1.
הצהרות ללא התראה מוקדמת: ככל שנאמין פחות לאמירות הרהב, כך נתאכזב פחות אחר כך
שבועיים של מקלטים, שבועיים של ממ"דים, שבועיים של חוסר ודאות ומתח בלתי נסבל, כבר מספקים כר מאוד נרחב לפרשני המלחמה ולפרשנים ביטחוניים לדברר את עצמם לדעת בכל אולפן, מול מיקרופון ומעל כל במה אפשרית. וכמובן, שאף אחד מהם לא יודע לענות על השאלה שכולם שואלים: מתי זה צפוי להסתיים? עד מתי זה אמור להימשך?
שבועות ארוכים של המתנה דרוכה, היו מלאים בניחושים מתי תתחיל התקיפה באיראן. וכבר אז הוכיחו כולם – כולל טראמפ עצמו – שאין להם מושג. המגמה הזאת נמשכת גם עכשיו בדיוק באותה מידה, כולם מדברים, כולם מנסים לנחש מתי זה יסתיים אבל בפועל אף אחד לא יודע לקבוע דבר כזה.
בינתיים מה שאנחנו כן שומעים זה ניסיון מתמשך גם מצד ראש הממשלה, גם מצד מערכת הביטחון וגם מצד פרשנים ועיתונאים לשדר לנו כאילו משהו גדול קורה, כאילו משהו ענק מתרחש, כאילו התחבולות שראינו כמו מבצע הביפרים וכדו' עומדים לחזור אלינו והם כבר-כבר מתרחשים אי שם.
אחד העיתונאים הידועים כבר דיבר על "תרחישים שומטי לסתות" שאנחנו עומדים לראות, בכיר ביטחוני אחר דיבר על "מהלכים מדהימים שרק בבוא היום יהיה אפשר לדבר עליהם", פרשן נוסף סיפר כבר ביממה הראשונה של המלחמה על "דברים דמיוניים בדרך, מהלכים עוצרי נשימה", הישראלי הממוצע קיבל מיד את התחושה שהמלחמה הזאת היא רק פעולה קצרה להשלמת כמה דברים קטנים שלא הסתיימו משום מה במלחמת 12 הימים, וזה רק ענין של שעות עד שאיראן וחיזבאללה יתאיידו סופית מעל פני האדמה.
אי אפשר גם שלא להיזכר בהצהרות שליוו אותנו לפני חודשים ספורים בתום מבצע עם כלביא, בהצהרות שליוו גם את הפסקת האש שנכפתה עלינו על ידי טראמפ מול חיזבאללה ומול חמאס, שם הבטיחו לנו חמאס מרוסק, חיזבאללה שכמעט לא קיים, אפילו איראן המתגלה כנמר של נייר ועוד ועוד. טראמפ הצהיר רשמית על חיסול תכנית הגרעין של איראן, נתניהו היה יותר זהיר אבל כן הצהיר “הסרנו מעלינו שני איומים קיומיים – איום ההשמדה הגרעינית ואיום של עשרות אלפי טילים בליסטיים".
המציאות היא שהמכה שספגו איראן וחיזבאללה ואפילו חמאס בשנתיים האחרונות, היא אכן מכה קשה בס"ד שהחזירה אותם כמה שנים אחורנית מבחינת היכולות, אבל המרחק בין המכה הזאת לבין האופוריה שפוזרה כאן בלי חשבון היא קצת חסרת פרופורציה ועל כך יש לתת כעת את הדעת.
בינתיים מה שאנחנו מקבלים זה חיזבאללה מדגם משופר, תושבי צפון שכבר כמה ימים לא יוצאים מהמקלטים, אפילו הלוקסוס שהתרגלנו אליו עם התראה מוקדמת לפני אזעקה – לא קיים בירי של חיזבאללה, הארגון מחליט לירות לאזור המרכז מתי שרק מתחשק לו ואיראן מוכיחה יכולות לא רעות לצערנו בכל הקשור לירי לעבר כל שטח מדינת ישראל מקצה לקצה.
כל כך התרגלנו להאמין לחכמולוגים שמספרים לנו על יכולות היירוט הפנומנליות, על מערכות הגנה כאלה ואחרות, עד שאנחנו לא באמת מפנימים באיזה חסדי שמיים אנחנו נמצאים פה, שכל כך הרבה טילים הסתיימו בפגיעות מעטות יחסית בנפש.
ומשכך, אי אפשר שלא להשוות בין הדיבורים שנשמעו אחרי המבצע הקודם לדיבורים שנשמעים עכשיו. זה מתבקש וזה בסיסי מאוד. אחרי מלחמת 12 הימים סיפרו לנו סיפורים כאילו כבר ניצחנו ואזרחי ישראל היו משוכנעים בכך בכל מאודם, כולם התהלכו בתחושה שאכן סר מר המוות של איראן, בעוד שבפועל האויב אכן ספג מכה קשה אבל לא הלך לשום מקום, לא הוא ולא היכולות שלו.
באותה פרופורציה אנחנו צריכים עכשיו להתייחס להבטחות ולסיפורים שמוכרים לנו על מהלכים "שומטי לסתות", על פעולות "המציתות את הדמיון" או לדברי הרמטכ"ל שמצהיר כבר עכשיו ש"יש לנו עוד הפתעות בדרך". הדיבורים הללו גורמים לנו להאמין שהנה או-טו-טו אנחנו צפויים לראות עוד פעולות נוסח מבצע הביפרים.
התרגלנו להתמכר כבר לתחושה שהתחבולות הישראליות עומדות להיחשף בקרוב, התרגלנו להיות שאננים מהמחשבה שנתניהו וטראמפ כבר מבשלים איזו הפתעה שהפעם תחסל סופית שלטון האייתולות, נתניהו מדבר כבר כמה חודשים על שינוי פני המזרח התיכון, והנה אחרי הכל אנחנו עדיין סופגים ירי כאילו כלום לא קרה.
לצורך הדוגמה, רק ביומיים האחרונים נפוצו שמועות ברשת – כולל ברשתות איראניות – על כלי טיס בלתי מזוהים שפוגעים באופן ישיר במחבלי הבסיג', אלה שמפריעים לעם האיראני להתקומם ולצאת לרחובות. הייתה תחושה שהנה אנחנו עדים למבצע הביפרים 2 אבל רק בבוקר שלמחרת, התברר שהיה מדובר בפעולה נקודתית ממנה נפגעו כמה אנשי בסיג' בודדים וחלק מהתיעודים שהופצו ברשתות נערכו באמצעות בינה מלאכותית, לא ברור על ידי מי.
הניסיון מוכיח, שככל שיש יותר דיבורים כך יש פחות מעשים. לפני מבצע הביפרים אף אחד לא דיבר, וכשאנחנו שומעים דיבורים על הפתעות כאלה ואחרות – הן בסוף לא מתרחשות. וזה צריך להיות היחס שלנו להצהרות מהסוג הזה.
כאן יש לסייג ולהדגיש: הדברים לא באים לגרוע חלילה מהפעולות שכן נעשות, בחסדי שמים ישראל וארה"ב פועלת באיראן ובלבנון והאויב אכן סופג מכות קשות, אבל חייבים להשתחרר מתחושת הקסם וההילה האופפת את המלחמה הזאת, מדובר במלחמה, והיא קשה וסיזיפית, שום דבר לא צפוי לקרות במכה אחת ושום דבר לא צפוי כנראה להפתיע אותנו, חייבים להפסיק לחכות לשפן שיישלף מהכובע ויכריע במטה קסם את כל המלחמה ברגע אחד, והלוואי ונתבדה.
מול ים המלל והשמועות, חייבים קצת להכניס את הדברים לפרופורציה. איראן היא עדיין אויב קשה ומר, היכולות שלה לא הלכו לשום מקום, הם לא נעלמו, חיזבאללה עדיין ארגון טרור פעיל, חי וקיים שרק ג'ינג'י אחד שיושב בבית הלבן עדיין בטוח שהוא יכול להביא אותם להסכם ולגרום להם לחתום על נייר שיאלץ אותם להתפרק מנשקם, כמו שהוא חולם עדיין לעשות עם חמאס בעזה, אשר רק בחסדי שמיים הזירה הזאת עדיין שקטה יחסית, כאילו ממתינה להמשך.
עלינו לזכור שאותם אלה שהבטיחו לנו אחרי מלחמת 12 הימים שהאיום האיראני נעלם, אלה אותם אנשים שמספרים לנו עכשיו שאיראן חוטפת מכות קשות. אף אחד לא שואל את עצמו: אם נכונים דברי נתניהו אז ש"שינינו את פני המזרח התיכון", מדוע אנחנו נדרשים עכשיו לאותה עוצמה ונחישות שהוא מדבר עליה בפנים חמורות כל כך היום.
מהצד השני חשוב לזכור, שזה נכון גם לאיומים שנשמעים כלפינו מצד ארגוני הטרור. גם איראן מנהלת לוחמה פסיכולוגית זהה ומבטיחה הבטחות ש"הערב אנחנו הולכים להפתיע את מדינת ישראל". בחסדי שמיים ככל שהם מצהירים יותר, זה סימן שהם יכולים פחות.
מילת המפתח לכל זה היא פרופורציה. למלחמה יש חוקים משלה ואין שום סיבה שזה יהיה שונה במלחמה הנוכחית. בסופו של דבר, חייבים לזכור שיש ניצחון אסטרטגי ויש ניצחון מורלי, יש מהלכים צבאיים ויש מהלכים פוליטיים, וכל מנהיג של מדינה או ארגון חייב ללהטט בחכמה בין השניים.
כשנתניהו וטראמפ יושבים בחדרים הסגורים, הם מתכננים את המהלכים הצבאיים, המדיניים והאסטרטגיים. כשהם יוצאים החוצה הם צריכים להשמיע את מה שהעם רוצה וצריך לשמוע ואת מה שהם צריכים כהכנה לכל קמפיין בחירות עתידי. זה התפקיד שלהם וזה בדיוק מה שהם עושים.
כעת התפקיד שלנו כאזרחים זה להבין את ההבדל הכל-כך בסיסי הזה ולעשות בעצמנו את ההפרדה. טראמפ הוכיח את עצמו כאחד שאוהב לדבר וכאחד שההצהרות שלו – איך לומר בזהירות – לא תמיד מתכתבות עם המציאות. נתניהו משתדל להיות יותר זהיר אבל גם הוא ובעיקר האנשים והעיתונאים שסביבו אוהבים לנפח את הדברים ולהכניס אותנו לאופוריה.
אם רק נשכיל לעשות את ההפרדה הזאת ולברור בעצמנו את המילים שלהם, כך פחות נתאכזב וכך נקבל יותר סבלנות להמתין שהמלחמה תתנהל בקצב שלה ותסתיים בע"ה בישועה גדולה לעם ישראל.
2.
בעד הנפש: החנינה לא מעניינת אף אחד בזמן מלחמה, בוודאי שלא את נתניהו
מחלקת החנינות במשרד המשפטים, השלימה השבוע את חוות הדעת שעליה להגיש לפי החוק לנשיא המדינה, בבקשת החנינה לראש הממשלה נתניהו. מדובר בעוד שלב בהליך הטכני אותו יקדם מעתה השר עמיחי אליהו.
לצד זאת, נשיא ארצות הברית טראמפ שחרר השבוע כהרגלו את חרצובות לשונו ולראשונה השתמש בביטויים קשים במיוחד כלפי נשיא המדינה הרצוג עצמו. טראמפ הסביר שנתניהו חייב לקבל חנינה כדי להיות עסוק אך ורק בענייני המלחמה ושלא יטרידו אותו בזוטות שסביב משפטו המופרך.
נתניהו עצמו נמנע כמובן מהבעת דעה בנושא הזה אבל בימין כולו מצפים שההליך אכן יושלם ונתניהו אכן יקבל חנינה. אך למעשה קשה להבין מה כל כך מטריד את טראמפ דווקא עכשיו, לעסוק באותה חנינה. בפועל, שום דבר לא מפריע לנתניהו להמשיך לנהל את המלחמה, למרות שהתביעה רוצה לזמן אותו להמשך עדות גם בימים הללו אבל העדות ככל הנראה לא תתקיים, בינתיים המצב הוא שמי שעסוק בפרשת החנינה אלה אנשי המקצוע במשרד המשפטים, ועוד כמה אנשי שוליים בתנועות המחאה, ואיתם גם טראמפ שמשחרר פה ושם כמה אמירות.
החנינה עצמה כנראה לא תינתן בקרוב ואולי אף לא תינתן בכלל, העיסוק בה הוא בעיקר פוליטי ולכן טוב שנתניהו עצמו לא מתבטא בנושא הזה ולא מתערב בו בשלב הזה. מי שמתעסק כעת בחנינה ומתבטא בנושא הזה בתקשורת, אלה אנשים שזקוקים לכך נפשית ולא פוליטית, כי הרי שום דבר מהותי לא הולך לקרות בקרוב.
לכן עצם העלאת הנושא והדחיפה שלו לתוך סדר היום של כולנו, הוא קצת אובססיה. אין שום סיבה שלא לדחות את זה לאחרי המלחמה. מי שתוקף את נתניהו בגלל החנינה או תוקף את נשיא המדינה שנמנע מלתת לו את החנינה, עושה זאת בעיקר כדי להרגיע את עצמו ולהרגיש שהאג'נדה שלו נזכרת וקיימת גם בזמן מלחמה.
3.
קצר בתקשורת: מי סובל כך שלשכת נתניהו לא מתקשרת עם עיתונאים ישראלים
בשנים האחרונות ובפרט מתחילת המלחמה, ראש הממשלה נתניהו נמנע מלהתראיין לתקשורת הישראלית והוא נמנע גם ממסיבות עיתונאים בהן יש אפשרות להפנות אליו שאלות. מי שמשיב לשאלות בנושא הלחימה וההתגוננות בימים אלה הוא רק דובר צה"ל.
המגמה הזאת לא חדשה, אבל במלחמה הזאת חל קרע נוסף בין לשכת ראש הממשלה לכלי התקשורת. בתקופה האחרונה מרגישים הכתבים המדיניים והפוליטיים, כי אין להם כלל מענה מלשכת ראה"מ והתחושה היא שגם מי שנמצא כעת בתפקיד הדוברות, לא ממש מתפקד כדובר.
בעבר הלא רחוק, גם בזמנים בהם נתניהו נמנע לחלוטין מראיונות או מסיבות עיתונאים, עדיין היו מתקיימים תדרוכים סגורים ובמיוחד בזמנים של תמורות מדיניות או ביטחוניות חשובות. התדרוכים הללו היו מתקיימים אוף דה רקורד, הכתבים היו נדרשים להפקיד את הטלפונים בכניסה ולהשתמש רק בעט ודף.
נתניהו היה מופיע נינוח ובלי גינונים רשמיים, היה עונה לשאלות ואף מתבדח עם אותם עיתונאים שביום יום יושבים באולפנים ותוקפים אותו. כשהשיחה לא מוקלטת ולא מתועדת, כולם הרגישו בנוח לדבר באופן ישיר, והמידע שהגיע באותם מפגשים לידי העיתונאים הועיל בסופו של דבר לקוראים שקיבלו מידע ופרשנות מעיתונאים שהכירו את התמונה המלאה.
תדרוכים מסוג זה לא התקיימו כבר כמה שנים. בתחילה זה התקבל באופן טבעי כשהנושא המרכזי בשיח היה הרפורמה המשפטי וסבבי בחירות, אבל כשמצאנו את עצמנו במלחמה ועוד מלחמה היסטורית כהגדרתו של נתניהו עצמו, כאן כבר נדרשת התייחסות אחרת מהלשכה החשובה ביותר במדינה כלפי כלי התקשורת שאמורים לתווך את המציאות לציבור. היעדר מענה נורמלי מלשכת ראה"מ הוא לא תקין בכלל, והמצב בו רוב העיתונאים נאלצים להפעיל קשרים פרטיים ולהסתמך על דיווחי חוץ, הוא בלתי הגיוני.
מהצד השני, יטענו תומכי ראה"מ כי התקשורת הלעומתית הוכיחה את עצמה שלא לטובה בכל הקשור ליחס לנתניהו ואנשיו, ולכן טבעי שהוא לא נותן בה אמון, אבל גם טענה זו יכולה להיות נכונה באופן מוגבל בלבד. אי אפשר לקבל מציאות בה לשכת ראה"מ לא מתקשרת בכלל עם כלי תקשורת בזמן מלחמה, זה המינימום המתבקש, הרי גם כלי התקשורת הימניים או אלו שעדיין מצליחים להיות ניטרליים, סובלים ומתקשים לעבוד בזמן מלחמה רק בגלל שהקרע הזה משפיע כעת על כל תפקוד לשכת ראש הממשלה.
התופעה המטרידה הזאת היא רק סימפטום נוסף במציאות הפוליטית בה אנו חיים, לפיה הקרע בעם שהתחלק לכן-ביבי או לא-ביבי משפיע גם על זירות עקיפות כמו כלי התקשורת. שום דבר כבר לא מתנהל באופן ענייני ואמיתי, בסוף הכל מתנקז לפינה הזאת, לתופעה הזאת שבזכותה נתניהו ממשיך להצליח וגם אויביו ממשיכים להתקיים, כולם סובבים סביב זה, כולם נהנים מהתופעה הזאת ובסוף גם כולם סובלים ממנה.
הטור פורסם במוסף 'יתד השבוע' מבית יתד נאמן. לתגובות: [email protected]
