מאמר מערכת של הוול סטריט ג'ורנל שוחט את הנשיא היוצא ג'ו ביידן על התנהלותו מול ישראל בסוגיית עזה. במאמר העלו כותביו תהיות בעקבות התנהלות הנשיא ביידן שהפגין באופן עקבי "ריחוק פומבי" מישראל, תוך שהוא מגביל את פעולותיה, מגנה אותה ודורש את סיום המלחמה ההגנתית שלה. מהלכים אלה נועדו לפייס את בסיס התומכים האנטי-ישראלי במפלגתו לקראת בחירות 2024, אך המסר הגיע גם לחמאס.
ב-12 בדצמבר האשים ביידן את ישראל ב"הפצצות חסרות הבחנה", טענה שנסתרה בעדויות, תוך העברת מסר לישראל "לעבור לשלב הבא" עם פחות כוחות.
עם התגברות הלחץ על ישראל, חמאס הסיק שאין צורך בשחרור החטופים מכיוון שארה"ב תאלץ את ישראל לסיים את המלחמה. במאמר המערכת הועברה ביקורת חריפה על ביידן שבמקום להמשיך ולהתלונן על כישלונו לעצור את ישראל, צוות ביידן לקח לעצמו קרדיט על הישגי ישראל. ביידן, שדחף ל"הרגעת המצב" לאורך כל הסכסוך, התפאר בדצמבר כי "שינה את מאזן הכוחות במזרח התיכון".
בראיון שפורסם בסוף השבוע בניו יורק טיימס, מזכיר המדינה האמריקאי אנתוני בלינקן חשף את התזה שלו על הסכם שחרור החטופים מעזה. לטענתו, "בכל פעם שנוצר ריחוק פומבי בין ארצות הברית וישראל, והתחושה שהלחץ על ישראל גובר – חמאס נסוג מהסכמתו להפסקת אש ושחרור חטופים".
למה החוכמולגים האלה לא כתבו זאת תוך כדי הלחימה?