טרגדיה קשה עם פטירתה של הגב' לימור כהן ע"ה, בת 45, שנפטרה שבוע לפני יום ההולדת שלה, במוצאי שביעי של פסח.
בפטירתה הותירה לימור את בעלה מני מיימון כשהוא אלמן שבור ורצוץ, ולו שישה ילדים, חמש בנות ובן אחד. הגדולה בת 20, הקטנה בת שש ובתווך בן בגיל 8, ובנות בגילאי 11, 14 ו-15.
לימור עבדה במועצה והתפרנסה בכבוד. בעלה, מני, עבד בתזמורת ושימח יהודים כמעט מדי ערב. לפני כשנה היא החלה להתלונן על כאבים עזים. בדיקות מקיפות שנערכו גילו שהיא סובלת מהמחלה הממארת. הניסיונות להציל את חייה עלו בתוהו, היא עברה ניתוח כושל, לא הגיבה כמצופה לטיפולים הכימותרפיים, ורק לאחר כתשעה חודשי טיפולים סוף סוף החל גופה להגיב לטיפול חזק וקשה במיוחד.
אבל אז היא החלה לסבול מחסימת מעיים שהלכה והחריפה, סבלה ייסורי תופת, והיתה זועקת מכאבים, כשאיש אינו יכול לעזור לה.
לכבוד חג הפסח השתחררה לאשפוז בית, חגגה יחד עם משפחתה את ליל הסדר ואת כל שבעת ימי החג, ובמוצאי היום השביעי, בליל המימונה, נדם לבה בפתאומיות.
בעלה מני ניסה לבצע בה החייאה, יחד עם הבנות שניסו לעזור לו. כוחות ההצלה הוזעקו, וכעבור יותר משעה של ניסיונות החייאה, נאלצו לקבוע את מותה.
הכאב נורא ואיום, המשפחה התייתמה, אבל מעבר ליתמות, מדובר במשפחה שסובלת ממחסור נורא, לאחר שנה שבה האב כמעט לא יכל לעבוד. עשרה חודשים הוא טיפל באשתו, וכיום הוא לא מסוגל לנגן ולשמוח, הוא צריך להישאר בבית כדי לכבס, לבשל, לסדר, לנקות, לטפל ולגדל את הבן והבנות.
הם זקוקים לעזרה, הם חייבים זריקת חיים כלכלית שתוציא אותם מהמחסור, מהעוני הנורא אליו נקלעו בצוק העיתים. הם חייבים שעם ישראל יתגייס לסייע להם, כדי שהילדים האלו יוכלו לחייך, וכדי שאבא שלהם יהיה מסוגל לחזור ולנגן.
חייבים לעזור להם. פשוט חייבים!
ארער