כשהרפורמה המשפטית יצאה לדרך היא זכתה לתואר 'רפורמת לוין', לאחר שמי שיזם, בנה ודחף לקידומה היה שר המשפטים יריב לוין, אשר במשך שנים הכין נוסחה מאוד ברורה ובנה את תוכניתו לשינויים במערכת המשפט הישראלית.
ימים ספורים לאחר הקמת הממשלה הנוכחית והשבעתו לשר המשפטים בה, הציג יריב לוין בנאומו את ארבעת המטרות המרכזיות של הרפורמה בעיניו והן: חיזוק הדמוקרטיה, שיקום המשילות, השבת האמון במערכת המשפט והשבת האיזון בין שלוש רשויות השלטון.
הרפורמה יצאה לדרך והבעירה את המדינה. חלקים רבים בשמאל שטענו להפיכה משטרית ולכך שקידומה של רפורמה זו תהפוך את ישראל לדיקטטורה, יצאו ויוצאים בהמוניהם לרחובות, שבוע אחרי שבוע, במשך כחצי שנה. במוצאי שבתות, בחו"ל, בצעדות לירושלים ועוד.
במחנה הימין מנגד, כשראו כבר אצל מנהיגיהם איתותי שבירה, תחילה בהשהיית הרפורמה וכניסה למו"מ עם מחנה השמאל בבית נשיא המדינה ועוד – יצאו גם הם בעצרות מחאה ענקיות, שצבעו תחילה את ירושלים ולאחר מכן את תל אביב, תוך העברת מסר ברור למנהיגים, ללכת עם הרפורמה עד הסוף.
עילת הסבירות אכן צומצמה, אך הקרע בעם רק הלך וגדל. והלגיטימציה? אפי' במחנה הימין היו מי שהחלו להשמיע קולות על כך שהדבר צריך להיעשות בהידברות ובהסכמה ולא בדורסנות, לשמר את מוסדות המדינה שלמים ולא לקרוע את העם.
באופן די צפוי ולא מפתיע, דווח כי ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר המשפטים יריב לוין מנסים לייצר מהלך של הסכמה להקפאת החקיקה המשפטית למשך שנה, כשלצורך כך אף ממתינים לאישור מנשיא המדינה יצחק הרצוג במטרה שהוא ייתן את אישורו למהלך ובכך ישכך את המחאה.
צעד זה מגיע, במקביל לבקשת ראשי הסיעות החרדיות להמשיך את קידום הרפורמה המשפטית בהסכמה, בו בזמן שיו"ר ש"ס אריה דרעי מתח ביקורת על עמיתיו ליהדות התורה בנוגע להתנהלות סביב חוק הגיוס, אך בליכוד יש מי שטוען כי הדרישה שלהם מגיע רק כי הם "באו לקחת קרדיט על המהלך שכבר יצא לדרך, רק בשביל לרכך את הביקורת עליהם בנושא חוק הגיוס".
חצי שנה עברה בסך הכל מאז החלו בקידומה של הרפורמה. ממאבק התייצבות בחזית קידומה של הרפורמה, הגענו לשפל של מאבק על מי זה שנסוג ממנה ראשון ומי זה המנסה למצוא חן בעיני מתנגדיה.
