היום צפויה הרפורמה המשפטית להגיע להצבעה במליאת הכנסת. צעקות יהיו למכביר, הפגנות ייערכו בכל חלקי הארץ, ואולי אפילו מטוס או צוללת מאחד המוזיאונים הצה"ליים "יילקחו" או "ייגררו" במטרה להפגין מול הכנסת בעת אישור השלב הראשון בחקיקה.
הרפורמה במערכת המשפט יוצרת עניין רב וגוררת ראיונות בזה אחר זה, לצד ניסיונות של חברי כנסת מהאופוזיציה לזהות את החוליות החלשות בליכוד, להכות בהם בעוצמה מתוך מחשבה שאולי הם יסייעו להם במאבק נגד הרפורמה ובעיקר במאבק נגד הממשלה.
הניסיון הזה צפוי להיכשל, אבל מה שעלול לגרום לא מעט כאבי ראש לממשלה הנוכחית, הוא הנושא הביטחוני כמו גם נושא המשילות. אמש דווח ב-כאן 11 על כוונתה של הממשלה להגביל את העלייה להר הבית בחודש הרמדאן, במטרה להנמיך את גובה הלהבות.
עוד בטרם נמשיך, חשוב להדגיש שדעתם של מרנן ורבנן, גדולי הדורות כולם, היא נגד העלייה להר הבית, ואין במאמר זה שום הצדקה לעולים, אבל מבחינה פוליטית, מדובר בחומר נפץ עבור הממשלה.
שלוש שעות לקח לאנשי לשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו להכחיש את הידיעה, שבינתיים רק העמיקה את תחושת חוסר הביטחון והכניעה לתכתיבי ארצות הברית או ירדן והפלסטינים. בעבר, כשממשלת לפיד-עבאס כיהנה כאן, לחברי הכנסת מימין הייתה ביקורת על ההתנהלות בהר הבית, למרות שהעלייה להר הוכפלה שוב ושוב. עכשיו הסוגייה הזו, מגיעה לפתחה של הממשלה והגמגום נשמע היטב.
על פי הדיווח, על אף שהשר לביטחון לאומי השמיע את האבסורד שבאפשרות סגירת הר הבית ליהודים, נתניהו לא ממש התרגש מכך. אותו נתניהו אולי לא מבחין בכך, אבל בשקט בשקט בחצר האחורי של ממשלתו, גדלים לא מעט חברי כנסת שלא ממש יוכלו לקבל החלטה כזו בסתימת פיות.
קחו את חבר הכנסת אלמוג כהן מעוצמה יהודית, שידוע כמי שאומר את מה שהוא חושב בלי סיסמאות, קחו את יושב ראש ועדת ביטחון הפנים ח"כ צביקה פוגל שלא יוכל לשתוק מול החלטה שכזו וקחו גם חברי כנסת בליכוד, שלא יוכלו לקבל את העובדה שהממשלה שלהם אוסרת את מה שבממשלת בנט הותר.
בשונה מהרפורמה המשפטית, דווקא המצב הביטחוני עלול להוות עקב האכילס של הממשלה, כשעוד ועוד חברי כנסת מהקואליציה יספקו הצהרות כאילו היו באופוזיציה. במצב כזה, גם בן גביר לא יוכל להרשות לעצמו להסכים לדרישות נתניהו, ואפילו סמוטריץ' יצטרך להביע את דעתו שוב בקול ולא רק בחדרי חדרים כמו שהוא עושה מאז הרכבת הממשלה.
כמעט שלוש שעות חלפו מאז פרסום הידיעה ועד שאנשי לשכתו של נתניהו הכחישו אותה, אבל בינתיים עוד ועוד חברים בקואליציה הפכו למוקד פניות הציבור של תומכי ימין, שיצאו להצביע בבחירות כדי שתוקם ממשלת ימין, אבל איכשהו בסוף הם מגלים שלא ממש, עד כדי שהרהורים זרים חודרים אליהם שמא ממשלת בנט-לפיד לא הייתה כזו גרועה מכיוון שפעלה בחופשיות רבה יותר בעניין הר הבית.
גם ההסלמה בעיר לוד יכולה לגרום לזעזועים בתוך הקואליציה, ודי להביט על רשימת השרים שהגיעה לתמוך במאבקם של תושבי העיר שמבקשים רק דבר אחד: משילות. ממש כמו הצעקות במוצאי הבחירות, אז שאגו ההמונים 'משילות, משילות'.
בזמן שנתניהו מגחך על החלטות היועצת המשפטית לממשלה בכינוסים פומביים, דווקא המצב הביטחוני יכול לגרום לפיגועים בלתי מבוקרים, שאפילו המפכ"ל שבתאי לא יוכל לפענח אותם. מצב שבו הקואליציה תצא משליטה.
ברפורמה המשפטית, נתניהו כבר הבין מזמן שאין לו עוד יכולת לעצור אותה ובשל כך הוא מעניק לה גיבוי מוחלט. במצב הביטחוני הכל עוד רגיש, אבל נראה שנתניהו עוד לא מפנים שגם סמוטריץ', גם בן גביר וכל שכן נתניהו עצמו, לא יוכלו לרסן את חברי מפלגותיהם שיצאו בהצהרות לוחמניות, ששותפיו לקואליציה לא יוכלו להישאר אדישים להם.
בזמן שנתניהו מקדיש רבות מזמנו לטיפול ברפורמה המשפטית, הגיע הזמן שיפנים ששיטות הפעולה הביטחוניות של ממשלות עבר בראשותו, אינן תקפות עוד. אם הוא לא יבין זאת, הוא עוד עלול לשלם על כך.
