נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ פרסם השבוע ברשת החברתית שלו, Truth Social, קטע מנאום שנשא נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב, שבו הביע שבח כלפיו. אלייב הדגיש כי טראמפ הוא הנשיא האמריקני היחיד בשנים האחרונות שלא החל במלחמות, וציין כי הוא והעם האזרי חולקים ערכים משותפים, בראשם ערכי משפחה. לדבריו, טראמפ הצליח בתקופת כהונתו הקצרה להביא להפסקת סכסוכים במקום להציתם.
המחווה הפומבית מצד טראמפ, שלראשונה משתף נאום של מנהיג זר בצירוף דברי הערכה, נתפסת כמהלך חריג, שעשוי להעיד על קשרים הולכים ומתהדקים בין שני המנהיגים. במקביל, גם בזירה הפוליטית האמריקנית מתעצמת ההתעניינות באזרבייג'ן ובמערכת היחסים שלה עם ישראל.
במהלך דיון שנערך לאחרונה בוועדת יחסי החוץ של הסנאט, אמר הסנאטור הרפובליקני סטיב דיינס כי אזרבייג'ן היא שותפה אסטרטגית של ישראל, ולכן גם מדינה חשובה לארצות הברית. דיינס התייחס לפגישתו עם הנשיא אלייב, והדגיש את הקשרים המדיניים והאנרגטיים בין באקו לירושלים, במיוחד על רקע עסקת הגז בין חברת SOCAR האזרית לישראל, שלדבריו מחזקת את ביטחון האנרגיה של ישראל. דיינס סיפר גם על פגישתו עם שגריר ישראל בבאקו, ג׳ורג׳ דיק, והביע התרשמות מעומק שיתוף הפעולה בין המדינות.
באותו הדיון התייחס גם דניאל שפירו, לשעבר שגריר ארצות הברית בישראל וסגן עוזר מזכיר ההגנה, לאפשרות שאזרבייג'ן תצטרף בעתיד להסכמי אברהם. לדבריו, לאזרבייג'ן יחסים דיפלומטיים עם ישראל מזה שנים, והיא מהמדינות המוסלמיות הבודדות שעשו זאת עוד לפני חתימת ההסכמים. שפירו ציין את החשיבות האסטרטגית של באקו ואת הפוטנציאל שלה לשמש גשר בין ישראל למדינות מוסלמיות נוספות, ביניהן כאלה בדרום ובמרכז אסיה.
על אף ביקורתו הידועה על מדיניות טראמפ, שפירו הסכים עם ההערכה שהביעו גורמים בממשל הנוכחי בנוגע לחשיבות ההתקרבות לאזרבייג'ן, וציין כי המדינה הוכיחה את עצמה כשותפה אזורית משמעותית.
בחודשים האחרונים נרשמה התחממות ביחסים בין ארצות הברית לאזרבייג'ן גם במישור הכלכלי. במחצית הראשונה של 2025 הסתכם היקף הסחר הבילטרלי בכמעט 600 מיליון דולר – עלייה של 36% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. בנוסף, אזרבייג'ן הפכה לנקודת מפתח במסדרון הגז הדרומי, המעביר אנרגיה מהים הכספי לדרום אירופה, רכיב משמעותי במאמץ לצמצם את התלות בייבוא גז מרוסיה.
על רקע ההתפתחויות, נראה כי וושינגטון בוחנת מחדש את מוקדי ההשפעה האזוריים שלה, כאשר אזרבייג'ן מחזקת את מעמדה לא רק כשותפה לישראל אלא גם כשחקנית בזירה הגיאופוליטית הרחבה יותר.
