כרעם ביום בהיר התקבלה הידיעה ביום שני כ"ה אב תשפ"ב בשעות הבוקר על הסתלקותו לשמי רום של רב האי גאון וצדיק, שריד לדור דעה, צדיקא ופרישא, מרן הגאון חכם שלום כהן זצוק"ל נשיא מועצת חכמי התורה וראש ישיבת פורת יוסף מזה כיובל שנים.
בפטירתו הותיר מרן הגה"צ חכם שלום כהן זצוק"ל חלל גדול מלא כאב ויגון, בהיותו מנהיגה וקברניטה של בני עדות המזרח בשנים האחרונות, כאשר רבות השפיע על בני עדתו ודבריו התקבלו בכל לב למקטן ועד גדול וכפי שאיתא בחז"ל הק' "כל מי שיש בו יראת שמים דבריו נשמעים".
מסכת חייו של הגאון חכם שלום זצוק"ל היתה חטיבה אחת של עמל התורה כאשר לא פסיק פומיה מגירסא בכל עת ומצב, דבקות בהשי"ת, דקדוק ההלכה, לצד עמידתו על משמר הדת בכל העוז והכח.
כחומה בצורה הוא התייצב למשמר חומות הדת לבל יעשקוה זדים, ובעיקר התפרסם בעמידתו על משמר לומדי התורה, לבל יגע בהם הבל פיהם של זדים זוממי רע ולבל תגע בהם ידם הגסה, בתמוררי הדרך שהציב לעסקנים הסרים למרותו, עמד כמצביא רוחני וכמצפון להשיב מלחמה שערה נגד מהרסי הדת המבקשים שלא יזכר עלינו שם ישראל עוד.
את כל נשמת אפו שאב מהתורה הקדושה שהיא היתה כל ישותו, מן הגמרא שאותה לימד בין כותלי ישיבתו המעטירה "פורת יוסף" שעמד בראשה במשך שנים רבות ומתוך כך לחם את מלחמת ה' בגאון ובעוז.
אבל יחיד עשי לך בני עדות המזרח על החלל הגדול שנפער בהסתלקותו של הקברניט והמצביא הדגול.
בכדי לעמוד מקרוב אחר גדלותו פנינו לשיחה מיוחדת עם חתנו חביבו הגאון רבי יצחק זיאת שליט"א מחשובי מרביצי התורה בירושלים וכן שוחחנו עם נאמן ביתו שנים רבות ושאר בשרו, הרב דוד בן שמעון שליט"א מי שזכה לעמוד לימינו ולשמשו בקודש כאשר ידו לא זזה מידיו של ראש הישיבה זצוק"ל כל העת וכל זאת מתוך מסירות ונאמנות מיוחדת.
בראשית הדברים נביא בזה מזכרונותיו של משמשו הנאמן רבי דוד בן שמעון שליט"א.
למרות הקושי הגדול והעצב הניכר על פניו ניאות הוא לספר לנו מזכרונותיו על מורו ורבו מרן ראש הישיבה זצ"ל.
לא פסיק פומיה מגירסא
"ניתן לומר כי אחד הדברים הבולטים ביותר שאפיינו אותו בכל ישותו ומהותו, היתה מסכת מסירותו לתורה. עליו ניתן לומר בהחלט שלא פסיק פומיה מגירסא כל ימיו". פותח הרב בן שמעון שליט"א את שיחתו כאשר דבריו נשנקים כל העת בבכי כואב.
"גם בשנותיו האחרונות כאשר חש בכאבים עזים ולפעמים אף לא ישן בלילה מרוב כאבים שהיו לו, אולם כאשר הגיע שעת השיעור הקבוע בישיבה בשעות הבוקר הוא לא ויתר לעצמו אלא התייצב כארי והחל למסור את שיעורו כאילו לא אירע עמו דבר. השיעור ארך שעה ומחצה וכל אותה העת היה קולו נשמע כארי המתגבר בתורה.
"זכורני שבאחת הפעמים כאשר מסר את שיעורו מתוך כאבים עזים, התבטא בפני לאחר השיעור בזה הלשון: "לא הצלחתי להבין איך מסרתי היום שיעור".
"פעם אף אמר לי בהתפעלות: "לא מובן איך הקב"ה עומד לימיני וגם בעת חולי הוא שומר עלי מכל משמר שאוכל למסור את השיעור היומי".
אהבת התורה
"אהבתו לתורה לא ידעה גבולות, פעמים רבות היה הסדר שבבוקר הוא מוסר שיעור ומיד בצהריים היה יוצא לטיפול בבית החולים, ואת השיעור מסר למרות שבאותם שעות הוא לא חש בטוב כלל, אך אהבתו לתורה שברה מחיצות וקלקלה את השורה פשוטו כמשמעו".
"מעניין לציין שכאשר הגעתי עמו לבית החולים היה לא אחת ממלמל מילים ולא הבנתי מה שהוא אומר. באחת הפעמים העזתי ושאלתי אותו מה הוא אומר בפיו, ואז ענה לי שהוא מבקש מה' שישמור אותו שיוכל להמשיך להרביץ תורה בכל מצב שהוא.
הכנת השיעורים
"ברצוני לציין שגם בשנים האחרונות היה ראש הישיבה מכין את שיעוריו במשך זמן רב וכמי שלא אמר שיעורים מעולם במסכתות אלו, וזאת למרות שכבר מסר שיעורים במשך למעלה מיובל שנים על אותם מסכתות.
"פעם שאלתי אותו מדוע ראש הישיבה מכין את השיעורים במשך זמן רב והרי ראש הישיבה כבר מסר שיעורים במסכתות אלו במשך מספר מחזורים? והוא ענה לי בפשטות האופיינית לו: "אתה לא מבין, דע לך שאני לא מלמד אלא אני לומד יחד עם הבחורים את הסוגיא, וצריך שהדברים יהיו מסודרים אצלי, ואם הבחורים ירגישו שלא הכנתי כראוי הם לא יוכלו ללמוד אתי ביחד את הסוגיא.
"ואכן כפי שראיתי תמיד התחדש אצלו בשיעורים עוד איזה דבר חידוש או פשט חדש בסוגיא.
בקי בכל מכמני התורה
"ברצוני לציין דבר נוסף, שמלבד בקיאותו בכל מכמני הש"ס היה יכול לצטט קטעים שלמים מדברי הרמב"ן על התורה או מדברי הספורנו ועוד ראשונים בעל פה למרבה הפלא.
"זכורני שפעם העזתי ושאלתי אותו איך הוא זוכר קטעים שלמים מהרמב"ן על התורה בעל פה? ואז ענה לי שכאשר היה צעיר לימים הוא למד כל שנה את הפרשה כולה עם מפורש אחד בלבד, שנה אחת עם הרמב"ן ושנה שניה עם הספורנו וכך זה נכנס לראש שלו על בוריו כי באותה שנה הוא חי את דברי הרמב"ן וקלט את מהלך של הרמב"ן וכו' וכך זה חדר לזכרונו היטב.
"ידוע כי כבר בהיותו בגיל עשר בלבד הוא סיים את כל מסכת שבת, ובגיל ששה עשר כבר סיים את כל חלק אבן העזר בשולחן ערוך. כך גם היתה לו בקיאות בהרבה מספרי הראשונים והאחרונים.
דרך לימודו – איך היתה דרך לימודו?
"הדבר המרכזי שאפיין אותו בדרך לימודו היה לימודו בעמקות ובהבנה ככל האפשר. מעולם לא אהב ללמוד בשטחיות בעלמא, וכך ביקש וחינך את תלמידיו שלא ילמדו בשטחיות.
"ראש הישיבה זצ"ל מסר שבע שיעורים בכל שבוע. במשך כל השבוע הוא מסר שיעור יומי על הסוגיא הנלמדת בישיבה. ביום שישי הוא מסר שיעור בספר מנחת חינוך ובשבת היה מוסר שיעור במשנה ברורה הל' שבת וכל השיעורים האלו היה מוסר ולומד בהבנה מעמיקה, אגב, ברצוני לציין כי ראש הישיבה היה בקי גדול בספרי הלכה. כך למשל, היה ידוע שהוא בקי עצום בספר אגלי טל על ל"ט מלאכות שחיברו בעל האבני נזר
"גם כאשר למד כל יום לאחר התפלה את ה'חק לישראל' היה לומד זאת בעיון. גם את הקטעים מהזוה"ק היה לומד בהבנה ולא בשטחיות בעלמא.
דקדוק ההלכה
"ראש הישיבה זצ"ל אף התאפיין בדקדוקו הגדול בהלכה. הוא לא עשה צעד וחצי צעד במהלך כל חייו ללא שידע עם הדברים תואמים את ההלכה על כל פרטיה ודקדוקיה.
"לא אשכח כאשר הגעתי פעם לביתו להיות נוכח בעת הדלקת נר חנוכה במחיצתו, אולם הוא שאל אותי האם איני צריך להדליק בזמן אצלי בבית? וכך לא הרשה לי להיות נוכח אצלו בזמן הדלקת הנרות. כמו כן לא הרשה לאחרים שיהיו נוכחים בהדלקת נר חנוכה בביתו מחשש שיפסידו את זמן הדלקת נר חנוכה.
"עובדא ידענא כי בצעירותו כאשר הלך בבין הזמנים להתרחץ בים לצורך בריאותו היה מכניס בכיס בגדו את הכיפה ומיד כאשר היה יוצא מן הים היה לובש את כיפתו ולא הסכים ללכת אפילו פסיעה אחת מחוץ למים ללא כיפה לראשו, והיה אומר שהוא לא מבין מי התיר לאנשים ללכת מחוץ לים ללא כיפה לראשם.
"כך גם דקדוקו בהלכה בעניני ממונות היתה להפליא. בכדי לשבר את האוזן אספר בזה סיפור אחד הממחיש את עוצם זהירותו בדיני ממונות.
"בתוקף תפקידי כמשמש בקודש דאגתי לקנות לו את מאכליו בחנות, והנה באחת הפעמים כאשר עשינו חשבון יצא שהוא חייב לי עוד שמונה שקלים, והוא אמר לי שנתחשבן על כך בחודש הקרוב. והנה, כאשר הגיע הסיכום של החודש הבא הוא הזכיר לי שהוא חייב לי עוד שמונה שקלים, למרות שאני כבר מזמן שכחתי מכך, אבל הוא בדקדוקו בעניני ממונות לא שכח חוב פעוט זה כלל, והוא שילם לי ארבע מאות וחמישים שקלים ועוד שמונה שקלים והיינו החוב שנותר מהחודש הקודם. זוהי דוגמא אחת מני אלף עד היכן הגיע דקדוקו בעניני ממונות.
"כך ניתן לספר אין ספור עובדות וסיפורים אודות דקדוקו בעניני ממונות, ועוד היד נטויה להאריך בדבר.
אוהב ישראל
מוסיף לנו הרב בן שמעון שליט"א בדבריו: "כמי שעמד לימינו שנים רבות אוכל להעיד כי לבו של ראש הישיבה זצ"ל היה פתוח כפתחו של אולם לשמוע את צרותיהם של המוני עמך בית ישראל שהגיעו לביתו ודרשו בעצתו ואף בקשו את ברכת קדשו.
"מדי יום השתרך תור של עשרות אנשים עם כל מיני צרות ובעיות שונות ומשונות שהונחו על שולחנו, והוא היה מאזין להם בפרוטרוט והיה מדריכם כיצד יעלו על דרך המלך ואף היה מעודדם ככל הניתן מתוך לבו הרחום והחנון.
"לא אחת בתום קבלת הקהל היה אומר לי ראש הישיבה זצ"ל בכאב של ממש: "איזה צער יש לאנשים בדורנו", לא אחת היה לוקח את הפתקאות ומתחיל לבכות עליהם כתינוק בן יומו.
"לפעמים כאשר לא הבין את הכתב הכתוב בפתקא היה מבקש ממני להקריא לו מה שכתוב בפתקא ומיד כאשר שמע את הצרה החל לבכות ולהתחנן באמירת תהלים כלפי שמיא.
"אגב, אספר בזה כי כל שבועיים היה שולח אותי עם הפתקאות להטמינם בין אבני הכותל המערבי ולא הסכים לזרקם.
בורח מן הכבוד
"ברצוני לספר כי לצד גדלותו ומעמדו הרם, היה מדהים לראות איך שהוא בורח מן הכבוד עד קצה היכולת. כאשר הייתי חוזר עמו מכינוסים גדולים ראיתי שהיה יושב ברכב וממלמל בפיו דברים ואף בוכה. פעם העזתי ושאלתי אותו מדוע הוא בוכה לאחר כינוס כה מרשים ומוצלח בה נכח, על אתר ענה לי בזה הלשון: "אני מתפלל ובוכה להקב"ה: אל תביאני רגל גאווה".
"כמשמש בקודש אוכל להעיד ולומר על המון מקרים איך שסלד מהכבוד וברח מזה ממש כמטחוי קשת. אוכל לספר אין ספור על כך, אך אספר בזה עובדה אחת המונח עתה בזכרוני.
"היה זה באחת הפעמים כאשר הוא הוזמן לאיזה כינוס מסוים, והוא כבר ביקש לצאת, אך אני אמרתי לו שכדאי שנצא בעוד כמחצית השעה, ואז שאל אותי מדוע לא נצא עכשיו? עניתי לו שכעת האולם יהיה די ריק מאנשים ובהמשך האולם יתמלא באנשים וזה יהיה יותר מכובד שיגיע אז כאשר המקום ימלא באנשים, אך הוא ממש התרעם עלי ואמר לי שחלילה לו להגיע כאשר יכבדו אותו יותר אנשים, אלא הוא יצא מיד עתה למרות שהאולם יהיה קצת ריק מאנשים. וכך היתה דרכו תמיד לברוח מן הכבוד המדומה שכל כך סלד הימנה.
"כך גם לא הסכים שנים רבות שיצמידו לו רכב, והיה אומר שהרבה אנשים חשובים כמו מרן הגר"ח שמואלביץ זצ"ל ועוד נסעו באוטובוסים או במוניות ואין זה פוגם בגדלותם כלל, ורק לאחר שראה שזה מסייע לו בלימודו וחוסך לו זמן ניאות שיהיה לו רכב, פעם אף הסביר לי שבעבר הוא היה מסתייע באנשים לנסוע לשמחות ואירועים, אולם הוא ראה שבדרך הם מטרידים אותם בדברים שונים ואין הוא יכול להתרכז בלימודיו בדרך ולכן ניאות שיקצו לו רכב עבורו בכדי שיוכל להתרכז בלימודיו בעת הנסיעה מבלי שיצטרך להאזין לאנשים הטורדים אותו.
"ודאירינן בענין לימודיו בעת הנסיעות, אספר בזה כי לא אחת הייתי רואה איך שהוא מנענע בידיו בעת הנסיעה והיה זה מחמת שחישבן את לימודיו ואת שיעוריו בעת הנסיעה.
"זכורני כי פעם אחת הגיע טלפון חשוב בעת הנסיעה וכאשר ניסיתי לקרא לו הוא לא ענה לי, כך אירע כאשר קראתי לו בשנית ובשלישית והוא לא הגיב לי כלל, ורק לאחר שדחפתי אותו קצת בידו הוא שאל אותי מה אני רוצה ואז אמרתי שיש לו כעת שיחה חשובה ואז הבאתי לו את הטלפון לשוחח עם האיש שמעבר לקו.
מסיים הרב בן שמעון שליט"א את שיחתו: "מרן ראש הישיבה זצ"ל היה עבורי ועבור כל תלמידיו ספר מוסר חי האיך על יהודי להתנהג בכל מצב בחיים, כאשר חוץ מתורה ועבודת ה' לא עניין אותו דבר וחצי דבר בחייו, ואוי לנו כי עתה חסרנו כל אלה לדאבונינו. יהי רצון שזכותו הגדולה תגן עלינו ועל כל ישראל.
חתנו הגאון רבי יצחק זיאת שליט"א: מו"ח זצוק"ל היה כל כולו לשם שמים
יום לאחר שנחשכו המאורות בהסתלקותו של האדם הגדול מרן חכם שלום כהן זצוק"ל פנינו לחתנו חביבו הגאון רבי יצחק זיאת שליט"א מחשובי מרביצי התורה בירושלים עיה"ק לשמוע ממנו אודות אישיותו הכבירה של חמיו הגדול זצוק"ל שאף התגורר בביתו בשנותיו האחרונות לאחר הסתלקותה של הרבנית הצדקנית ע"ה.
הג"ר יצחק שליט"א ניאות להקדיש לנו מזמנו היקר ולספר במקצת אודות חמיו הגדול מרן ראש הישיבה הגר"ש זצוק"ל כפי שזכה לראות מקרוב.
הגר"י שליט"א פתח את שיחתו באמרו: "קשה לי ביותר להקיף את אישיותו הכבירה והנדירה ובמיוחד כאשר הפצע עדיין טרי לפנינו, כאשר כולנו מבכים את הסתלקותו הכואבת של רב האי גאון וצדיק שהאיר את עולמנו בתורתו ובצדקותו ואת החלל הגדול שנפער בקרב כל בית ישראל וביחוד במשפחתינו עם הסתלקותו לעולמו.
"אף בכל זאת בכדי שידעו צדיק מה פעל אתאמץ להתגבר על הכאב ולספר במקצת כפי המונח בזכרוני עתה.
ב' קבלות
"מרן מו"ח הגה"צ זצ"ל היה מספר תמיד שלאביו המקובל הצדיק חכם אפרים הכהן זצוק"ל היו עשרים וחמש קבלות שקיבל על עצמו ועליהם שמר מכל משמר. והוסיף ששני קבלות ידועות לו והם. א. ענין שמירת עינים ברחוב. ב. שלא ללכת ד' אמות ללא תורה.
"בהזדמנות שאל אותו אחד התלמידים האם ראש הישיבה שומר על ב' קבלות אלו, אולם מו"ח זצ"ל התחמק ממנו ולא ענה לו, אך אני כבן בית שהכרתי היטב את הבעת פניו ותנועותיו השונות קלטתי מיד בהבעת פניו שאכן הוא שומר על קבלות אלו.
"ואכן תמיד ראיתי עליו את ענין שמירת עיניו הק' ברחוב איך שהיה נזהר ביותר מכל הראיות האסורות עד קצה היכולת. כמו כן ראיתי עליו תמיד שהוא מהרהר בדברי תורה גם כאשר הוא לא היה ליד הגמרא, כמו בנסיעות ברכב שראינו אז בחוש שהוא לא עמנו לרוב ריכוזו בלימודיו בעיון.
"כך גם היה מדהים לראותו יושב בבית כשהוא מחשבן סוגיות שלמות במוחו ללא כל ספר, כמו לפני עלותו על יצועו ועוד הזדמנויות כאלו.
"גם בעת שינתו היה חולם בדברי תורה. אספר בזה עובדה מעניינית. בסעודות השבת הוא היה נוהג תמיד ללמוד בספר בן איש חי, אני זוכר כי באחת הפעמים כאשר למד בליל שבת בספר התקשה למצא היכן המקור של הבן איש חי בהלכה פלונית ולא נחה דעתו מכך. למחרת בבוקר הוא אמר שהראו לו בלילה בענין זה וכו' ואף ביקש להביא לו כמה ספרי אחרונים, על מיד הבנתי שבעת שינתו הוא חלם על דבר קושיתו ואז הוא קיבל בחלום את תשובתו ולכן ביקש להביא לו ספרים מסוימים אלו בכדי שיפתרו לו את שאלותיו.
ובהם נהגה יומם ולילה
"אכן התמדתו המופלגת נודעה לשם ולתהילה וגם לעת זקנותו המופלגת לא ויתר על סדר יומו הקפדני. היה זה בעת שחש כאבים ברגלו והוצרך לטיפול רפואי בבית החולים. גם שם ביקש לשמור על סדר לימודו הרגיל ושקע בלימודו במסכת הנלמדת בישיבה עד לשעות הקטנות של הלילה. בשהותו בבית החולים אף ביקש למעט בביקורים כדי שיוכל להמשיך בלימודו הקבוע תוך שהוא מתנה את צערו הגדול על אשר אינו יכול למסור את שיעוריו הקבועים הנמסרים בהיכל הישיבה.
"האמת שכבר בילדותו ובשנות בחרותו כבר ראו עליו הכל ניצני גדלות אשר עדיו לגאון ולתפארת בכרם בית ה'.
"בבחרותו למד בישיבת 'פורת יוסף', אצל ראש הישיבה מרן הגאון חכם עזרא עטייה זצ"ל, שם קנה את תורתו יחד עם חכמי ורבני הישיבה בהיותו שקדן עצום שישב ולמד כל העת בהתמדה עצומה.
"קשר מיוחד היה לו כבר בבחרותו עם מרן הגר"ע יוסף זצ"ל כשהיה בחור צעיר בפורת יוסף, למד בהפסקת הצהריים, בין הסדרים, מסכת שבת עם החברותא באוצר הספרים. מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל שהיה שקדן במשך כל היום, היה יושב שם ואוכל פרוסה קטנה לארוחת הצהריים, וכל העת מעיין בספר שהיה פתוח לפניו תמיד.
"באחד הימים פנה מרן הרב עובדיה זצ"ל אל מו"ח זצ"ל והחברותא שלו ואמר להם: 'אני שומע שאתם לומדים טוב, רוצים שאלמד איתכם?'. כמובן שהם ענו בשמחה ובחיוב וכך היו לומדים כל יום ולמדו כמעט את כל מסכת שבת.
ללמוד וללמד – מתי החל למסור שיעורים לבחורים?
"כבר בשנות העשרים לחייו החל מו"ח זצ"ל למסור שיעורים בישיבת פורת יוסף. בתקופה מסוימת שכנה הישיבה בשכונת קטמון והגאון רבי שמעון בעדני שליט"א שימש בה ראש ישיבה. כשהגר"ש בעדני שליט"א עבר להתגורר בעיר בני ברק ופתח בה כולל לאברכים מילא מו"ח זצ"ל את מקומו כראש הישיבה. בתפקיד זה כיהן עד סוף ימיו כשנושא על שכמו ברמה את דאגתם של התלמידים היקרים.
שיטת הלימוד
מוסיף לנו הגר"י שליט"א: "שיטת הלימוד שלו הייתה מבוססת על דרך הלימוד של מורו ורבו מרן הגר"ע עטייה זצוק"ל ראש ישיבת פורת יוסף. בהקשר לכך ניתן לציין את מה שמו"ח היה מספר, על מרן הגר"ע עטייה זצ"ל שהיה מקפיד בלימוד המהרש"א בעיון. מו"ח היה אומר: "צריך ללמוד את המהרש"א על הסדר, כך אנו נוהגים בישיבה, כי בלי לימוד המהרש"א אי אפשר להבין את הנלמד, זהו העיון, וכדברי ה'חזון איש' שמיום שעזבו את המהרש"א ביטלו את העיון".
"כמו רבו מרן הגר"ע עטייה היה אף הוא דורש מתלמידיו לדעת קודם כל היטב את כל דברי הגמרא והראשונים היטב ורק אחר כך לגשת ללימוד ההלכה. בישיבת ערב, היו לומדים שם כ-20 דפי גמרא בחודש עם פירושי רש"י תוס' והרא"ש. וסיפר מו"ח זצ"ל: "בצעירותי, בלמדי בישיבת ערב אצל מרן הגר"ע עטייה למדנו קטע מסוים ב"בית יוסף" קטע שהיה מאוד ארוך, וניגש אחד הבחורים שלא הייתה לו סבלנות ללמוד את כל הקטע הארוך בשאלה מהי מסקנת דברי הבית יוסף, עניתי לו חזרה בשאלה, האם גם באוכל הוא נוהג לאכול מיד את הקינוח?… ולמה בלימוד הוא רוצה כבר בהתחלה את הקינוח…
"באחת השיחות לתלמידיו דרש מו"ח זצ"ל מתלמידיו שישבו וילמדו, והעיקר שהלימוד יהיה ברצינות ושלא ירמו את עצמם בהבנת הלימוד
"מו"ח זצ"ל תמיד היה דורש מקהל שומעי לקחו ואומר: "אדם שיושב ולומד עליו לעסוק בתורה לעומקה של הלכה, ולכן גם לומדי הדף היומי אל להם להסתפק בכך, אלא עליהם למצוא את הזמן ללמוד באופן יותר מעמיק, והיצר הרע נותן הרגשה לאדם שכביכול כבר למד היום הרבה שהרי כבר למד דף שלם בשעה.
הכנה למצוה
"עוד דבר שאפיין את אישיותו הגדולה היתה ענין ההכנה למצוה. מעולם לא הגיע לתפלה בתחילת התפלה תמיד הוא הקפיד להגיע כמחצית השעה קודם בכדי להתכונן בישוב הדעת הראוי לפני קונו ולהניח תפילין מתוך ישוב הדעת.
"כך גם בכל מצוה ומצוה היה תמיד מוכן בזמן מתוך ישוב הדעת אם זה במצוות נר חנוכה וכן בשאר המצוות.
"במיוחד ראינו עליו את ההכנה למצוה בערב שבת קודש, כבר בשעה שתים עשרה בצהריים היה כל הבית מוכן לשבת קודש הקרבה ובאה וכך הוא עצמו היה נכנס לשבת רגוע ושליו ללא כל מתח ולחץ שאינו ראוי.
"כך גם ראו עליו את דקדוקיו המופלאים בהלכה, אם זה בענין ברכות הנהנין שתמיד ראו עליו שהוא בודק את האוכל שהוגש לו מה לברך קודם, וראינו אז בחוש איך שהוא מתאמץ לצאת ידי חובת שיטה פלונית או אלמונית וכו', כך מכל מעשיו למדנו דברי תורה והלכה כסדר.
רך כקנה וקשה כארז
מוסיף לנו הגר"י שליט"א: "אנשים חושבים שהוא זצ"ל היה תקיף מחמת שהיה נראה כאיש קשוח, אולם התלמידים ובני הבית ידעו היטב שכל כולו היה בבחינת רך כקנה ממש, הוא היה אדם שהשתתף תמיד בכל לבו בצער הזולת ולחילופין היה שמח בכל מאודו בשמחת הזולת, אך שונים היו פני הדברים כאשר הדברים נגעו בעניני עקרונות הדת והיהדות, אז היה אכן קשוח בכל כוחו ולא ויתר מאומה.
"בכלל, מעולם לא היה איכפת לו מה יאמרו עליו, במיוחד כאשר הדברים נגעו לכבוד שמים עמד ללא חת ומורא על משמרתו בקשיחות גדולה. כך גם העיד עליו מרן הגרא"מ שך זצ"ל שהוא איש אמת בכל נפשו, והוסיף שהלוואי הרבה אשכנזים יהיו כמו הרב שלום שהוא משוחרר מכל נגיעות אישיות.
פה קדוש
"גם מרן הגר"ע יוסף זצ"ל אהב אותו והעיד עליו שהוא איש אמת. לא בכדי אמר עליו מרן הרב עובדיה זצ"ל שיש להיזהר לשמוע לכל מה שהוא אומר, כי יש לו פה קדוש. דברים כאלה לא אמר מרן הגר"ע יוסף על אף אדם בעולם.
"מרן הגר"ע יוסף זצ"ל היה אומר תמיד שאפשר לסמוך בשתי ידיים מכיון שהוא חי ללא נגיעות חיצוניות.
ברכת צדיק
"לסיום, אני רוצה לספר על המופתים והניסים הרבים שחולל מו"ח זצוק"ל והדברים ידועים בקרב התלמידים ובני הבית שכל מילה שיצאה מפיו התקיימה לא שבה ריקם.
"ניתן לספר אין ספור סיפורים על אנשים שטרם נפקדו בזש"ק במשך שנים רבות והוא היה מבטיח להם ילדים וכדבריו שאמר כן היה ולא נפל מדבריו מאומה, אצלנו בבית הדברים היו כה פשוטים שדבריו מתקיימים ולא עשו מזה עסק כלל. והאמת שזה משנה מפורשת באבות שמי שלומד תורה לשמה זוכה לדברים האלו. זי"ע.
צדיק גוזר והקב"ה מקיים
מספר משמשו בקודש ונאמן ביתו הרב מאיר פנחס שליט"א: "זכיתי להיות קרוב למו"ר ראש הישיבה זצ"ל במשך שנים רבות.
"מרן ראש הישיבה זצ"ל היה בבחינת 'צדיק גוזר והקב"ה מקיים' ראינו בני הבית איך ששכינה מדברת מתוך גרונו ואני יכול להעיד שלא היה פעם אחת שראש הישיבה זצ"ל אמר מילה ולא התקיימו דבריו, והמדובר על מאות ואלפי מקרים גם אם זה היה ברמה של לשנות סדרי עולם ואני עומד מאחורי כל מילה שאני אומר.
"היו מקרים באנשים שלא זכו בזש"ק למעלה מעשרים שנה, ולמרות שהתייעצו עם גדולי הרופאים לא זכו לזש"ק, אולם לאחר שראש הישיבה בירך אותם שיפקדו בזש"ק הם זכו לחבוק ילד כעבור שנה מברכתו הק' ללא כל טיפולים.
"כך גם בשידוכים שעלו על שולחנו או מחלות של אנשים וכו' כאשר ראש הישיבה הבטיח ראינו איך שהדברים מתקיימים במלואם אחת לאחת.
"אספר בה סיפור אחד מני רבים. היה זה לפני ארבע שנים אז נסעתי יחד עם ראש הישיבה זצ"ל למסע חיזוק במדינת מקסיקו. ראש הישיבה מסר בבית האכסניא שיעור תורני לנאספים שם ובתום השיעור מסר שיחה מוסרית מלהיבה. לאחר שהאנשים התפזרו בתום השיחה ויצאו מהבית ניגש בעל האכסניא אל ראש הישיבה והחל לפרוץ בבכי מר, ותוך כדי הדברים הוא סיפר כי הוא נשוי כבר שתים עשרה שנה וטרם זכה לזש"ק וזאת למרות שדרש אצל כל גדולי הרופאים בעולם שלא הצליחו לעזור לו, וחלק מהרופאים אף ייאשו אותו ואמרו לו שבדרך הטבע הוא כבר לא יוכל להביא ילדים וכי כל הטיפולים כבר לא יועילו לו.
"זכורני שראש הישיבה שאל אותו מי הילדים שהיו כאן בבית בעת השיעור? והלה ענה לו שאלו אחיינים שלו ושכנים שבקשו לראות את ראש הישיבה, ואז נענה לו ראש הישיבה ואמר לו בבטחון: בזכות כך שזכית להגדיל כבוד שמים בשיעור שמסרתי עתה תזכה לקולות של ילדים שלך בבית כאן". ואכן למרבה הפלא בתוך שנה מאז שראש הישיבה בירכו נולדו לו תאומים בן ובת.
"הסיפור לא תם, לאחר כשנה הוא התקשר אלי וביקש להודות לראש הישיבה על ברכתו שבגין כך זכה לזש"ק ואף ביקש מראש הישיבה שיגיע למקסיקו לפדיון הבן שישמש ככהן וכך יעשה מסיבה גדולה לכבוד המצווה, למעשה, למרות רצונו הטוב של ראש הישיבה לא יצא הדבר לפועל וראש הישיבה ביקש מבנו הגאון רבי יעקב שליט"א שיסע למקסיקו לשמש ככהן בפדיון הבן כשלוחו האישי, ואכן בנו שליט"א נסע לשמש שם ככהן בפדיון הבן.
"מאידך גיסא ראיתי פעמים מסוימים שראש הישיבה שתק ולא בירך אלא אמר ברכה יבשה ללא משמעות אמיתית וזאת כאשר ברוח קדשו ראה שהוא לא יוכל להושיע אותם, אבל כשראש הישיבה בירך במלא המשמעות בכל לבו לא שבה ברכתו ריקם מעולם".
באדיבות הסופר ברוך הכשרונות ידידי רבי יעקב הייזלר שליט"א.
