה הליפה הנקבובי, והצטברות של תאי עור מתים, שומן ולכלוך. סביבה זו מהווה כר פורה להתפתחות זיהומים, במיוחד עבור אנשים בעלי מערכת חיסון חלשה.
מתי כן להשתמש?
למרות הסיכונים, ישנם מצבים בהם השימוש בליפה דווקא מומלץ. במקרה של מחלות עור כמו פסוריאזיס, קרצוף עדין בליפה יכול לסייע בהסרת תאים מתים. במקרים אלו ההמלצה היא להשתמש בה לא יותר מפעמיים בשבוע, תוך הקפדה על:
– שטיפה יסודית לאחר כל שימוש
– ייבוש מלא באוויר
– השריה תקופתית בתמיסת חומץ לחיטוי
ד"ר יותם ציפר ברגר, בוטנאי ממוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, מציע פתרון טבעי בשיחה עם מאקו: הליפה המסורתית העשויה מצמח הלופה. "זהו צמח ממשפחת הדלועיים, הנפוץ באזורים טרופיים וסובטרופיים," הוא מסביר. "הסיבים הטבעיים שלו מעודדים זרימת דם לעור ומסייעים בשיקום נגעי עור." היתרון המשמעותי של הליפה הטבעית הוא שניתן להשליכה לאחר השימוש, מה שמונע הצטברות חיידקים לאורך זמן.
המלצות למשתמשים
למי שעדיין מעוניין להשתמש בליפה סינתטית, המומחים ממליצים:
1. להחליף את הליפה בתדירות גבוהה
2. לחטא באופן קבוע באמצעות חומץ טבעי
3. להקפיד על ייבוש מלא בין השימושים
4. להימנע משימוש בליפה במקרה של פצעים פתוחים או בעיות עור
מים רותחים מספיק למי שכל כך רוצה ליפה נצחית
מה זה ליפה?
כמו ספוג רחצה