ניצחון המחנה המסורתי: 5 נקודות לסיכום מערכת הבחירות / יעקב בנדה

1. ברוך המקדש שמו ברבים

דבר לא יפריע לרחוקים מבית המדרש למלא אותנו בפרשנויות על המפלה הקרובה של המפלגות החרדיות בשל התנהגות בעייתית של חברי הכנסת. לפי התוצאות המסתמנות נראה שצפוי לנו ממשלה יציבה שתחזיק 4 שנים, אך תוכלו להיות בטוחים שגם אז תשמעו את אותה המנגינה – הציבור מאוכזב.

פעם יספידו את הפוליטיקה החרדית בגלל פטירת מנהיג רוחני אהוב, פעם ידברו על הכעס ברחוב החרדי בגלל שחיתות ציבורית, במערכת הבחירות הקודמת פמפמו בעיות פנימיות בקמפיין אכזרי שקרא לציבור לא להצביע כדעת גדולי ישראל. בכול פעם תוצאות האמת מראות לכולם שהציבור החרדי עמוק ושורשי הרבה יותר מקהלים שמחליפים דעות לפי טרנדים.

ייתכן שהציבור מאוכזב מההנהגה הפוליטית, בחלק של קריאת הנתונים אפשר לתת ציון גבוה לאותם פרשנים, הנפילה שלהם מגיעה פעם אחר פעם בשלב של ניתוח הנתונים והתוצאות. אדם חרדי שהתחנך במוסדות החינוך המיוחדים שלנו לא יהיה מסוגל להצביע למפלגה שלא יהיה שליטה על ההצבעות של נציגה בנושאי דת. אף אחד לא מפחיד אותנו וגורם לנו להצביע שוב ושוב למפלגה שאנו "מאוכזבים" מהתנהלותה, אנחנו מקבלים את ההחלטה באופן מושכל, מאמינים בדרך שלנו – דרך שעוסקת במהות ובתוכן במקום בנראות ובתחושות.

2. פרחים לבנט, כהנא וליברמן

חברי הכנסת ומובילי הקמפיינים במפלגות החרדיות חוגגים את הצלחת המערכה ויש מהם שמנכסים את ההצלחה למהלך אסטרטגי כזה או אחר. אי אפשר לזלזל ביכולות של קמפיין מוצלח להשפיע על העם שבשדות, רק שכמות המצביעים במקומות אלה גם אם הוסיפה מנדט או שניים ליהדות החרדית, אינה משתווה לעשרות אלפי הקולות שנוספו בתוך הריכוזים החרדים, שם הקמפיינרים היו דווקא ראשי השלטון היוצא.

הקמפיין של ש"ס היה מבריק, מקצועי ונקי, גם לשאר מפלגות גוש הימין היו קמפיינים טובים, אבל הקמפיינרים שהוציאו מאות אלפי מצביעי הימין אל הקלפיות היו ראשי השלטון היוצא. בנט ולפיד הוציאו את מצביעי הליכוד והציונות הדתית עם ניהול כושל ורופס של המדינה שהוריד את רמת החיים בכל התחומים. ליברמן, כהנא, מיכאלי והנדל שהריצו את כל הציבור החרדי להגן על כבוד התורה וערכי היהדות בישראל.

כשח"כים ויועצי תקשורת מסבירים לנו איזה מהלך גאוני ומבריק צץ להם בראש, "המהלך ששינה את התמונה", נזכור את הנתונים היציבים שהיו בכל סקרי המנדטים לאורך מערכת הבחירות. המגמה היציבה מלמדת שהמחנה המסורתי בישראל היה עם בטן מלאה ורק חיכה ליום הבוחר כדי להעיף את חבורת הנוכלים שגנבו את דעתם והקימו ממשלת שנאה וניתוק.

3. שלום בש"ס, אך איפה גדולי ישראל?

הפתעת הבחירות היא כמובן מפלגת ש"ס שהצליחה להחזיר אליה את כל הקהלים שנשרו ממנה לאורך השנים, חלקם בגלל מחלוקות וחלקם בשל איבוד ההזדהות עם המפלגה. בצעד אחר צעד החזיר יו"ר המפלגה דרעי את כל המתנגדים בציבור הספרדי לתנועת ש"ס, והפך את התנועה לכתובת פוליטית לרבים.

הצעדים שעשה דרעי הרבו את כבוד התורה כאשר כל גדולי ישראל ורבני הקהילות קיבלו את המקום הראוי להם מצד השליחים הפוליטיים. לא כך היה נראה קמפיין הבחירות של ש"ס, שלראשונה מאז הקמתה לא הובל על ידי גדולי ישראל.

אמירות שנמנענו לומר לפני הבחירות מחשש שהיו מזיקות לכוח הפוליטי החרדי צריכות להיאמר באופן ברור ביום שאחרי. למרות התשבחות שמגיעות בצדק לצד המקצועי של קמפיין ש"ס, בצד הערכי מדובר בכישלון עצוב של ציבור הצועדים בדרכם של גדולי ישראל. זאת לאחר שלאורך כל הקמפיין לא היו מגדולי ישראל שליט"א בחזית המאמץ.

מאז נוסדה תנועת ש"ס עמדו גדולי ישראל בראש קמפיין הבחירות, תחילה מרן ה'יביע אומר' זי"ע ובהמשך מרן הגר"ש כהן זצוק"ל. בבחירות האחרונות השתמשו אנשי הקמפיין בדמויות העילאיות של מרנן צזקו"ל, אך לא העמידו באופן ברור את גדולי ישראל שליט"א שיכריעו בשאלות שיבואו.

4. הפתעת גולדקנופף

אם ש"ס זאת הפתעת הבחירות בשלום פנימי ובפוליטיקה, יו"ר יהדות התורה יצחק גולדקנופף הוא הפתעת הבחירות בהנהגה הפוליטית החרדית. בחודשים הבודדים שגולדקנופף עבר לקידמת הבמה הוא הוכיח לכולם שיש מקום להנהגה מסבירת פנים שלא מנהלת את סדר יומה לפי איומים ועקיצות.

בחיוך ובהומור מצליח יו"ר יהדות התורה הנכנס להביא שלום ורוגע להנהגה הפוליטית החרדית, להציג את העקרונות הערכיים שלנו כדבר החשוב יותר ולהתייחס לבעיות היומיומיות של החברה החרדית. היו שביקרו את פליטות הפה של המנהיג הפוליטי הנכנס, אך דווקא הם מלמדות על יושרתו הפנימית של יו"ר יהדות התורה, מה שגרם להאמין להבטחות הבחירות שלו שבדרך כלל אינן זוכות לאמינות אצל פוליטיקאים אחרים.

בנאום הניצחון של גולדקנופף במוצאי הבחירות הוא מנה שורה של סוגיות חרדיות 'גשמיות' שזקוקות לטיפול והבטיח לעמול כדי לתקן אותם. אני מאמין שבקרוב יילמד הח"כ הנכנס את מגבלות הכוח הפוליטי, אך האמירות שלו נשמעו מגיעות ממקום חיובי ורצון כנה לפתור בעיות. סגנון ההנהגה שהשתקף עד עתה מדרכו מלמד שבראש המפלגה החרדית הוותיקה עומד אדם עם ניסיון רב וסגנון מרענן. יהי רצון שיזכה לסיעתא דשמיא בפעולו הציבורי.

5. המחנה המאוכזב

סיפור ניצחון הימין לא מגיע רק בזכות יציאת מצביעי המחנה לקלפיות, אם אנשי גוש מתנגדי נתניהו היו נהנים מתפקוד השלטון שחזר לידיהם אחרי יותר מעשור, היו גם הם מתייצבים להצבעה. נראה ש"הצלחתם" בניהול מדינה הרדימה את המחנה שהסביר לכולם שאם נתניהו לא הולך הם הולכים מהמדינה. מסתבר שלא כצעקתה, רוב מפלגות גוש השנאה הצטמצמו וקיבלו מסר ברור מקהל הבוחרים שלהם.

2,360,757 קולות ניתנו למחנה המין, בשמאל מנסים לשווק את הניצחון של הימין כמשהו מינורי לאחר שגוש מתנגדי נתניהו קיבל 2,331,620 קולות, פער של 29,137 קולות בלבד. אך האמת נמצאת, כמו במקרים רבים, רחוק מאוד מגוש מתנגדי היהדות במדינה, זאת משום שכלי התקשורת הנאמנים להם מעלימים 510,670 קולות מהגוש שהלכו למפלגות ערביות שאינם מזדהות עם ערכי המיעוט היהודי האנטי דתי. כך יוצא שהמפלגות המדירות חרדים קיבלו 1,820,950 קולות מול 2,360,757, פער עצום של 539,807 מצביעים.

שוב הוכח שעם השליטה באקדמיה, בתקשורת ובמערכת המשפט אפשר להביא הישג קטן של ממשלה לא מתפקדת לתקופה קצרה. הכוחות הגדולים האלה לא מסוגלים לשנות את הרצון הבסיסי שנטוע עמוק בלב המון העם – חיים ערכיים ושמירה על עתיד יהודי. הבעיה שלנו מתחילה כעת, אחרי הניצחון הפוליטי. עכשיו גוש השמאל יחזיר את מנגנוני השליטה שלו על השלטון הפוליטי עם מתקפות תקשורתיות ומשפטיות שיחנקו את היכולת לקדם את ערכינו. כעת עלינו לצאת למאבק למימוש הניצחון שיימנע את המשך האיום על חיינו כיהודים בארץ ישראל.

נזכור את דמותה העילאית של הצדקת מרת חנה וייסנברג ע"ה ונקדש שם ה' / יעקב בנדה