לפעמים כל מה שצריך, זה להיות זבוב על הקיר. אבל לפעמים, הקיר הוא החומה האחרונה, ואין צורך בזבוב על הקיר, כי הכל נכתב בצורה הכי מפורשת, בגרפיטי מכוער להחריד.
כך אירע במכתב ששיגר יושב ראש לשכת עורכי הדין בישראל, עורך הדין אבי חימי, למשנהו עד לא מכבר עו"ד יצחק נטוביץ'. התענוג אמנם צרוף להפליא, של זעקות הקוזק הנגזל, אבל הזעקות הללו הן מחרישות אוזניים, שהגיע הזמן להתייחס גם אליהן.
"בשבועיים האחרונים חלה תפנית חדה בהתנהלותך, וניכר כי הבסיס לפעולותיך הינו פוליטי בעיקרו, העולה כדי פגיעה קשה במאבקו של הח"מ לשמירה על מעמדה של לשכת עורכי הדין, תוך חתירה תחת הלגיטימיות של מי שנתן בך את אמונו ומינה אותך לתפקידך", מטיח חימי במכותב ונראה כאילו הוא מטיף לעצמו, למעט העובדה שאצלו, הבסיס הפוליטי המדובר, הוא לא רק בשבועיים האחרונים.
"אכן, נשאלת השאלה מי הוא הפוליטי מבין שנינו, והתשובה לכך ברורה. אתה הוא זה שמנסה להכניס פוליטיקה נלוזה ללשכה, באופן שמעמיד אותה במבוכה. אתה זה שנוהג כפוליטיקאי המבקש להעלות את מניותיו הפוליטיות, ולכך לא אתן יד", הוא מוסיף לקבוע, בניסיון להסוות את נאומיו הפוליטיים והקריאה לשופטי בית המשפט שלא לשתף פעולה עם הממשלה העתידית הצפויה לקום. קריאה שנשמעה ממש לא מכבר, באירוע בזבזני ויחצ"ני של הלשכה, על חשבון משלמי דמי החבר הכפוי של עורכי הדין.
"רק אזכיר כי ההגנה על שלטון החוק, על יסודותיה של הדמוקרטיה הישראלית ועל זכויות היסוד של כלל אזרחי ישראל, היא חובה אשר על-פי חוק מוטלת על לשכת עורכי הדין כולה עוד מימי אבותינו, לרבות עליך", כותב חימי, ומדבר על לשכת עורכי הדין כאילו היא זו שהקימה את העם היהודי. אם עד היום ידענו על אבותינו, אברהם, יצחק ויעקב, מבחינתו של חימי יש גם את הרגל הרביעי במרכבת השלטון: לשכת עורכי הדין.
חימי, הוא הגמל שלא רואה את הדבשת שלו, הוא זה שמטיף על דמוקרטיה ושוכח דמוקרטיה מה היא, הוא זה שמטיף על פוליטיזציה בלשכה, ושוכח שהיא מגיעה רק בעקבות התבטאויות שאילו היו נשמעות במדינות אחרות, הוא היה מובל אחר כבוד לתא המעצר בגין המרדה.
אם תשאלו את חימי על כך בחדרי חדרים, סביר להניח שהוא אפילו לא יבין מה אתם רוצים ממנו. לא, הוא לא מנסה לשקר, גם לא לסגור חשבונות. מבחינתו הדמוקרטיה פועלת רק לצד אחד, ופוליטיקה זולה, היא רק כשמדובר במישהו שמשמיע אמירות ששונות ממנו ומדעותיו.
חימי ולשכת עורכי הדין, הם הגרסה העכשווית ל-"המדינה היא אני", וכל התבטאות שלא מוצאת חן בעיניהם, היא הרס הדמוקרטיה, זו שמאיימת על השלטון.
חימי לא לבד במערכה על סתימת הפיות, ובדומה לשלטון הפקידים, היועהמ"שים והתקשורת הכללית, גם בלשכת עורכי הדין רואים בעצמם את שליחי הא-ל, מפיצי הבשורה, שמצילים את המדינה מעצמה, גם אם לשם כך צריך לסתום פיות מקטרגים, שלשם שינוי אומרים את האמת.
למען האמת, לא פלא שחימי מתנהג כך. כשהוא קיבל את ראשות לשכת עורכי הדין, הייתה זו לשכה משפיעה ובולטת, לשכה שבעיקר גם בועטת, אבל כשאין מה למכור, הדרך היחידה היא פשוט להתייצב בצד אלו שיודעים טוב יותר מכולם, כיצד צריך לנהוג. ככה הוא גם יזכה להכרה, וגם יוכל להמשיך בהתנשאות שכה אופיינית ללשכות מן הסוג הזה.
במערכת הבחירות ועם הדיונים על הקמת הממשלה, פסקת ההתגברות ומערכת המשפט, הפכו לנושאים חמים ובצדק. המערכות שמזמן איבדו את הכיוון, שחושבות שאין עוד מלבדם, ראויות לטיפול שורש, אבל בדיוק באותה הנשימה, יש צורך ברפורמה מקיפה גם בלשכת עורכי הדין.
על פי החוק, לשכת עורכי הדין, היא לשכה במעמד על. כזו שבלי לשלם את דמי החברות בה, לא ניתן לכהן כעורך דין. אבל למרות היותה כזו, שאמורה להיות הבית של כל עורכי הדין בין מימין ובין משמאל, בין התומכים בפסקת ההתגברות ובין המתנגדים לה, הלשכה הפכה להיות סניף של הייעוץ המשפטי לשופטי העליון, סניף של צד פוליטי מאוד מובהק, שמפחד לאבד את השלטון וכל הדרכים כשרות כדי למנוע את המהפך. גם אם מדובר במרד והסתה.
בדומה לחברי הכנסת משמאל וליועצים המשפטיים השונים, גם בלשכת עורכי הדין לא מפנימים שהציבור אמר את דברו בבחירות החולפות, ובחר בהכרעה ברורה. מסרבים להבין שהעם העניק מנדט ברור לשינויים במערכת המשפט, שכוללים גם את לשכת עורכי הדין.
עכשיו כשהממשלה הבאה כבר קרובה מתמיד, חברי הקואליציה המסתמנת, שדיברו על משילות ושינוי אמיתי במערכת המשפט, חייבים לעשות סדר גם בלשכת עורכי הדין.
אולי אם יפריטו אותה, ויקימו לה מתחרה חוקית נוספת, באופן שיפקיע את המונופול על עורכי הדין, מישהו שם יתעורר ויבין את הצורך להיות בית של כולם, ולייצג גם את עורכי הדין מימין, שבמשך שנים מרגישים נרמסים. אולי.
