ביום הבשורות הושענא רבה, בדיוק שנתיים מיום הבשורות הקשות, הגיעו הבשורות הטובות במיוחד: בבת אחת שחרר חמאס את כל החטופים ופדויי השם שבון ובאו ציון ברינה בשמחת עולם, עכשיו, אחרי שטראמפ שב למקומו והכל כביכול הסתדר, תתחיל העבודה האמיתית ומה שברור זה כי המערכה רק החלה ובפרט לנו כציבור חרדי.
מי שחושב שחמאס החליף את עורו ויהפוך לחובב ציון טועה, פשוט וברור כי הם ינסו כל מה שהם יכולים על מנת לנסות להציל את שארית כבודם, מצד שני הפעם נוכל להגיב ביתר עצמה לאחר שקלף המיקוח העיקרי הוחזר על ידם.
לנציגי הציבור החרדי ניתן האות לחורף קשה במיוחד אשר יעמיד במבחן לא רק כל אחד מהם באופן אישי – אם הוא ראוי להמשך האמון בידי גדולי ישראל שמינו אותם למטרה מאוד מסוימת – אלא את עצם ההשתתפות בתהליכים הממשלתיים, אם הם לא יביאו חוק המסדיר את דחיית השירות יעורר הדבר ספקות על עצם חשיבות הבחירות שכנראה מאוד קרובות.
אין ספק כי היה כאן כישלון מחפיר בכל הקשור לייצוג הציבור החרדי בסוגיה הרגישה והחשובה לנו מכל והיו אף בודדים מבין הנציגים שהודו בכך בראיונות שונים, עכשיו ניתנה ההזדמנות השנייה ואם היא לא תנוצל לא תתקבל התנצלות נוספת.
הציבור החרדי נמצא עכשיו באחת משעותיו הקשות, בימי המועד ביקרתי בכלא הצבאי עצורים חרדים רבים, ביניהם כאלו שאפילו טרם נשפטו ואינם יודעים כמה זמן עוד יהיו שם, בין היתר ביקרתי אברך צעיר שנעצר תוך כדי ימי שבע הברכות מנישואיו ולא היה בביתו בראש השנה ולא בחג! הוא סיפר לי אודות המאמצים שנעשו וייעשו למענו, בגבורה עילאית הוא מחייך ומלא תיקווה שאוטוטו ייצא למרות שהוא אפילו לא יודע מה גזר הדין שלו
עשרות רבות יושבים בפנים ורובם אגב לא קשורים לאומן בכלל, עוד עשרות חוששים לחזור לארץ מארה"ב ואוקראינה מחשש שייעצרו, ועוד עשרות אלפים מילדינו, כולל ילדיי, שעל מצחם מסומנת מטרה והם רק צריכים להמתין לשוטר תוהה שיעצור אותם והם יתווספו לסטטיסטיקה.
החורף הזה חייבים להסדיר סופית את הסדר הדחייה, קול מבשר ואומר אומץ ישעך הנה זה בא.
