הכנסת חגגה יום הולדת. 74 שנים להיווסדה.
וכנהוג ביומלדת, מגיעים כל המשפחה ומאחלים בתורם מזל טוב ונואמים בקצרה על החוגגת, הכנסת.
או אז הופיע ראש הממשלה (לא יודע אם הוא האבא, האמא או סתם בובה בבית), בנימין נתניהו. ואיחל. איחל שמטרת הכנסת כפי שהיא הוקמה ובשביל רעיונותיה, בה היא צעדה בתחילתה, תמשיך בדרך זו קדימה.
הוא הזכיר את הוגי השפה העברית שניסו להכניס מילה עברית לשיח הישראלי במקום 'דמוקרטיה' בלועזית, המבוססת על המילה עם. משמעות השם החדש הייתה להדגיש כי בדמוקרטיה, לדבריו, העם הוא הריבון, העם שולח את נציגיו לכנסת, וחברי הכנסת פועלים לטובת העם. העם, העם והעם.
אבל הוא נוכח שזה לא הצליח.
מעט שכחו, טען ראה"מ, אבל בדמוקרטיה, שלושת הרשויות, מאזנות אחת את השנייה, שומרות על זכויות המיעוט, ובעיקר, מבצעות מדיניות, ע"פ רצון העם.
וכאן היה קטע מעניין. כי למעלה, ביציע, ישבה האישה שבדיוק הייתה אמורה לשמוע את זה, נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות.
היא ניסתה לשמור על ממלכתיות, אבל כנראה שהיא לא מדי הצליחה. הדברים האלו ממש צרמו לאוזנה, כבניין קורס ברעידת אדמה, בעוצמה של 7.9, ממש ליד האוזן. אבל היא חרקה שן והתכווצה.
וזה היה די מעניין, כי, כל זה קרה זמן לא רב מאז שהיא הודיעה לנשיא המדינה, לאחר שזה הציע תיווך לפשרות והדברות, שהיא לא תהיה מוכנה להיכנס להידברות, כל עוד בבית המחוקקים, בוועדת החוקה, לא עוצרים את הדיונים.
דהיינו, קודם תלחצו על ברקס מלא ועצרו לגמרי את תהליך קידום החקיקה, ואז, אולי נוכל לפגוש נציגים ששלחתם.
וזה דיי מעניין, כי עד עכשיו, טען רוטמן, בכל פעם בשנים האחרונות, כשעלה בכנסת חוק כלשהו, הנוגע בסמכויותיו של בית המשפט העליון, חיות לא הציעה הידברות, גם לא עצירת שפיטה או החלטה משפטית, דבר לא הוקפא, בית המשפט התקדם לבד ופסל את החוק לגמרי, בלי לשמוע את הצד השני, וגם בלי להקפיא את הנושא.
וכאן, כשאנחנו נחושים, כעס רוטמן, פתאום היא נזכרת להידבר, אבל לא בצורה הרגילה, קודם שאנחנו נעצור את חלקנו, ואז נדבר. אולי, שבית המשפט יעצור כל התערבות שלו בעניינים של חברי כנסת ואת כל פסיקותיו, עד להסכמות שלנו, חברי הכנסת, הרי הנושא נוגע גם בהם, מדוע לנו לעצור?!
בשביל זה נשלחנו לכנסת?! בשביל לעצור את פעולותינו בבית המחוקקים בכנסת, בגלל רצונה של מי להתערב ולהתפשר, מה נגיד לעם?! שהפסקנו לעבוד לטובתו עד שתסכים נשיאת העליון?!
וכחוט השני, אציין את המשתתפים שהתארחו בוועדת ה'חוקה חוק ומשפט' השבוע, על מנת לדון ברפורמת לוין.
הוא היה אורח חשוב ומיוחד. מי שהיה זוכה פרס נובל לכימיה, פרופסור ישראל אומן. הוא סיפר סיפור. כולם הקשיבו, אחרי הכל, מדובר באיש ממלכתי, מבוגר מאוד ודי חכם.
מעשה שהיה כך היה. באחד השנים התארחו בכנס חשוב, בכירים משפטנים ואנשי מקצוע יחד. אחד מהנואמים דיבר ואמר כי לבית המשפט יש את הכוח גם לשפוט כל אדם מחוק יסוד השפיטה, גם לבטל חוקים, וגם, תחזיקו טוב את הקיר שלידכם, לחוקק חוקים.
זה היה לפני המהפכה החוקתית של ברק, אבל הוא היה שם.
וכששמע זאת פרופסור אומן, הוא ניגש מיד לאהרן ברק ושאלו: השמעת דברים אלו? בית המשפט יחוקק חוקים?
אך ברק לא התרגש. "הוא כנראה מסתמך על חז"ל" צחק ברק (או שהוא היה רציני, מקווה שלא), "גם הם יכלו לשפוט את כולם ובד בבד להמציא חוקים".
עשרות שנים אח"כ, המילים מדברות בעד עצמם.
***
אי אפשר להתעלם מההתרחשויות העצומות ביממה האחרונה. מדינת ישראל והאזור (בעיקר האזור), עברו רעידת אדמה מטלטלת (הפעם זה תרתי משמע), האדמה זזה מצד לצד, בעוצה חזקה, כמו שלא היה כאן שנים רבות.
בתאריך המיוחד של ראש השנה לאילנות, האילנות בישראל נשארו איתנים מאי פעם, וממש לא רחוק ממנה, בסוריה, בטורקיה ואפילו ברשות הפלסטינית, התוצאה הייתה קטלנית לגמרי.
נכון להשערות בינתיים, בטורקייה מדווחים על לפחות 3,000(!!) הרוגים מרעידות האדמה בארצם. בסוריה מספרים דומים, אם כי בשניהם באמת אי אפשר לדעת, כיוון שהבלגן עוד חוגג שם, אנשים רבים נעלמו, וגם כי אף פעם הדיווחים שלהם לא הכי מהימנים.
וזו רק ההתחלה. סוריה וטורקיה הולכות לעבור שבועות קשים של נזקים בגוף, בנפש, וברכוש. לא לחינם ישראל נחלצה מיד לעזרה הומניטרית. המצב קשה וימשיך להיות כזה.
אבל ראו זה פלא, ישראל, שעברה בקו האדמה באותה הרעידה בדיוק, במרחק לא רב, דיווחה על אפס תאונות ורק כמה אנשים שהתעוררו מהרעידה המשעשעת.
אי אפשר שלא להיזכר בדברי הפסוק, על השמירה המיוחדת שיש לעם ישראל ולארץ ישראל:
"הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל",
"ארץ אשר תמיד עיני ה' אלוקיך בה, מראשית השנה ועד אחרית שנה".
לתגובות: [email protected]
