כששרה עלתה לפני כמעט 20 שנה לארץ ועברה פה גיור כדת וכדין, היא לא חלמה שהחיים יכולים להיות כל כך קשים. היא נישאה לאלעזר ויחד בנו את ביתם בדירה קטנטונת וחרבה בשכונה ירושלמית חרדית והתחילה את החיים בפשטות קיצונית אך באושר גדול.
היום יש להם שמונה ילדים בדירת שניים וחצי חדרים שבורה ומקולפת. אלעזר כבר לא מסוגל לעבוד אחרי שפגעה בו דלקת קשה בדרכי הנשימה, אין להם שקל על הנשמה והם עדיין גרים באותה חורבה צפופה שרק התיישנה ונהרסה עוד עם השנים!
אי אפשר להבין באיזו עניות הם חיים. האוכל מגיע בעיקר מחלוקות, בגדים רק מיד שניה. פעם אחת מישהו תרם לילדים הקטנים נעליים חדשות, ומרוב התרגשות הם הלכו לשכנים להשוויץ…
"כשמכונת הכביסה של שרה התקלקלה לא היה לה כסף להזמין טכנאי." מספרת שכנה בבניין. "פעם ביומיים היא דפקה אצלי עם גיגית גדולה מלאה כביסה, ולמרות שלא התכוונתי לראות, הבלאי של הבגדים ממש בלט לעין. היא היתה כל כך נבוכה כשביקשה שוב ושוב לכבס אצלנו…"
אחרי חודש שלם! בו נאלצו לבקש טובות בשביל כל גרב או גופייה נקייה, תרם מישהו מכונת כביסה חדשה למשפחה.
אבל מכונת הכביסה היא רק פרט אחד, שבקושי מסמל את העניות המזעזעת שהם חיים בה. הדירה קטנה וחרבה, חלק מהילדים ישנים במסדרון, הרהיטים שבורים ומטבע הדברים כשעשר נפשות מתגוררות בדירת 50 מ"ר, הלכלוך והבלגן בלתי נסבלים.
הילדים מתביישים בבגדיהם ובילקוטם המרופט, ומסרבים ללכת ללימודים– כשגם ככה שולחים אותם הביתה בשל חוב ענק לתלמוד תורה. אחד הבנים נזקק לעזרה רגשית דחופה, אחרים צריכים סיוע לימודי – אבל מה עושים כשאין כסף אפילו ללחם?
"אנחנו מכירים הרבה מקרים של עניות, וזו עניות קיצונית ממש," מעיד גבאי ועד הרבנים. "זו הסיבה שהקמנו קרן חירום להצלת המשפחה, כדי להעביר אותם לדירה נורמלית ולשקם את הילדים שנתונים בסכנה רוחנית ונפשית. המצוקה המייסרת כבר ניכרת על הגדולים וכל יום עלול להיות קריטי."
גדולי הדור קוראים לעם ישראל להירתם להצלת משפחתה של גיורת צדק, כדי לתת לילדים שלה חיים נורמלים. התרומה שלנו תקבע האם יפלטו חס ושלום לרחוב, או יגדלו צדיקים ויראי שמים!
נורא