מחקר חדש ממכון עלמא מצביע על שינוי משמעותי בזירה הסורית, שם התחדשה לאחרונה מלחמת האזרחים. החוקרים שרית זהבי וטל בארי מזהירים כי המצב החדש מציב בפני ישראל מערכת מורכבת של הזדמנויות וסיכונים, שעלולה להשפיע משמעותית על המאזן האסטרטגי באזור.
ההסלמה הנוכחית, המתרחשת בעיקר בצפון-מערב סוריה, מובלת על ידי שני כוחות עיקריים. הראשון הוא היאת תחריר א-שאם (HTS), קואליציה של ארגוני מורדים שהתגבשה ב-2017 ומונה עשרות אלפי לוחמים. "ה-HTS הפך למעשה לממשל מקומי באזור אידליב," מסבירים החוקרים, "למרות שורשיו באל-קאעידה, הארגון מנסה כעת למתג את עצמו כתנועה לאומית סורית."
השחקן השני הוא הצבא הלאומי הסורי (SNA), הנתמך באופן ישיר על ידי טורקיה. לפי המחקר, מעורבותה של טורקיה, בהנהגת הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן, מוסיפה רובד נוסף של מורכבות למצב, במיוחד לאור הקשרים של ארדואן עם תנועת האחים המוסלמים והמתיחות המתמשכת בין טורקיה לבעלות בריתה בנאט"ו.
"ההתקדמות הטריטוריאלית של המורדים מאיימת על התשתית הצבאית שהקימה איראן בסוריה," מציינים זהבי ובארי, "כולל מתקני ייצור נשק קריטיים המשמשים את חזבאללה והמיליציות השיעיות." עם זאת, החוקרים מזהירים כי היתרון האסטרטגי קצר הטווח עלול להתברר כבעייתי בטווח הארוך.
אחד החששות המרכזיים שעולים מהמחקר הוא האפשרות שנשק מתקדם, כולל נשק כימי, יפול לידי גורמים קיצוניים. "סוריה מפוצלת, המנוהלת על ידי מיליציות מתחרות, מזכירה את שנות הכאוס הראשונות של מלחמת האזרחים," מתריעים החוקרים, "מצב כזה ידרוש הגדלה משמעותית של ההשקעה הישראלית באמצעי הגנה ומודיעין לאורך הגבול."
המסקנה המרכזית של המחקר היא שישראל ניצבת בפני אתגר כפול: מצד אחד, ההזדמנות לפגוע בהתבססות הציר האיראני-שיעי בסוריה, ומצד שני, הסיכון בהתחזקות גורמים קיצוניים סוניים. "המסר העיקרי הוא שקיצוניות, בין אם סונית או שיעית, מהווה איום ברור ומיידי," מסכמים החוקרים ממכון עלמא, "נדרשת אסטרטגיה מקיפה שתתמודד עם שתי הגרסאות של האיום הזה."




















