הרב משה שיק הידוע כ-"המהר"ם שיק" זצ"ל: נולד בשנת ה'תקס"ז ברזובה שבסלובקיה. מצאצאי ר' יום טוב ליפמן הלר בעל "תוספות יום טוב". שם משפחתו נבחר ע"י סבו כאשר המלך בסטרייך מאוסטריה ציווה להוסיף שם משפחה כאשר שיק הוא ר"ת שם ישראל קדוש. התייתם מאביו בהיותו כבן שש.
בהיותו ילד התקשה בלימודו, ומסופר כי התקשה ללמוד אפילו דף גמרא אחד. אולם רבינו לא התייאש ובמאמצים רבים וכבירים ובהתמדה עצומה התקדם בלימודו, עד שעשה חיל. בגיל 11 נשלח ר' משה ללמוד אצל דודו, ר' יצחק פרנקל, שהיה אב בית דין ברגנסדורף. בגיל 14 נשלח לפרשבורג לישיבת החת"ם סופר ושם למד שש שנים. בגיל 17 כבר בקי היה בכל שו"ע או"ח. בשנת ה'תקצ"ח נקרא לכהן כרבה של קהילת ירגין שם הקים ישיבה ובמשך כ-24 שנים עמד בראשה.
בשנת ה'תרכ"ח שימש כרבה של חוסט מרמורש, שם הקים ישיבה שמנתה כ-800 תלמידים. ועד לפטירתו הרביץ תורה לאלפי תלמידים. מגדולי רבני הונגריה. ענוותן. רדף אחר השלום וזכה להשכין שלום בקהילות רבות. בעל כח זיכרון מדהים. לעת זקנה, עת כהו עיניו, היה קורא את דברי הגמרא בעל-פה. נפטר ב-א' שבט ה'תרל"ט חי כ- 72 שנים. ציונו בחוסט.
מתלמידיו: ר' זלמן שפיצר חתן החת"ם סופר ומח"ס 'תיקון שלמה', ר' ישראל דושינסקי אביו של המהרי"ץ דושינסקי, ר' זוסמן סופר רבה של הוליטש ופאקש ור' יהודה גרינפלד, ר' עקיבא יוסף שלזינגר. מרבותיו: ר' משה סופר חת"ם סופר, ר' יצחק פרנקל אב"ד רגנדורף. אביו: ר' יוסף. אשתו: מרת גיטל פרנקל בת דודתו, רבי יצחק פרנקל.
מספריו: • שו"ת מהר"ם שיק מעל 1000 תשובות הלכתיות שהשיב בכל נושאי החיים שו"ת על 4 חלקי שו"ע • שו"ת על תרי"ג מצוות • שו"ת על מסכתות הש"ס • פירוש על הגדה של פסח • פירוש על פרקי אבות ודרשות •חידושים על התורה.
מובא בספר "אורח צדיקים" של ידידי ורעי ר' דניאל אלול הי"ו, סיפורים מופלאים על הרב: פעם אחת סיפר רבנו לחתנו, שבילדותו היה כח תפיסתו חלש מאד ולא השיג אפילו דף גמרא שלמדו עמו. עם כל זאת לא השגיח על זה כלום ושקד מאד בלימודו ונדד שנה מעיניו, וחזר כמה פעמים מה שלמדו עמו, אף שלא הבין היטב את העניין. ורק בזכות שקידתו הרבה בתורה הקדושה נפתחו לו מעיינות החכמה, כי העקר היא ההתמדה. בתחילת לימודו אצל ה'חת"ם סופר' לא נחשב כל כך בין תלמידי רבו הותיקים והחריפים, ובמרוצת הזמן נעשה כמעט הבקי מבין חבריו,
והצטיין גם בשכל חד ועלה מעלה-מעלה על הרבה מחבריו הגדולים. לכל זה זכה באמצעות התמדתו, וכפי שהתבטא הוא בעצמו כששאלו אותו כיצד הגיע לכך: "חזרתי על למודי, ושוב חזרתי, עד כי רחם השם יתברך עלי וחונני בזיכרון ובישרות בלימוד".
בהקדמת ספרו שו"ת על תרי"ג מצוות מובא כי כל מנהגיו הקדושים מראשית השנה עד אחרית השנה קיבל מרבו הגאון בעל 'חת"ם סופר', מדבריו לא זז ונע. כל שכן במקום שהקשו עליו, טרח ויגע לישב דברי רבו. וכל חידושי רבו היו חרותים על לוח לבו. סיפר רבנו בעצמי שבעת היותו בק"ק ירגין נסע רבו לשם ובא לבקר אותו. ה'חת"ם סופר' מצאו יושב בבית המדרש ולומד עם בחורים. קם רבנו מפניו לכבדו שילמד הוא עימהם. אבל רבו לא נתרצה לזה בשום אופן, באמרו שכאן רבינו
הוא ה"מרא דאתרא". רבנו היה נבוך מה לעשות כי לא היה יאות בעיניו הדבר ללמוד עם תלמידים בפני רבו. עלתה בלבו עצה ופתח על כל דבר ודבר לומר מחידושי רבו. אחר הלימוד אמר בעל ה'חת"ם סופר': "תאמינו לי שהרבה מהחידושים כבר שכחתי".
פעם אחת, בהיותו רבה של ירגין, הביאו לו אץ משכורתו בעבור שלושה חודשים, נכנס יהודי כפרי בבכייה גדולה וסיפר, כשדמעות בעיניו, שחייו בסכנה גדולה, מפני שהפריץ של הכפר אמר כי ברגע שיראנו- יהרוג אותו מפני שחייב מאה זהובים לפריץ ואין לו אפילו פרוטה אחת. אמר לו רבינו: "תנסה לפייס אותו". אמר לו הכפרי: "כיצד אפייסהו, הרי ברגע שיראני, יהרגני?". אמר הצדיק: "אני אכתוב עבורך מכתב סגור ומסור אותו לידיו", אבל הכפרי אמר שוב: "ברגע שאפתח את הדלת, עוד לפני שאמסור את המכתב, מיד יהרגני". אמר לו הרב: "אם כן, שלח את המכתב ע"י שליח, לאחר כן תלך אליו". וכן עשה. כאשר הכפרי נכנס לפריץ אמר זה בחיוך: "נראה, שרבך אדם עשיר הוא". וגילה כי במכתב היה הסכום של מאה זהובים, הלא הם דמי משכורתו, שקיבל עבור שלושה חודשים, אשר נתן כדי להצילו.
בספר 'שרי האלף' הובא כי פעם, בעת שכיהן כרב בעיר חוסט, הביא לו המשמש את משכורתו החודשית. ראה המהר"ם שהסכום גבוה יותר מאשר בפעמים הקודמות. ולכן אמר: "יש פה טעות!" ענה המשמש: "כבוד הרב, אין טעות. הקהילה החליטה להוסיף למשכורתכם". הרב סירב לקבל באמרו: "רק לפני מספר חודשים דרשו השוחטים והמלמדים תוספת שכר וראשי הקהילה טענו בתוקף, שאין כסף בקופת הקהל, ובשבילי יש?". מיד הוחלט להוסיף גם לשוחטים ולמלמדים, ורק אז הסכים רבינו לקבל גם הוא את התוספת.
בספר "בהיות הבוקר" הובא כי ר' שאול בראן ביקר אצל המהר"ם שיק לפני פטירתו, וראה שכל איבריו נפוחים. ראה המהר"ם את צערו של ר' שאול על מצבו, ואמר, שהוא מתחנן לבורא לחיות, גם אם נגזר עליו שישכב במטה כל ימיו כמו כעת, ולא לעשות מאומה, רק לזכות ולומר "שמע ישראל" פעם אחת ביום!
נערך והוגש ע"י הרב יוסף חיים אוהב ציון.
