לפעמים (אולי לעתים קרובות..) אנחנו מרגישים כמיהה ל"עולם יפה יותר". עולם אחר מזה שאנחנו מכירים, עולם מתוקן שבו אין מלחמות וסבל אלא אחווה, בריאות ושלום. או במילים אחרות: עולם שבו מרגישים את הנוכחות האלוקית המיטיבה של הבורא.
בשבתות ובחגים אנו מבקשים זאת באחת התפילות החשובות ביותר – תפילת ה'קדושה':
"מִמְּקוֹמְךָ מַלְכֵּנוּ תּוֹפִיעַ וְתִמְלוֹךְ עָלֵינוּ, כִּי מְחַכִּים אֲנַחְנוּ לָךְ… תִּשְׁכּוֹן, תִּתְגַּדֵּל וְתִתְקַדֵּשׁ בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלַיִם עִירְךָ".
בבוא הגאולה, תאיר בגלוי מירושלים מלכות ה' – באופן שכל הנבראים יכירו בטובו ובמלכותו. מצב זה יביא ממילא להרמוניה, שלום ושמחה.
קטע זה בקדושה זכה ללחנים רבים המושרים בקהילות החסידים. אחד הלחנים המוכרים למילים אלה הוא הניגון העתיק שאותו שרו חסידיו של רבי שניאור זלמן מליאדי, בעל התניא.
כשהניגון הזה מושר בקצב מהיר הוא מעורר שמחה והתלהבות, וכל הנוכחים מרגישים במלוא העוצמה את הכמיהה לגאולה.
האמן והיוצר עדי גביסון, מבצע את הניגון 'תשכון' במסגרת 'צמאה' – מיזם מוזיקלי המחדש ניגונים חסידיים עתיקים והופך אותם לחלק מהפסקול הישראלי של כולנו.
איזה ניגון!