המחבלים ששוחררו מבתי הכלא משתתפים בקמפיין של חמאס נגד ישראל

כל מחבל ערבי המשתחרר בימים אלו מהכלא הישראלי, נדרש כמו על פי צו לעצור לרגע את חגיגות השחרור ואת השמחה המתפרצת, ולעטות על פניו את ההבעה הכי אומללה שהוא מסוגל, ולהתראיין ולספר על נוראות הכלא הישראלי.

לפעמים נדרשו חלקם להיות יצירתיים, ובכך חשפו את השקר שלהם, כמו אותו מחבל צעיר מוחמד נזאל, שטען כי סוהרי שב"ס שברו את שתי ידיו, שעות לאחר הראיון דבריו הופרכו באמצעות סרטון ברור המראה אותו יוצא על שתי רגליו עם ידיים תקינות מבית הכלא.

מטרת הקמפיין המנוהל היטב בימים אלו, היא להראות כמה חשוב שחרור המחבלים שהשיג ארגון הטרור חמאס. מטרה נוספת היא יצירת מצג שווא בעיני העולם, כי בניגוד לטיפול "המסור" להם זוכים החטופים (שנמנע מהם ביקור של הצלב האדום) כפי שמנסה חמאס לשקף בהפקות הסרטונים שלו מיום השחרור של החטופים, ובניגוד לכך האסירים הביטחוניים של חמאס בבתי הכלא בישראל עוברים כביכול התעללות.

בכירי חמאס בחו"ל עושים שימוש בסיפורים הללו, ובתמונות משחרור האסירים בכדי להציג את ארגון הטרור הרצחני כהומני והגון.

אמת היא שהייתה הנחייה מאת השר לביטחון לאומי לצמצם למינימום המחויב בחוק את תנאי המחבלים בבתי הכלא, אולם מכאן ועד לתיאורים משמרי השיער והתלושים שתקראו בכתבה נדמה כי המרחק רב.

אז חזרנו לראיון של אותו מחבל מוחמד נזאל אותו העניק לרשת הטלוויזיה הפלסטינית אל-ערב, באותו ראיון בלעדי לאחר שחרורו מהכלא, חשף את מה שכינה "עינויים ומכות קשות" שספג בכלא הישראלי.

לטענתו של נזאל לא רק שתי דיו שבורות, אלא גם כל גופו מלא חבורות, לדבריו הוא נפצע לפני כשבוע בזמן שיחידה של שרות בתי הסוהר הסתערה על האגף בו שהה תוך שהסוהרים מכים אותו ואת חבריו קשות. המכות לדבריו הובילו לשבר באצבע שלו ולחבלות נוספות בידו השניה, ובשאר חלקי גופו.

האסיר ה"לא" מדומיין המשיך וסיפר כיצד חלק מהאסירים מתו במקום, כתוצאה מהאלימות הקשה שהופעלה כנגדם, והחלק האחר נפצע באורח קשה, הוא בחסדי אלללה ניזוק רק בשברים וחבלות בכל גופו.

נזאל הוסיף: "הייתי בכלא הזה עם עוד אלף אסירים במשך שלושה חודשים, הרגשתי כאילו זה היה 20 שנה".

לדבריו מאז השבעה באוקטובר יום הטבח שביצע חמאס בעוטף עזה, ההתקפות נגדם גברו בקצב חזק ובמיוחד במהלך החודש האחרון, והוא מוכיח את טענתו באמירה כי: "יש אסירים שבילו 20 שנה בשבי, והם מאשרים שלא היו עדים לעינויים דומים ל מה שקרה לאחרונה."

הוא ממשיך ומגלה סודות מהכלא, וטוען כי יש "אסיר שבילה 21 שנים בשבי ואיבד את הזיכרון שלו" בשל המכות שספג מהסוהרים.

בראיון נשאל המחבל האם ידע מראש כי הוא עומד להשתחרר, לדבריו לא היה מודע לכך עד הדקות האחרונות, ומציין כי לפני שחרורו, "השוטרים קשרו אותו בכלא, הניחו את ראשו על הקרקע והתחילו לקלל אותו".

המחבל נזאל הוא תושב העיירה קבאטיה, דרומית לעיר ג'נין, והוא ישב כלא רק שלושה חודשים.

בראיון נוסף שקיימו בערוץ אל-ערב מספרים האסירים המשוחררים על החמרת הניהול של אגפי האסירים הביטחוניים לאחר יום הטבח בשבעה באוקטובר.

האסיר המשוחרר נסראללה אל-עוואר, אמר למראיין כי הסוהרים בבתי הכלא ממתינים שיעשו כל פעולה, לא משנה מה, רק כדי לפרוץ לחדרים שלהם.

בנוגע לבידוד האסירים מאז תחילת המלחמה ב-7 באוקטובר, אומר נסראללה לאל-ערבי כי הסתערו על חדרי האסירים, ומספר רב של אסירים צעירים הוכנסו לתאים , שם נמנעה מהם אפילו להחליף בגדים. . הוא הדגיש כי "מאז 30 באוקטובר הוא לא יכול להחליף את בגדיו עד שהודיעו לו שהוא עוזב את הכלא".

לטענתו הרעיבו אותם בבתי הכלא: "הרעיבו אותנו ונתנו לנו רק שתי כיכרות לחם לחדר, הכמות הזו לא מספיקה, במיוחד שיש ילדים בני 11 ו-12. לא ידעתי איך להתמודד עם המצב הזה".

המחבל המשוחרר, מוחמד אל-עוואר, סיפר כי מאז תחילת המלחמה החרימה הנהלת הכלא את כל מכשירי החשמל, החל מטלוויזיות ומכשירי רדיו וכן עוד מכשירים שונים. אל-עוואר הוסיף וטען כי התייחסו אליהם "כאילו הם לא אנושיים".

האסיר המשוחרר מספר: "ספגנו מכות, התעללות מילולית, קללות והעלבות, גם כשהודיעו לנו היום בשש בבוקר שנחזור לבתים, שמחנו מאוד, אבל יכולנו להראות את השמחה הזו כי פחדנו שינקטו נגדנו פעולות מצד הסוהרים".

הוא הוסיף והתלונן: "לקחו מאיתנו את הבגדים והכל, ונתנו לנו בגדים חדשים לפני שיצאנו".

המחבל המשוחרר נשאת דוואבשה סיפר כי עם פרוץ המלחמה, פרצו לחדרים שלהם והחרימו להם כל מיני מכשירים ואפילו לקחו להם את הציוד להכנת מזון. ואפילו גם אזקו אותם והיכו אותם.

המחבל המשוחרר התלונן גם על תנאי האירוח בבתי הכלא.לדבריו קיימת צפיפות בחדרי הכלא, עד כדי כך שהנהלת הכלא מכניסה 8 אסירים לחדרים המיועדים לאירוח של 6 אנשים, מה שמאלץ חלק מהם לישון על הרצפה ללא מזרונים.

הוא הוסיף: "כשביקשנו מזרונים ואמרנו להם (להנהלת הכלא) שאנחנו צריכים מזרונים, הם היו מעליבים אותנו ומעליבים אותנו, ואומרים לנו: אנחנו ניתן לכם מזרונים? אתם לא בטיול תיירותי. תראה את המלחמה בחוץ ומה קורה עם האסירים שלנו".

האסירים ממש נפגעו מהיחס המזלזל, ומכך שאמרו להם כי הם אינם בטיול.