ועדת הבריאות בראשות ח"כ יוני משריקי דיון מעקב מיוחד בנושא הטיפול במחלת הקרוהן והקוליטיס בפריפריה. בדיון השתתפו עמותות החולים, נציגי משרד הבריאות, חברי כנסת רופאים ועוד.
ד"ר רון שווייד, ראש צוות העבודה לטיפול במחלת ה-IBD בפריפריה פתח את הדיון: "הראשונים שפנינו אליהם הם עמותות החולים כמו ניסאן, העמותה לתמיכה בחולי הקרוהן וקוליטיס ועזרי מעם כדי לשמוע מהם קודם כל את הפערים. בסופו של דבר אנחנו רוצים להגיע למכנה המשותף שאותו נרצה לקדם. בנוסף, אנחנו בקשר עם רופאים בכירים ואיגודים מקצועיים. בכל מקרה, עדיין מוקדם מדי כדי להוציא מסקנות".
"אחת המטרות שלנו היא לראות איך אנחנו ממצים את הכל ללא תוספת תקציב. איך בונים את הפלטפורמה הנכונה ביותר, שעליה נגדיר את המטרה הסופית ואותה ייקח הרבה זמן להשיג. אבל אנחנו רוצים להשיג אבני דרך".
יו"ר הוועדה, ח"כ משריקי, השיב: "אני מברך את הצוות שהוקם ומבחינתי התכלית היא שהצוות יסיים את עבודתו, אבל אני רוצה לשמוע שלב ביניים. בינתיים אנחנו יודעים שהחולים בפריפריה סובלים. האם מונח על שולחנכם פתרונות ביניים? שלב הביניים מאוד חשוב לי עד שנגיע לפתרון הכולל. יש בינתיים חולים שצריכים לקבל מענה".
ד"ר שווייד: "השלב הראשון הוא סנכרון עבודה בין בתי חולים, קופות חולים, ארגונים אזרחיים, קהילה וכו'. זה לא בהכרח תלוי תקציב וזה בדיוק מה שאנחנו מנסים לעשות בחודשים הקרובים. מקווים לעשות במרץ פגישה משותפת ממנה ייווצרו קשרים משותפים להמשך עבודה".
בהמשך, פרופ' דן טרנר סקר את תמונת המצב מחלות IBD בישראל. הוא התייחס לגילאים, למגזרים, לאזורים גיאוגרפיים ולרמות סוציו-אקונומיות שונות. הוא הסביר כי התפוצה של מחלות מעי דלקתיות דווקא עולה ככל שהמדינות יותר מתועשות והרמה הסוציו-אקונומית עולה. מנגד, המענה שניתן בדרום, למשל, הרבה פחות מספק. לדבריו, בעוד שבירושלים יש למעלה מ-20 מומחי גסטרו, בדרום יש 2 בלבד.
בנוסף הוא טען שהמחלה מנוהלת באופן לקוי, מה שבא לידי ביטוי בטיפול ע"י סטרואידים, שבסופו של דבר פוגעים במטופלים. ככל שניהול המחלה יהיה טוב יותר, הסיכוי להגיע לניתוחים חוזרים יורד וכן הפגיעה במעגלים שסביב החולה תהיה קטנה יותר משמעותית.
פרופ' ינאי מביה"ח בילינסון הביעה גם היא דאגה מהטיפול ע"י סטרואידים, אותם היא כינתה פלסטרים שמסתירים את הפצע אך גורמים להיווצרות מחלות אחרות. בנוסף, היא דיברה על המרכזים למחלות בין-דלקתיות הקיימים בישראל. במרכזים אלה מטופלים גם חולים מהפריפריה, אלא שהם נאלצים לעשות את הדרך הארוכה והמתישה, במקום לקבל טיפול בסמוך למקום המגורים.
ד"ר סאלח דאהר ציין את העובדה שנכון להיום אין כמעט מרכזים רב-תחומיים בקהילה ולכן כפתרון ביניים ניתן להציע את אלה שבבתי החולים. בנוסף ציין כי יחידות IBD בבתי חולים גדולים מטפלות ביותר חולים, אך עדיין כ-50% מחולי ה-IBD בישראל לא נמצאים במעקב בבתי חולים.
בשלב זה של הדיון התפתח שיח על היעדר זמינות ונגישות של טיפולים. זמני ההמתנה במרכזים שבבתי החולים במרכז הארץ כדי להגיע לרופא בכיר הם בין 3-4 חודשים. בחלק מאזורי הפריפריה אפילו לא מקבלים כבר חולים חדשים (ביה"ח העמק) ובביה"ח רמב"ם זמן ההמתנה הוא חצי שנה.
חבר הנהלת ארגון 'עזרי מעם לקרוהן וקוליטיס', יחזקאל אשכנזי, העלה מספר נקודות שדורשות התייחסות כדי לשפר את הטיפול בבעיה: הסברה מותאמת לקהילה שתביא בסופו של דבר גם לצמצום תחלואה, כי פערי המידע עולים ביוקר רב. צמצום הבירוקרטיה – המצב הקיים כיום מצריך כל חולה לשמש כמזכיר רפואי של עצמו. זה פוגע בחולים, מאחר וזה גורם לחולה לא לטפל בעצמו, או לעשות זאת בצורה פחות טובה. בהמשך לכך, קיים צורך בתקן של אחות מתאמת בקהילה שתנהל את המחלה בצורה יותר טובה, כמו שיש בסוכרת. החובה להנגיש לפריפריה את הטכנולוגיות והטיפולים המתקדמים של 2025, במיוחד בהינתן הפגיעה של סטרואידים בחולים.
ד"ר אייל הירש, מביה"ח איכילוב ציין כי המחלה כבר לא נדירה והפכה להיות שכיחה. הוא הבליט את הפער בין המרכז לפריפריה גם ביחס לרופאים המומחים: "כשאני מתלבט על מקרה מסובך אני מתלבט עם עוד 4-5 מומחים שנמצאים לידי. לעומת זאת, ד"ר אשקר, שהוא רופא מצוין אבל יושב בבית החולים זיו, אין לו עם מי להתייעץ. חייבים לעבות את האפשרויות שיהיו מרכזי מצוינות בתחום גם באזורי פריפריה כמו צפת, כדי שרופאים טובים תהיה להם לתת רפואה יותר טובה וממילא גם החולים יהיו מטופלים יותר טוב".
ד"ר דן קרת, מקופ"ח כללית, טען בדיון שמאחר והמטופלים שמגיעים לבית החולים הם אמבולטוריים, עיקר הטיפול צריך להיות קהילתי. הוא הציג את מודל הרפואה הקהילתית שהוקם על ידו בירושלים ובו יש אלפי מטופלים. "החולים מקבלים מספרי קשר לעת צרה של אחיות. יש לנו צוות של רופאים בכירים ואנחנו משלימים עכשיו את ההכשרה של אחיות גסטרו".
יו"ר הוועדה, ח"כ משריקי סיכם את הדיון והציג את מסקנותיו: "הוועדה מבקשת ממשרד הבריאות להציג רובריקה של המלצות לטווח הקרוב ולא רק לטווח הרחוק כפי שנעשה הרגע. כל הרעיונות שעלו כאן לטיפול בבעיה בטווח הזמן המיידי הם טובים ואני קורא לוועדה המקצועית לקחת אותם בחשבון. עבודת הוועדה תהיה יחד עם הצוותים שישבו כאן היום. נבקש לקבל ממשרד הבריאות דיווח לגבי נושא פתרונות הביניים תוך חודש. בנוסף, נבקש לקבל דיווח על הטיפול בבעיה בטווח הרחוק כל חודשיים".
