האברך מב"ב שיצא למסע אישי וחולל מהפך בחייהם של אלפים • המנטור חיים כהן מדבר

לא כל יום פוגשים תחום טיפול חדש, שההוגה והממציא שלו הוא יהודי חסידי מבני ברק. התגלית הופכת למסקרנת עוד יותר כאשר נחשפים למסע האישי שהביא להמצאת השיטה המהפכנית. מי שמכונה היום "המנטור של הקשב" ר' חיים כהן, בעקבות הפתרון שפיתח לבעיה שרבים מאיתנו מתמודדים איתה, החל כאברך צעיר שבסך הכול ניסה להשלים את התואר שלו בעבודה סוציאלית ונחסם פעם אחר פעם במגבלות הפרעת הקשב שלו. וכמו שנבין בהמשך הריאיון איתו, כדי לסיים את התואר בהצלחה הוא היה מוכרח להמציא פתרון, הכרח ששינה את חייהם של אלפים לטובה.

כהן, מייסד ובעלים של מכון 'מתנת קשב', פיתח גישה מהפכנית ולמעשה פרץ דרך בתחום שהמחקר והאקדמיה לקו בחסר – תחום הטיפול בהפרעות קשב אצל מבוגרים. אך לפני שנצלול עמו לגישה החדשנית לטיפול בבעיה כל כך מוכרת, אני מנסה להבין עם מה בדיוק מתמודדים מבוגרים עם הפרעות קשב.

"אדם בוגר המתמודד עם הפרעת קשב מרגיש את ההשפעה של זה כמעט בכל תחום בחיים", מסביר כהן ומפרט, "ההתמודדות הראשונה ואולי החשובה מכולם זאת הפגיעה בחיים האישיים, היחס למשפחה ולאנשים הקרובים. הוא יכול להיות הבעל הכי טוב בעולם, אבל כשאשתו מספרת לו משהו או מבקשת ממנו עזרה בבית ואין לו יכולת באמת להקשיב לה כי הראש שלו 'במקום אחר', זה מוביל לקצרים שבהמשך יתנפחו לבעיות קשות. תוסיף לזה את העובדה שהם מתקשים לנהל את כספם באופן הגיוני ואנחנו מגיעים למשבר צפוי בבית".

"בניתי את הגישה יחד עם המתאמנים", המנטור חיים כהן

בעיה נוספת הקשורה ביחסים הבין אישיים, מתבטאת במיוחד בסביבה הקרובה זאת ה'רחפנות' המאפיינת מבוגרים עם הפרעת קשב. לדברי המנטור, "לחיות בקרבה עם מי שמחשבתו מתנתקת מהסביבה זאת תחושה לא נוחה היוצרת ריחוק". הוא מטשטש פרטים אבל כן משתף בסיפור לדוגמא מהקליניקה שלו: "הגיע אליי עצמאי שביקש לשפר את העבודה שלו בעסק. במהלך הפגישות שלנו, כשהניהול העסק שלו השתנה פלאיים הוא שיתף אותי בדמעות על השינוי בחייו האישיים מתחילת הטיפול בגישה שפיתחנו בס"ד. 'הוצאנו אלפי שקלים על טיפוליים זוגיים, בסוף מתברר שהבעיה לא הייתה אצלנו אלא ההפרעת קשב שלי', הוא סיפר בכאב".

למרות המחיר בחיים האישיים של מאותגרי קשב, המנטור כהן חושף שרוב הלקוחות שלו מגיעים דווקא מתוך רצון לשפר את איכות הלימוד או העבודה שלהם – אברכים, בחורי ישיבות, עצמאים ושכירים. "מבוגר עם הפרעת קשב לא מסוגל לנהל לוחות זמנים, כשאתה עצמאי זה פוגע קשות בהתקדמות העיסקית. לצד זאת העצמאי נאלץ להתמודד עם שורה של מטלות כמו ארגון, ניהול כספים, עמידה ביעדים, ניהול זמן ועוד, מטלות שמתמודד עם הפרעת קשב מתקשה בהן מאוד".

"גם שכירים סובלים ומקבלים נזיפות חוזרות מהבוס", ממשיך כהן לפרט ברגש, ניכר שהוא מזדהה עם מאותגרי הקשב ומבין אותם ואת תחושותיהם. "איחורים, אי עמידה במשימות, קושי בלמידת מערכות חדשות וכו' אלה דברים ששכירים מאותגרי קשב מתמודדים איתם יום יום". בהקשר של שכירים כהן מדגיש כי הפרעות דומות קיימות אצל אברכי הכוללים ובחורי ישיבות, זאת מלבד הקושי בלימוד ושינון שקיים אצלם.

"צריך להבין שמבוגר מופרע קשב היה פעם ילד עם הפרעת קשב. והוא גדל בדור שלא הייתה בו את ההבנה שיש היום לנושא. אומנם זה תלוי בסביבה בה הוא גדל והתמיכה שהוא קיבל, אך זאת הסיבה שחלקם גדלים עם דימוי עצמי נמוך. אם נוסיף את ההתמודדויות היומיומיות בחיים האישיים ובעבודה, מדובר במתכון קטלני לדיכאון, בעיות לב, מחלות נפש, התמכרויות, עבריינות, פיטורין, גירושין ופשיטות רגל ל"ע. כל הצרות האלה מחייבות טיפול ויפה שעה אחת קודם", אומר המנטור שפוגש את הבעיה, והפתרון, בכל יום.

הפרעת קשב? ייתרון!

למרות רשימת הצרות האופציונלית של הסובל מהפרעת קשב, "המנטור של הקשב" מסרב להתייחס להפרעת קשב כבעיה. "אני קורא לזה 'יתרון קשב'", הוא מכריז בחיוך. כשאני מנסה לברר איך ההפרעה הופכת אצלו ליתרון הוא מסביר: "אנשים עם הפרעות קשב הם מוכשרים יותר, יצירתיים יותר, מרתקים יותר, זאת עובדה. אם מטפלים בהפרעה בצורה נכונה, המוכשרות נשארת וה'תקלות' שנלוות עליה נעלמות".

כהן צולל איתי לעמקי המוח ומרחיב על המנגנונים המפעילים את המחשבה ואיך הם פועלים אצל המטופלים שלו, "לקוחות" כפי שהוא קורא להם. המלצה אישית מכותב השורות: אם שרדתם את רשימת ההמתנה והצלחתם להגיע לפגישה עם "המנטור של הקשב", אל תוותרו על ההסבר המרתק. "צריך להבין שמבוגר המתמודד עם הפרעת קשב, באופן טבעי הוא מתאמץ יותר כדי להשלים את הפערים. מהיום שהוא מתחיל לחשוב, המוח שלו עובד כפול ממי שלא נזקק לגייס כוחות נוספים". לדבריו, המאמץ הזה מעניק למאותגרי הקשב יצירתיות וכישורים הרבה מעל לממוצע.

בהדרכה לאנשי חינוך בנושא הפרעות קשב

במהלך השיחה מכה בי ההבנה שתחום הטיפול בו אנו עוסקים דרמטי. מצד אחד, מבוגר המתמודד עם הפרעת קשב יכול לעלות את איכות החיים שלו בכל המישורים ולהתעלות על סביבתו בשל היכולות המובנות אצלו. מאידך, חוסר הטיפול מביא להמשך התבוססות מתסכלת והתמודדות מתמדת המשפיעה על סביבתו הקרובה של המטופל.

כשאני משתף את המנטור בתובנה הוא מחייך ודומע גם יחד. "זאת שליחות חיי, זאת הסיבה שאני מתראיין בנושא ומפתח כל העת פתרונות לבעיה שרוב הציבור כלל לא מודע לה". בהקשר הזה מוסיף כהן שטיפול במבוגר קוטע למעשה את שרשרת ההתמודדות. הוא מסביר שהפרעת קשב עוברת במקרים רבים לילדים ישירות או בעקיפין, "הטיפול בהפרעת קשב אצל מבוגרים משפיעה לטובה גם על הילדים שלהם, על ההתייחסות אליהם, ההבנה, האמפתיה, ומפתחת אפשרות למצוא דרכי פעולה ופתרונות לאתגרים שגם הילדים חווים".

המנטור מבקש להדגיש שבהרבה מקרים טיפול מקדים בהפרעת קשב עשוי לחסוך בעיות רבות בהמשך הדרך, "ככל שעובר הזמן הבעיה גודלת ונטמעת אצל המתמודד. תחשוב על אדם שפספס תחנה ברכבת, ככל שהיא תמשיך בנסיעה הדרך חזרה תהיה ארוכה יותר". הוא מספר על מטופל בן 60 שהגיע אליו, "פגשתי בן אדם שלא מסוגל לחשוב משהו חיובי על עצמו, זה עצוב וקשה לראות, במיוחד כשאתה יודע על הנזק שנגרם לסובבים והקלות בה היה יכול לטפל בעצמו בגיל צעיר". כשאני מבקש לשמוע על הטיפול המנטור מיד מתקן אותי, "אימון, הפרעת קשב לא צריכה טיפול, היא יתרון, היא צריכה אימון".

המהפכה

המודל שפיתח המנטור חיים כהן מהווה בשורה משמעותית לאחד האתגרים המרכזיים של כ-12% מהאוכלוסייה. הגישה בנויה משבעה צעדים של אימון אישי מעמיק בהם המתאמן 'מקלף' שכבה אחרי שכבה מההתמודדויות שלו, לצד פיתוח ומינוף תכונות ונקודות חוזק הקיימות אצלו ליצירת שינוי משמעותי וצמיחה אישית ומקצועית.

כך לדוגמא הצעד הראשון בתהליך חותר לגלות את החוזקות הטמונות בכל אחד מאיתנו, לחזק אותן, ולרתום אותם להתקדמות בכל התחומים, תוך התגברות על חסמים פנימיים. צעד אחר ישפר את ניהול הזמן וסדרי עדיפויות וצעד נוסף יחזק את האסרטיביות שנשחקת אצל מאותגרי קשב. כהן מדגיש שהאימון אינו מטפל בהפרעת הקשב עצמה שלדבריו אינה ניתנת לטיפול, אלא בבעיות שנוצרו אצל המתאמן בעקבות ההתמודדות עם ההפרעה. "אסור לוותר על הפרעת קשב, זו מתנה נפלאה המניעה את העולם. למעשה הגישה שומרת אצל המתאמן את הכישורים שאסף כל חייו כמי שהתמודד עם ההפרעה", הוא מסביר.

המנטור חיים כהן בראיון לכותב השורות

את הגישה פיתח המנטור חיים כהן לאחר עבודה עם מאות מאותגרי קשב, בהם הוא עצמו, ובהתאם למחקרים ומודלים מדעיים שהובילו אותו בס"ד לנוסחה המושלמת. "בניתי את הגישה יחד עם המטופלים, בידיעה שאם אדרוש מהם "להילחם" בעצמם זה לא יעבוד. אנשים לא קמים בוקר אחד והופכים למישהו אחר. לכל אחד יש תכונות וקווי אופי וצריך ללמוד לעבוד איתם ולא נגדם. בחנתי מה מועיל ומה מיותר בתהליך עד שהגעתי לנוסחה שעבדה אצל מתאמן אחרי מתאמן, אז הבנתי שיש פה מוצר שחייבים להוציא אותו לעולם. זאת בשורה אמיתית עבורנו, בעלי הפרעת קשב".

כאמור, שבעת הצעדים אינם דורשים מאמץ נפשי מפרך, כיאה למאותגרי קשב. "חוויתי על בשרי את הבעיה ואת הפתרון. אני יודע ומבין שאנשים עם הפרעת קשב התאמצו מספיק בחייהם ולא מסוגלים לצאת לעוד מסע ארוך כדי לשפר את ה"פוטנציאל" האישי וכדומה. הגישה שפיתחתי איננה דורשת מאבק פנימי, כי זה פשוט לא ישים לטווח ארוך. הגישה בהחלט מוכיחה שאפשר להצליח בלי להתאמץ מאוד", מסביר כהן.

הבשורה המרגשת בגישה היא שהמתאמנים בה, בדרך להכרת עצמם, מקבלים כלים להבין אחרים עם הפרעת קשב. כך האימון הכולל עקרונות התקפים גם אצל ילדים, ומעניקה כלים גם לילדי המתאמנים. אני שואל את המנטור האם הוא עובד על פיתוח שיטה לילדים: "הגישה פותחה עבור מבוגרים מגיל 20 עד זקנה כי אצלם לא היה מענה בכלל, אבל אנחנו בהחלט עובדים על פתרונות לילדים".

איך זה עובד?

כאמור, כדי להביא את בשורת "מודל המטרה" הקים המנטור חיים כהן את מכון 'מתנת קשב', שמקדם את האימון למאותגרי קשב. כחלק מהפעילות מקבלים בכל יום אלפי מבוגרים עם הפרעת קשב הכוונה וטיפים שישפרו את חייהם. כמו כן, המנטור חיים כהן מעביר הרצאות לצוותי הוראה במוסדות החינוך בהם הוא נותן כלים להתמודדות עם ילדים בעלי הפרעת קשב.

גולת הכותרת אלה המפגשים האישיים עם המנטור חיים כהן, בהם הוא מאמן בגישה שפיתח, כאשר הוא עוקב אחרי ההתקדמות של המתאמן עד לתוצאה המושלמת. אך כמו שהוא הסביר, גם האימון נקבע לפי צרכי הלקוחות ולכן בימים אלה המכון משיק אימון חדשני שייעשה דרך המחשב, בזמן ובמקום המתאים לכל אחד.

"אנשים עם הפרעת קשב הם פעילים מאוד. במהלך המפגשים שמתי לב שיש צורך בגמישות שפגישה איתי לא יכולה לספק, לכן פיתחנו תוכנה שמדמה את האימון איתי, רק דרך המחשב", מסביר כהן ומוסיף, "חשוב להבין שגם במפגשים פנים מול פנים וגם באימון עם התוכנה המידע והשינויים הדרושים נעשים בראש של המטופל, זה מבוסס על מודלים בינלאומיים שהוכיחו את עצמם במשך שנים. לכן האופציה של טיפול מול מחשב היא אפשרית ואפקטיבית בהחלט".

המהפכן מבני ברק

לסיום אני סקרן לדעת איך אברך חסידי מבני ברק הגיע לפתח שיטה בינלאומית בתחום שהמחקר בו לוקה בחסר. המנטור שעד עתה ידע להסביר בשטף ובביטחון השמור לאנשים שבאמת מבינים על מה הם מדברים, זז באי נוחות ומחייך בצניעות. אחרי מספר שניות חיים כהן משחזר את התפתחות הרעיון שיפתח דף חדש בטיפול במבוגרים עם הפרעת קשב: "גיליתי שקיימת אצלי הפרעת קשב במהלך לימודי התואר בעבודה סוציאלית. כשביקשתי לטפל בזה הבנתי מהר מאוד שמה שיש לשוק להציע זה בעיקר ריטלין, אגב, פתרון זמני לא רע שאינו סותר את הגישה שלי. הרבה מתאמנים משתמשים בריטלין במקביל".

"כאחד שאוהב לחקור וללמוד לעומק דברים התחלתי לחפש מחקרים בנושא הפרעת קשב אצל מבוגרים אך נדהמתי לגלות שאין כמעט חומר בנושא. מצויד בכלים למחקר חברתי שלמדתי בתואר התחלתי לקרוא ספרים, מחקרים על מבנה המוח וסטטיסטיקות על מאובחנים בהפרעת קשב. סיקרן אותי בעיקר המכנה המשותף של מנכ"לים, מנהלי עמותות ואנשים מוכשרים עם הפרעת קשב שהגיעו לפסגות אישיות חרף ההפרעה. ניסיתי להבין מה משותף אצלם, איך הם הגיעו למה שהגיעו. כשפיצחתי את הנוסחה שלהם – נקודת החוזקה, בניתי את שיטת הטיפול".

עם טעם של עוד אני מבקש מה"מנטור של הקשב" לחתום את הראיון המרתק עם מסר לסובלים מהבעיה: "אנשים עם הפרעת קשב באים להפוך את העולם, אם לא הם – העולם היה נשאר כפר נחשל ופרימיטיבי, הם מוצאים פתרונות במקומות שאף אחד לא מוצא. הם מוכנים לקחת סיכונים ולכן הם מפתחים וממציאים בלי סוף המצאות וחידושים בכל תחום. לכן אני מרגיש שליחות וזכות להעניק להם חיים רגועים ומספקים יותר".

ליצירת קשר ותיאום פגישה עם המנטור חיים כהן לחצו כאן>>