רבים וטובים יוצאים לנפוש בבתי מלון, בתי הארחה, צימרים ועוד בארץ ובעולם בימי בין הזמנים, וברור כשמש שמבקשים לנפוש כהלכה ללא פשרות, ולא להכשל חלילה.
כדי לסבר את האוזן ולהטעים את הדברים לכלל הציבור אשר אינו מודע דיו למורכבות הנושא, אבקש להנגיש בקצירת האומר את הבעיות והמכשולות אשר עלולים חלילה להיווצר באי ניהול מערכת כשרות תקינה, ולהעניק לציבור מודעות והבנה בנושא חשוב זה. הן בימות החול והן בשבתות וחגים.
רבים מהנופשים נהנים לערוך סעודת שבת בטבע, בגינה, על הדשא, או בחורשה ובבוסתן בינות עצי הפרי בו נושבת רוח קרירה, או לפחות את הפירות טיש אחרי הארוחה בליל שבת, או הגשת ארוחת התה בשבת אחה״צ, לאחר תנומת הצהריים כמובן, גם בבתי מלון ובתי הארחה וגם בהשכרת בקתות נופש במושבים ובכפרים המוקפים במרחבי דשא ועוד.
א. הידעתם שאסור הלכתית בשבת לאכול ולשתות במקום שגדלים שם צמחים או במקום שגרעינים יכולים ליפול על האדמה ולצמוח.
אספר אנקדוטה מעניינת שהיה לי כאשר שימשתי כאחראי כשרות בבית מלון בימי בין הזמנים, כמה שהזהרתי בערב שבת את מנהל מזון ומשקאות בבית המלון והסברתי שהמים שבמיחמים לשבת המונחים על השולחנות בדשא חייבים לרתוח לפני שקיעת החמה לא הועילו, הגיע זמן השקיעה והבחנתי שהמים לא רתחו ואסור יהיה להשתמש במים אלו בשבת מדין שהייה על אש שאינה גרפה וקטומה.
פתחתי את הברזים של המיחמים וכל התכולה נשפכה החוצה על הדשא, ומיד בס״ד קלטתי רגע, זה הרי משקה את הדשא בשבת, מיד עצרתי סגרתי והבאתי דלי, שהמים לא יישפכו על הדשא.
נכון היה בלאגן וצעקות, משגיח כשרות לא צריך להתרגש מכך, אלא לעמוד איתן על כללי הכשרות, הרי מאות יהודים סומכים עליך, ועליך לעשות את עבודתך נאמנה.
כמו״כ לפעמים מוסיפים עמדת נטילת ידיים במקום שהמים זורמים לכיוון איזור של דשא או עצים, יש לשים לב לכך.
בשבת: מתנדנדים על ערסלים המחוברים לעץ. רוצים להוריד כדור שנפל על העץ באמצע המשחק. רוצים להשתמש במגבת שתליתם על העץ. ללבוש חליפה התלוי על העץ.
ב. הידעתם שאסור להשתמש בעץ בשבת? לכן כל מה שמונח או תלוי בעץ בשבת אסורים בשימוש בשבת. חשוב לציין עם הנ״ל מחוברים למסמר המחובר לעץ מותר להשתמש בהם. (חליפה התלוי על העץ ובכיס שעון או טישיו מותר להוציא אותם מהחליפה למרות שהחליפה עצמה אסורה בשימוש.)
כמו״כ אסור להריח פירות שעל העץ בשבת. ואסור להרים פירות שנפלו מהעץ בשבת.
אחרי הארוחה הכרוז מכריז בחדר האוכל לנופשי המלון, יוצאים לטייל עם המדריך הנודע מסביב ליישוב וכו׳ ושם נראה… ונשמע… הנאה מובטחת…
רבים פושטים את בגדי השבת העליונים (שטריימל/כובע קפוטה) ויוצאים באוירה קלילה לטיול השבתי.
ג. הידעתם שאסור הלכתית לטייל בשבת בלי ללבוש בגד שבתי אחד לפחות? (לא מספיק חולצה ומכנס כרגיל ביום חול.)
בכלל כדאי לדעת ההכנות לשבת בבתי מלון בתי הארחה צימרים ובתי קייט רבים ומורכבים, ואפשר בקלות להכשל חלילה בחילולי שבת.
לדוגמא:
כיבוי הנורה במקרר שבחדר.
כיבוי הנורה שבארון בגדים בחדר.
נטרול חיישני תאורה וחיישני מיזוג בחדר.
כיסוי עין אלקטרונית בבתי הנוחיות
ניתוק מייבשי ידיים חשמליים.
לבקש מפתח שבת לחדר.
ישנם מקומות סביב המלון שהאור נדלק כשעוברים שם ונכבה כשזזים משם.
יש מקומות שצריך לעשות עירובי חצירות.
אחרת אסור לטלטל בתוך המלון עצמו מהחדר לפרוזדור או בחדר המדרגות שבבנין. ועוד ועוד.
צריך הרבה סיעתא דשמיא וידע תורני רב כדי לנפוש כהלכה. מי יתן ולא נכשל אמן.





















צודק הרב
מיליון אחוז
אני באמת כשאני יוצא למלונות אפילו בארץ, תמיד אני לוקח איתי דבק חבלה לנטרל חיישנים….
סעיף ג מצוץ מהאצבע
בעניין זה להלן מובא מקור.אבל בסעיף א' ו-ב'. היכן כתוב שאסור לאכול ולשתות במקום שעלולים ליפול גרעינים? להשליך גרעינים בידים אכן אסור. ולגבי ערסל, הרי הוא תלוי על יתד שנעוץ בעץ. ואם כן זה צדי צדדים שמותר.
תמשיכו להפתיע בכתבות מרעננות כאלה
מעניין מאד
לא ידעתי על סעיף ג אפשר לדעת מקור?
לרבים השואלים מקור לסעיף ג
הרמ״א שו״ע או״ח סימן שא סעיף טז
ולא יצא אדם בשבת כמו שהוא יוצא בחול בלתי דבר אחר שיזכור על ידו שהוא שבת ולא יבא לחללו (כל בו):
שבת שלום ושיבנה בית המקדש בבי״א
תודה רבה על חידוד הדברים
כתבה מעניינת ומחכימה לקראת ימי החופש
תודה לכם על המאמר היפה והמחכים