לקראת פתיחת המשא ומתן בין ישראל ללבנון, מדינות העולם הערבי עוקבות בדריכות אחר ההתפתחויות ומנסות להעריך את משמעותן על מאזן הכוחות באזור. לצד ניסיונות תיווך מצד מדינות כמו טורקיה ופקיסטן, מתגבשת תחושה כי חיזבאללה נמצא תחת לחץ הולך וגובר, אך לא קיימת הסכמה כיצד נכון לפעול בשלב זה.
דיווחים המגיעים מלבנון מצביעים על מתיחות פנימית גוברת ועל חשש מערעור יציבות בתוך המדינה, על רקע הלחימה והלחצים החיצוניים. גורמים שונים באזור מעריכים כי מדובר בנקודת זמן רגישה, שעשויה להשפיע לא רק על הזירה הלבנונית אלא גם על המערכת האזורית כולה.
בקרב פרשנים ומומחים קיימת מחלוקת באשר לדרך הנכונה לנצל את המצב. יש הסבורים כי יש למצות את ההזדמנות המדינית ולנסות להגיע להסדרה דרך המגעים בוושינגטון, בעוד אחרים טוענים כי ללא שינוי עמוק בתוך לבנון עצמה, כל הסכם עלול להיות זמני בלבד.
במקביל, ההערכות באזור קושרות בין ההתפתחויות בלבנון לבין הלחץ המופעל על איראן, ורואות במהלך הנוכחי חלק מתמונה רחבה יותר. לפי גישה זו, המשא ומתן אינו עומד בפני עצמו, אלא משתלב במאבק אזורי רחב יותר על השפעה ויציבות.
יש אנשים שבאמת חושבים שיש ערך כלשהו להסכם עם ה"ממשלה" בלבנון?!!