צילום: דובר צה"ל
שלום טרבלסי עלה בגיל 15 עם משפחתו מתוניס. בשנת 1970, ימי מלחמת ההתשה, גויס למילואים, אליהם יצא עם הסידור שלו שתמיד נמצא בכיס חולצת המדים שלו. הוא היה הבחור הדתי היחיד בפלוגה.
הפלוגה שלו הגיעה לתעלת סואץ ובמשך שבוע לחמה בגבול המצרי. בערב יום שישי, בעודו מתפלל, הבחין בשלושה מטוסים בשמיים. הפצצות שהוטלו פגעו באוהל בו ישבו מרבית חבריו, כאשר אחת מהן העיפה אותו למרחק רב. הדבר האחרון שהוא זוכר מאותו יום הוא את ההדף שהרגיש מהפצצה נוספת.
שלום התעורר בבית החולים, אליו פונה במסוק צבאי עם פגיעה קשה ברגל. מה שהציל את חייו הוא הסידור, אשר ספג את הרסיס שיכול היה לפגוע בליבו.
קצין תותחנים ראשי, תא"ל נרי הורוביץ שהגיע להוקירו על שירותו הצבאי אמר בסיום המפגש: "אומרים שפעם תותחן תמיד תותחן, והשירות בתותחנים זה משהו שמלווה אותך, וכמה שזה נכון אצלך. הסיפור שלך הוא סיפור על לחימה, על פציעה קשה, על אובדן חברים, אבל גם על תקומה. אני רוצה שתדע שמאז אותה מלחמה התפתחנו מאוד. יש לנו מדינה חזקה, יש לנו צבא חזק ומופלא. ואני מצדיע לך ולרשותך תמיד".
צילומים: דובר צה"ל
