כשכותבים טור באומן, במוצאי ראש השנה, הכל מקבל פרופורציות אחרות לחלוטין. אחרי שלושה ימים מעין עולם הבא אתה נוחת פתאום על קרקע המציאות, חזרה למלחמה הקטנה (אירן חיזבאללה וכו') ולמלחמה הגדולה (כנגד העולם הזה, כהגדרת החובות הלבבות), איך אפשר לכתוב על נדל"ן ודירת ארעי של עוה"ז לאחר שבעים ושתיים שעות בגן עדן והשקעה בדירת הקבע בעוה"ב?!
טוב, אז נתחיל בפתרונות הדיור באומן. רבים שואלים מה עושים עם ארבעים אלף איש בחג, תחשבו על ל"ג בעומר שחל בשבת ואין אפשרות לנסוע הביתה, איזו לוגיסטיקה היו צריכים על מנת להשכיב את ההמונים.
אז עם אוכל אין בעיה, ברוך שמסר עולמו לשומרים ונתן שפע של כספים למי שאוהב לחלקם ליהודים ולתת להם אוכל. ארבעה גופי ענק מתחרים ביניהם על חלוקת המזון להמונים, בחינם או במשהו סמלי ביותר – רק בשביל ההרגשה של נהמא דכיסופא, ולא מדובר בחלוקת סנדוויצים וח"י רוטל, אלא בסעודות חג מלאות שלא היו מביישים מלונות פאר, אשריכם ישראל, אנשים נותנים כאן צדקה והאויבים בארץ ישראל נופלים.
אך מה עושים עם שינה? זו באמת בעיה. בשנים הראשונות שהגעתי, לפני שלושים וחמש שנה, באמת ישנו בבתי חרושת מושבתים (עדיין, בזמן הקומוניזם השלטון דאג ללינה נוראית במחירים נוראיים), בשנים שלאחר מכן שכרנו דירות מגויים. זה לא לעניין לא ברוחניות ולא בגשמיות: תמורת מחיר שעולה ועולה, הגוי מפנה את הבית אבל הריחות והאווירה נותרים ולא מתאימים לראש השנה.
מי שהציל את המצב היה יהודי בשם זינגר שרכש אוהלי ענק עם אלפי מיטות קומותיים. עוד פתרונות דומים היוו קורת גג לאלפים נוספים, אך כמובן שזה לא מספיק. חלק מהאנשים החלו לרכוש דירות פרטיות, ובמקביל נבנו מלונות, הרבה מלונות, לדעתי אפילו מידי הרבה.
וכאן קרה דבר מעניין: למרות המחירים היקרים מאוד (1000$-2500$ בהתאם לאיכות), ולמרות הקורונה והמלחמות, כל המלונות מלאים עד אפס מקום, אין אפשרות להשיג מיטה אחת פנויה. מתברר כי יש אחוז מסוים מהציבור שמוכן לשלם עבור איכות חיים, והאחוז הזה הולך וגדל.
זה בדיוק מה שקורה גם בתחום הדיור החרדי וצריך לדבר על זה ולתת על כך את הדעת:
אנחנו מדברים כל הזמן על המחירים של הדירות, על האזורים, על הכולל ועל העבודה, אפילו על חינוך ותחבורה, על דבר אחד איננו מדברים: על איכות המגורים.
בציבור הכללי המהפך הזה קורה כבר עשוריים, וכמו כל דבר, טוב או רע, הוא חודר גם אלינו. אצל החילונים אין דבר כזה לקנות דירה (חדשה) והעיקר לגור, תמיד יחפשו את הבונוס: נוף מעניין או גג מיוחד, מיקום ייחודי או עיצוב יוצא דופן, אך המוצר הפופולרי ביותר היה ונותר, בית צמוד קרקע, בלי להיתקל חלילה בצורך לומר בוקר טוב לשכן.
אישית איני אוהב את הקונספט הזה של המגורים, אך רבים בציבור שלנו כן רוצים את זה, אם אמרו חז"ל שדירה נאה מרחיבה דעתו של אדם, הרי שבית פרטי מביא עוד יותר הרחבה, ואם אין אפשרות לרכוש וילה אז לפחות צמוד קרקע (כגון קוטג' בטור, דירות גן/גג, לא כחלק מבניין מגורים ענק).
וזה מוצר שאין, הוא פשוט לא קיים, וודאי שלא במחירים שפויים.
יש דברים בודדים פה ושם, כאן קבוצת אברכים ממודיעין עילית שבנו בתים פרטיים במתתיהו השכנה, ושם כמה ברי מזל שהצליחו לרכוש בהרחבות של בית חלקיה או להתקבל בוועדה של קוממיות, אבל בגדול אין אפשרות כזו בשום מקום. בעירי מודיעין עילית, כל הבתים הפרטיים הפכו או הופכים לבניינים קטנים של טאבו משותף, ואפשר לשער שזה המצב בכל הערים החרדיות.
אז נכון, יש כמה בתים ששרדו את המהפכה האורבנית החרדית אך הם מאוד מאוד יקרים, ויש גם מתחרדים, אפשר לקנות וילה יפה בצפת "ליד החרדי" בשניים שלושה מיליון ₪, אך מדובר בבתים מאוד ישנים בדרך כלל, ובאזורים שיש בתים חדשים, הציבור הוא לא מי שתרצה כשכן. אין כמעט בכל הארץ פרוייקט אחד שמציע בתים פרטיים או צמודי קרקע במחירים הגיוניים.
וכאן מגיעה הבשורה הגדולה של הדרום, עם דגש מיוחד על המכרזים האחרונים אך לא רק.
לצורך ההמחשה, ניקח לדוגמא את המכרז באופקים, שם זכה ידיד שלי, בן תורה יקר, במכרז לכמה עשרות בתים כאלו. הוא ינסה להפוך את זה לווילות ויהי רצון שיצליח (ואז אנחנו מדברים על רווחים יוצאים מהכלל לכל רוכש), אך גם אם זה יישאר במצב הנוכחי של דירות גן-גג עדיין מדובר כאן על מוצר ייחודי, העשוי להוות פתרון מצויין לכל האנשים שרוצים לגור באיכות חיים של מיליונר במחיר של דירת אברכים בקרית ספר.
שוב, לפני שמגיבים בנוסח של "למה להעלות את הרף ואת המושגים" אחזור שוב: רוב רובו של הציבור החרדי רחוק מכך ומחפש בעיקר את האיכות הרוחנית של השכונה לגידול הדור הבא, ולא מחפשים יותר מאשר מקום מגורים, אך ישנה שכבה מסוימת של אנשים אצלינו שכן רוצים מוצר כזה, וצריך לספק להם אותו.
המחירים כצפוי אינם זולים אך בהחלט אפשריים, אם יחידת קרקע תעלה נניח 550 אש"ח והבנייה נניח עוד 1.2 מש"ח, אנחנו מדברים על בית יוקרתי במיוחד בשכונה חרדית במיוחד, במחיר של פחות מדירת שלושה חדרים הכי פשוטה בבית שמש.
ובניגוד לדירות הפשוטות שדיברנו אודותם בשבוע שעבר, זהו מוצר המתאים גם למשקיעים. בהנחה שהדבר הזה יצליח בעזרת השם, אנחנו מדברים אודות שכונת יוקרה מיוחדת, ויוקרה שווה הרבה כסף, תשאלו את האברכים שרכשו לפני חמש שנים בטעות ברוממה ירושלים בשני מיליון, והיום מציעים להם שבע מיליון, זה בדיוק מה שצפוי לקרות כאן (כמובן לא באותם מספרים).
זה לא רק אופקים (למרות ששם זה הכי קורץ בשל העובדה שמדובר בשכונה חרדית לחלוטין), יש את המוצר הזה בירוחם ובחירן (במחיר זול בהרבה).
לפרטים אודות הפרויקטים האפשריים בירוחם ואופקים (חירן מידי מוקדם) אפשר לפנות אליי במייל האישי (וסליחה שלא הספקתי לענות לכולם) ותקבלו את פרטי המוכר, בלי לשלם לי תיווך, [email protected]
כתיבה וחתימה טובה (תרתי משמע).
