גם אם הרפורמה תפגע בכלכלה – זה שווה את זה / אבי מוסקוב

אי אפשר להתעלם לחלוטין מכל רעשי הרקע והאזהרות שמשמיעים בכירים באוצר וכן מנהיגים בעולם מהרפורמה המשפטית. לבא ולהאשים את כולם שהם 'שמאלנים' והם בעצם סתם 'מבלבלים את המוח' ולא מבינים כלום מהחיים, זו הדרך הכי קלה להתחמקות והתעלמות מהמציאות.

נכוו, אין ספק שכלכלנים רבים, אולי אפילו רובם, כמו גם דיפלומטים מערביים משמיעים את דברם במטרה להפחיד ולהלך אימים על ממשלה שנבחרה באופן לגיטימי, אך ישנם כאלה שבאמת סבורים כי הרפורמה המשפטית תזיק לכלכלה וליחסי החוץ של ישראל. אנשים אלו באמת מודאגים ומשכך אי אפשר להתעלם מדבריהם.

צריך להדגיש, כי מה שקורה כעת הוא מעין גלגל שאי אפשר לעצור אותו. הסיבה לנזק כלכלי אפשרי ומשברון ביחסי חוץ, היא בעקבות התבהלות שמייצרים בשמאל ובתקשורת וכאשר ישנה תבהלה משקיעים בורחים ואז שוב הנזק הכלכלי מתעצם וחוזר חלילה.

גם בעולם, העיתונאים ניזונים מאוד מהתקשורת הישראלית. לרוב כלי התקשורת בעולם אין כתבים רבים שמסתובבים בכנסת ומסקרים אותה. כפי שבחדשות 12 ניזונים בעיקר מסוכנות הידיעות רויטרס והניו יורק טיימס, במטרה להבין את המתרחש בעולם ובארה"ב – כך גם התקשורת בחו"ל מוזנת מאוד מהתקשורת הישראלית.

וכאשר הם רואים בתקשורת הישראלית שישראל מתכוונת לבצע "הפיכה משטרית" ושכתוב שחור על גבי לבן בידיעות אחרונות שכלכלת ישראל קורסת, או אז גם היא מדווחת על כך, וממילא המנהיגים והמשקיעים חוששים.

אך הסיבה לנזק אינה משנה דבר. בסופו של דבר כלכלנים רבים וטובים מזהירים מפני נזק כלכלי אפשרי בעקבות הרפורמה. האם אם כן עלינו לעצור אותה? לרכך אותה? לדחות אותה? התשובה היא חד משמעית לא.

רוב אזרחי ישראל שהצביעו לממשלה הזו מוכנים לשלם את הנזק הכלכלי (בשום שלב לא תהיה פה קריסה, אולי נזק סביר) והמדיני, בעקבות ההתנהגות המופקרת וחסרת האחריות של השמאל, זה שווה את זה. אז כן, הריבית תעלה קצת, ואולי אפילו הדירות (אין כבר מה להפסיד) אבל מבחינת אזרחים רבים תיקון מערכת המשפט הקלוקלת הוא מהלך קיומי בסיסי.

רבים במדינה אינם רואים עצמם שווים בפני החוק – דין אחד לאשכנזי לבן ופריוילג ממדינת צפון תל אביב, ודין אחר לאבוטבול מנתיבות. דין אחד לשמאלני יפה נפש שחוסם את איילון למשך שעות ודין אחר לחרדי שחוטף בואש לפרצוף, רק בגלל שהעז לעשות אפצ'י במהלך הפגנה בסמטה צדדית.

מבחינת החרדים, הסדרת סוגיית בג"ץ בוודאי שהיא עניין קיומי, בעיקר בשל חוק הגיוס שמתבטל כמסורת ארוכת שנים. וכמובן בנושאים רבים נוספים בג"ץ מצר את צעדי החרדים.

גם אם יהיה נזק כלכלי ומדיני, ישראל בסוף תצא מזה מהר מאוד – כשוך זעם השמאל. ב-2003 נתניהו הצליח לשקם ולהוציא את ישראל ממשבר אמיתי בכלכלה הישראלית, גם הפעם יצליח, בפרט שמסתבר שהנזק, אם יהיה, יהיה בתחום הסביר.

נתניהו לפי שעה לא מצליח לשלוט בשותפים חסרי האחריות שלו. אי אפשר כעת לרכב על שתי החתונות, גם לבצע רפורמה שמרגיזה את העולם וגם לחוקק חוקים ימניים שאינם מתקבלים בעין יפה לדוד סם מאמריקה.

העובדה ששגריר ישראל בארצות הברית מיכאל הרצוג, זומן לשיחה במשרד החוץ האמריקני בעקבות ביטול של חלקים מחוק ההתנתקות בצפון השומרון, היא עבודה שאי אפשר לזלזל בה. מדובר במשבר, אולי לא דרמטי, ביחסים.

בוודאי שלא צריך בכל חוק שמחוקקים לשאול את ארה"ב לדעתה, אך בזמן רגיש זה של העברת הרפורמה, מן הראוי היה לדחות את חוקים שמרגיזים את העולם. בפרט שבינתיים יחסי החוץ של ישראל אינם הולכים למקום טוב. ההסכם הדרמטי בין איראן לסעודיה משנה את התמונה בכל הנוגע להסכם שלום עתידי עם ערב הסעודית, חלומו והבטחתו של נתניהו לאורך השנים האחרונות. ייתכן וזה יקרה בסוף, אך מהלך זה מקשה מאוד על כך.

בקיצור, ישראל ככל הנראה תפגע באופן מינורי מבחינה כלכלית ומדינית בעקבות התנהגות מבישה של השמאל, אבל זה שווה את זה, לחלוטין.