אם לא יוסדר נעתור לבג"ץ: איום מרחף על מסגרות השירות של הציונות הדתית בצה"ל

ברקע השיח נגד הציבור החרדי וההסתה של חלקים מבני הציונות הדתית כנגד בני הישיבות ואברכי הכוללים, תוך דרישות להחמרת הסנקציות והגזירות הכלכליות והפליליות על עולם התורה, ארגון 'אמת ליעקב בישראל' הגיש מכתב מיצוי הליכים ליועצת המשפטית לממשלה, שר הביטחון, שר האוצר ונושאי משרה נוספים, בדרישה להסדרה חקיקתית מקיפה של מסלולי השירות המקוצרים בצה"ל. לטענת הארגון, המסלולים של ישיבות ההסדר, נח"ל והסדר מרכז, משפיעים על אלפי משרתים ועל תקציבים בהיקף מאות מיליוני שקלים מדי שנה, אך אינם מעוגנים בחקיקה ראשית.

ישיבות ההסדר: 17 חודשי שירות מול 36 בשירות מלא

המסלול בישיבות ההסדר כולל שלושה שלבים: של"ת (-שירות ללא תשלום) מוקדם של עד שנה בישיבה ללא שירות פעיל, כ-17 חודשי שירות צבאי בפועל – בהשוואה ל-36 חודשים בשירות מלא – ושל"ת אחרון בישיבה עד להשלמת 44 חודשים במסלול. הארגון טוען שהיקף השירות הפעיל קצר משמעותית, בעוד התמיכות התקציביות למוסדות ולמשרתים זהות ואף עדיפות על אלו של חיילי שירות מלא.

לפי הארגון, המסלול אינו מוגדר בחוק – אין קריטריונים ברורים לקבלה, אין עיגון מחייב למשכי השירות ואין הוראות למניעת כפל תקציבים.

ישיבות ההסדר מעודדות השתמטות!

עורך הדין נתן רוזנבלט שהגיש את כתב מיצוי ההליכים בשם ארגון 'אמת ליעקב בישראל', טוען כי בניגוד מוחלט לשם המטעה של ישיבות אלו "ישיבות מעודדות שירות" נראה כי ישיבות אלו אינן יכולות להיחשב כישיבות מעודדות שירות אלא לכל היותר ישיבות המעודדות השתמטות חלקית.

הוא מציג מספר נקודות מטרידות בהקשר זה:

א. החוק דורש מספר מינימאלי של דחויי שירות בשביל לקבל הכרה, התוצאה של הוראה זו: הישיבה צריכה לעודד מלשבי"ם להשתמט משירות מלא ולבחור בשירות חלקי בשביל לקבל הכרה.

ב. החוק מאפשר לישיבה לבקש פטור מלא משירות ל-10% מהתלמידים התוצאה של הוראה זו: ככל שירבו המשרתים החלקיים מלשבי"ם רבים יותר יוכלו לזכות בפטור מלא.

ג. אין כל דרישה מישיבות ההסדר לברור להם תלמידים בעלי עבר של חינוך דתי, התוצאה של הוראה זו: מלשבי"ם שאינם דתיים יכולים לנצל את ישיבות ההסדר בשביל לקבל פטור חלקי (בהינתן השורות הקודמות זהו אפילו אינטרס של ההנהלה לקבל את המלשבי"ם הללו) הוראה זו בולטת במיוחד לנוכח התנאים הדרקוניים שבהם נאלצות לעמוד מלשביו"ת שמבקשות פטור מטעמי דת.

ד. החוק מאפשר נוכחות חלקית של 88% בלבד בזמן נתון התוצאה של הוראה זו: יכולה להיות מציאות שבה התלמידים שהגיעו לישיבה לצורך השלמת המכסה לא יידרשו להגיע כלל לישיבה ובעצם יקבלו בתמורה למילוי מכסת המינימום את הפטור החלקי שמקבלים יתר התלמידים.

ה. החוק מעניק לישיבות ההסדר תקצוב מלא של ישיבה גם לתקופת השירות הצבאי שבה הם אינם נמצאים בישיבה. התוצאה של הוראה זו: פיתוי עצום להרחיב את הישיבות הללו לנוכח העובדה שתקציב ישיבות אלו גבוה בכ-35% מישיבות רגילות שתלמידיהם יידרשו לגיוס מלא לאחר תום תקופת הלימודים שלהם, במילים אחרות בעוד ישיבה רגילה נותנת לתלמידיה דחיית שירות בלבד ישיבת הסדר נותנת לתלמידיה גם פטור חלקי משירות וגם תקצוב של לימודים בישיבה על תקופת השירות הצבאי.

לדברי עורך הדין, מצב זה יוצר: (הכל לפי העניין)

• פגיעה בעקרון השוויון לפי פסיקת בג"ץ.
• חוסר ודאות למוסדות המכשירים ולמתגייסים.
• חוסר יכולת ציבורית לפקח על התקצוב ועל מנגנוני הקיצור.
• הפליה בין מגזרים ומסגרות לימודיות שונות במיסוד השירות.

מסלול נח"ל: שירות 32 חודשים ללא עיגון חוקי

מסלול הנח"ל, המשלב שירות צבאי פעיל לצד משימות חינוכיות-קהילתיות, פתוח גם למועמדים שפונים ישירות למוקד הנח"ל ללא הכשרה מוסדית מקדימה. הארגון טוען שמצב זה מטיל עומס תקציבי ותפקודי משמעותי, ומציין שהמסלול נשען על סמכויות מנהליות דומות לאלו שהופעלו בעבר בדחיית גיוס בני ישיבות – סמכויות שבוטלו בפסיקת בג"ץ.

לטענת הארגון, אין עיגון בחקיקה ראשית למשכי השירות, לאופן הקצאת התקנים או למודל התקצוב, ואין התייחסות לעלות התקציבית הכרוכה בהחזרת משרתי הנח"ל לשירות פעיל לאחר הפסקה ארוכה. הארגון דורש בחינה מחודשת של מטרות המסלול והתאמתן לשינויים החברתיים בישראל.

מסלול הסדר מרכז: בין חצי שנה ל-18 חודשים בלבד

מסלול 'הסדר מרכז' מאפשר לבני ישיבות ציוניות גבוהות להתגייס בגיל 22 ומעלה, תוך שמירה על מסגרת לימודית. משך השירות בפועל נע בין חצי שנה ל-18 חודשים בלבד, והמעמד בתקופת הלימוד הוא דחיית שירות ולא של"ת. גם כאן, הארגון מצביע על היעדר הסדרה חוקית הקובעת את מסגרת המסלול, משך השירות או התנאים לקבלת קיצור.

כפל תקציבים: תקצוב דו-מסלולי ותלת-מסלולי

הארגון טוען לכפל תקציבי משמעותי: מוסדות ההסדר מקבלים תקצוב ממשרד הביטחון עבור המשרתים, תקצוב ממשרד החינוך כישיבות או מכינות, ולעיתים גם תמיכות עקיפות נוספות. בתקופות של"ת, המוסדות מתוקצבים כישיבה תורנית גם עבור התלמידים שנמצאים בתקופת השירות, בעוד החיילים עצמם זכאים להטבות שאינן עומדות לרוב חיילי השירות המלא.

הארגון מצביע על סתירה: בעוד המדינה פועלת לצמצום דח"ש לתלמידי ישיבות שאינם מתגייסים כלל, המסלולים המבצעים שירות חלקי אינם מוסדרים בחוק. בנוסף, על בחור ישיבה רגילה במעמד דח"ש מוטלות סנקציות של איסור יציאה לחו"ל ומעקב נוכחות, בעוד תלמידי ישיבות ההסדר בתקופת הדח"ש חופשיים מכל סנקציה.

דרישות: תיקון חוק והסדרת תקצוב

הארגון דורש תיקון 'חוק שירות ביטחון' להוספת פרקים ייעודיים שיסדירו משכי שירות בכל מסלול, הבחנה בין שירות פעיל לשל"ת ודחיית שירות, קריטריונים ברורים לקיצור שירות, שקיפות בתקצוב ומנגנונים למניעת כפל תקציבים. כמו כן, הארגון דורש הסדרת תקצוב ממלכתי עם נוסחה אחידה לפי שעות פעילות אמיתית, איסור על מימון תקופות שאינן שירות או לימוד, ופיקוח ציבורי וביקורת שנתית.

בנוסף, הארגון דורש שמירת זכויות למתגייסים, כולל יציבות תכנונית, פרסום רשמי של מבנה המסלולים והטבות זהות בין מסלולים דומים, והקמת צוות בין-משרדי ציבורי לגיבוש מודלים לשילוב שירות ולימודים.

הארגון מבקש לקבל תוך 14 יום תשובה רשמית הכוללת פירוט מלא של מבנה כל מסלול, פירוט תקציבי לפי קטגוריות, הצגת תכנית חקיקה ממשלתית והקמת צוות בין-משרדי. היעדר תגובה, לפי המכתב, יחייב את הארגון לשקול פנייה לערכאות משפטיות.