מליאת הכנסת אישרה הערב בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק התקשורת (שידורים), התשפ"ו-2026, ברוב של 53 תומכים מול 48 מתנגדים. החוק, שמובל על ידי שר התקשורת שלמה קרעי, צפוי לשנות מן היסוד את שוק הטלוויזיה והתקשורת המשודרת בישראל בתוך שנתיים מיום פרסומו.
דקות ספורות בלבד לאחר החקיקה, הוגשו שתי עתירות דחופות לבג"ץ בדרישה לביטול החוק ולהוצאת צו ביניים שיקפיא את כניסתו לתוקף – האחת על ידי חברי הכנסת אפרת רייטן ואיתן גינזבורג (הדמוקרטים), והשנייה על ידי התנועה לאיכות השלטון.
אלו עיקרי החוק החדש. רפורמת השידורים החדשה משנה מן היסוד את הדרך שבה מוקמים, ממומנים ומפוקחים ערוצי הטלוויזיה והחדשות בישראל. אלו הם הסעיפים המרכזיים שהימין נלחם להעביר:
פירוק הרגולציה והקלה על הקמת ערוצי חדשות, מעבר מרישיונות לרישום מהיר: החוק מבטל את המנגנון המורכב והמסורבל שהיה נהוג עד כה לקבלת זיכיונות ורישיונות להקמת ערוצי טלוויזיה. מעתה, גופי שידור יידרשו להליך רישום טכני וקל בלבד, המאפשר לכל גוף להקים ערוץ חדשות כמעט ללא חסמים.
הקמת רגולטור חדש בשליטה פוליטית. תוקם רשות מאוחדת חדשה שתחליף את גופי הפיקוח הקיימים (הרשות השנייה ומועצת הכבלים והלוויין, שייסגרו). מועצת הרשות החדשה תמנה תשעה חברים, כאשר לשר התקשורת תהיה השפעה מכרעת על מינויים של שישה מתוכם (לאחר המלצת ועדת איתור בראשות מנכ"ל משרדו).
קיצוץ ישיר מתקציב התאגיד: תקציב הרשות החדשה (כ-25 מיליון ש"ח בשנה), ינוכה ישירות מתקציבו של תאגיד השידור הציבורי ("כאן") – גוף שספג לא פעם ביקורת חריפה מצד פוליטיקאים בימין.
ביטול מגבלות בעלות צולבת: החוק מסיר מגבלות על החזקה בכמה סוגי מדיה במקביל ומקל על חובות הרגולציה הפיננסיות (כמו הפחתת חובת ההשקעה בהפקות מקור מ-13% ל-6.5% לגופים הכפופים לרשות השנייה). המבקרים טוענים כי מדובר בהטבה ישירה לערוצים המזוהים עם הימין (כמו ערוץ 14 ו-i24News).
רפורמה ברדיו האזורי: מעבר ממודל של זיכיונות אזוריים לרישיונות שידור ללא הגבלה גיאוגרפית, לצד הארכה אוטומטית של הזיכיונות הקיימים של התחנות הפועלות כיום עד לשנת 2033.
שר התקשורת, ד"ר שלמה קרעי, בירך בהתרגשות על המהלך והגדיר אותו כהישג היסטורי של המחנה הלאומי:
שר התקשורת, שלמה קרעי, חגג את אישור החוק וכתב: "רפורמת הימין בתקשורת עברה! ניצחנו את הדיפ-סטייט, הטייקונים והיועמ"שים שניסו לעצור אותה בכל דרך. הרפורמה מביאה לציבור חירות ומסירה את שלשלאות התעמולה, מורידה חסמים ושוברת את המונופולים". מנגד, ח"כ גלית דיסטל אטבריאן, שניהלה את הוועדה המיוחדת שדנה בחוק, זכתה לשבחים מהשר על ניהול המערכה.
מנגד, האופוזיציה והעותרים מציגים תמונה קודרת של הליך החקיקה ומטרותיו. בעתירה שהגישו חברי הכנסת רייטן וגינזבורג נטען כי מדובר ב"הליך החקיקה הגרוע בתולדות כנסת ישראל". לדבריהם, השר עקף את ועדת הכלכלה, הקים ועדה ייעודית שרמסה את הייעוץ המשפטי והשתיקה את האופוזיציה, והחדיר ברגע האחרון הטבות ענק לערוצים המקורבים לשלטון.
בתנועה לאיכות השלטון הגישו עתירה חריפה נוספת, והצביעו על כך שהחוק עבר ימים ספורים ערב פיזור הכנסת. לדבריהם, הצעת החוק אף פורסמה עם הערה חסרת תקדים לפיה היא לא קיבלה את אישור היועצת המשפטית לממשלה.
עו"ד יניב גולדברג, ראש האגף הכלכלי בתנועה, התריע: "חוק שבו שום מספר לא משנה, שום עמדה מקצועית לא נשמעת ושום כלל לא נשמר – לא יכול לעמוד. הממשלה היוצאת מנסה לקבוע מי יפקח על החדשות ומי יחזיק בנתוני הצפייה של האזרחים. בלי תקשורת חופשית אין בחירות חופשיות".
ד




















