מוג’תבא חמינאי, בנו השני של המנהיג העליון של איראן עלי חמינאי, מסתמן כמועמד מוביל לרשת את אביו בתפקיד המנהיג העליון של הרפובליקה האסלאמית. כך לפי מקורות איראניים שצוטטו בדיווח של רויטרס.
המנהיג העליון הוא הדמות החזקה ביותר באיראן, בעל הסמכות העליונה בענייני ביטחון, מדיניות חוץ ותוכנית הגרעין. הבחירה במנהיג החדש צפויה להתקבל בקרוב על ידי "מועצת המומחים", הגוף הדתי הממונה על מינוי המנהיג העליון.
קשרים הדוקים עם משמרות המהפכה
מוג’תבא חמינאי, בן 56, נחשב לאיש דת בדרגת ביניים אך בעל השפעה גדולה מאחורי הקלעים. במשך שנים בנה קשרים הדוקים עם משמרות המהפכה, אחד ממוקדי הכוח המרכזיים של המשטר האיראני.
לדברי מומחים, התמיכה שלו בקרב קציני משמרות המהפכה, במיוחד בקרב הדור הצעיר והקיצוני יותר, מעניקה לו יתרון משמעותי במאבק הירושה. אחד החוקרים ציין כי הוא כבר מתפקד בפועל כמעין "מנהיג עליון קטן".
כוח מאחורי הקלעים
למרות השפעתו הגדולה, מוג’תבא מעולם לא החזיק בתפקיד רשמי בממשלת איראן. במשך שנים הוא פעל מאחורי הקלעים ונחשב ל"שומר הסף" של אביו בלשכת המנהיג העליון.
גורמים שונים טוענים כי האב העביר אליו בהדרגה חלק מסמכויותיו, והוא היה מעורב בקבלת החלטות מרכזיות במדינה.
מתנגד לרפורמות
מוג’תבא מזוהה עם המחנה השמרני הקשה באיראן ומתנגד לניסיונות של גורמים מתונים לפתוח בדיאלוג עם המערב או להרחיב חירויות אזרחיות.
עמדותיו הקשוחות באו לידי ביטוי גם בתמיכתו בנשיא לשעבר מחמוד אחמדינג'אד בבחירות 2009, שהובילו להפגנות רחבות נגד המשטר ולדיכוי אלים של המחאה.
ביקורת על "ירושה משפחתית"
למרות התמיכה שיש לו במוקדי הכוח של המשטר, מועמדותו מעוררת מחלוקת. מבקריו באיראן טוענים כי מינויו ייצור למעשה שושלת שלטונית, דבר הסותר את רוח המהפכה האסלאמית שהפילה את שלטון המלוכה ב־1979.
בנוסף, יש הטוענים כי דרגתו הדתית נמוכה מזו של אביו ומזו של אייתוללות בכירים אחרים, ולכן אינו מתאים מבחינה דתית לתפקיד.
האתגרים שימתינו לו
אם אכן ייבחר למנהיג העליון, מוג’תבא צפוי להתמודד עם אתגרים כבדים: סנקציות אמריקניות הפוגעות בכלכלה האיראנית, לחץ בינלאומי סביב תוכנית הגרעין, ומחאה פנימית חוזרת של אזרחים הדורשים חירויות גדולות יותר.
עם זאת, לפי הערכות, כל הנהגה שתקום בטהרן צפויה להמשיך לשמור על קשרים הדוקים עם סין, אחת השותפות הכלכליות המרכזיות של איראן בשנים האחרונות.
