המחנה הממלכתי מתרסקת בסקרים; זה התכנית שלהם / פרשנות

יום הבוחר הולך ומתקרב והמפלגות השונות עושות את הכל כדי לחדד מסרים, לגנוב עוד קולות ולשפר עמדות לקראת היום שאחרי, בתקווה שהגוש בו הם נמצאים יהיה גוש הניצחון.

שבוע בדיוק שנותר עד לפרסום הסקר האחרון שלפני הבחירות, זאת בהתאם לחוק בישראל ולא מעט מפלגות שומרות על "נשק יום הדין" שלהם לימים האלו. מבינים שהקרב על דעת הקהל, הוא הקרב הראשון במעלה. לא מעט מפלגות מתמודדות עם שאלת מספר המנדטים שיקבלו באותם הסקרים, בניסיון למקסם את הקולות המתנדנדים והפוטנציאליים. כך למשל מפלגות שנמצאות מעל ומתחת לאחוז החסימה, וכך גם מפלגות שמבקשות להשיג הישג כלשהו, כמו הרצון להיות המפלגה השלישית בגודלה בכנסת הבאה.

אחת המפלגות שהציבה לעצמה את המקום השלישי כיעד, אך לא מצליחה להתרומם לשום מקום, היא המחנה הממלכתי בראשות בני גנץ. שר הביטחון שוויתר על כל אנשיו ברשימה לטובת שריונים לאנשי סער וגוש אייזנקוט, דרך מחיקת השם הקליט 'כחול לבן' לטובת השם הכבד 'המחנה הממלכתי', מבין גם הוא שעשה טעות בהרכבתה של המפלגה שלא מצליחה לנוע לשום מקום.

כשגנץ חתם על ההסכם עם שר המשפטים גדעון סער ולאחריו עם הרמטכ"ל לשעבר אייזנקוט, דבר אחד הוא לא האמין שישקע בבוץ. בשירות הצבאי שלו עתיר התארים, הוא עבר לא מעט קשיים. צלח שוחות, טיפס על ג'בלאות וגם צנח מגובה, בדיוק כמו שהוא עושה כיום.

עם הקמת מפלגת הכלאיים, שמכילה את אנשי השמאל, מרכז ואלו שהיו בעבר ימין, גנץ ציפה להגיע לשוויון עם 'יש עתיד' של לפיד ואולי אפילו לעקוף אותו, אבל העובדה שלפיד הוא זה שנמצא בלשכת ראש הממשלה, משחקת לא מעט לרעתו של גנץ שמוצא את עצמו בימים אלו נלחם בסקרים עם יריביו הפוליטיים בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר, על התואר המפלגה השלישית בגודלה.

במהלך השבועות האחרונים, גנץ רושם ירידה עקבית במספר המנדטים שסקרי דעת הקהל צופים לו. זה החל עם 14, ירד לשלושה עשר ואפילו שנים עשר וכעת כבר על אחד עשר. גנץ מבין שבקצב הזה הוא עוד עלול להגיע למוצאי הבחירות ולמצוא את עצמו עם מספר חד ספרתי, מה שיגדע גם את הימים הקצרים שעל פי חוק הוא יוכל לחלום בהם על בחירתו לראשות הממשלה.

מי שאשם בצניחה החופשית של המפלגה הזו, הוא ללא ספק גנץ שזיגזג פעם לימין ופעם לשמאל. פעם נגד ופעם בעד, ובעיקר אין לו בעיה לרקוד על כל החתונות גם יחד, מבלי להרגיש שיש סתירה בכך.

בימים שעוד נותרו, במחנה הממלכתי מנסים להשתמש בנשק שלהם: הרמטכ"ל לשעבר אייזנקוט. האחרון שלא נטל חלק פעיל למדי במערכת הבחירות, לא נחשב לאהוד על הימין בישראל, אך מצד שני דמותו משדרת חוסן וביטחון, ותקופתו כרמטכ"ל נחשבת לזכורה לטוב באופן יחסי.

במפלגת המרכז-שמאל-ימין לשעבר, מייעדים לרמטכ"ל לשעבר את התיק לבטחון פנים ואפילו בנו לו תכנית חמורת סבר העונה לשם 'תכנית אייזנקוט' למיגור הפשיעה וחיזוק הביטחון האישי. זה לא סוד שהמשילות בישראל כבר לא ממש קיימת והפשיעה בה חוגגת, אבל מה שכן מפתיע בתכנית, היא היעלמותו, כמעט לגמרי, של גנץ.

בחודשים שחלפו מאז הכרזתו של גנץ על הקמת המפלגה החדשה, מצביעי המפלגה התרגלו לעובדה שגדעון סער נעדר עד לא קיים בקמפיין. מהאיש שהיה מתראיין אחת לשעתיים בכלי התקשורת, לא נותר זכר למעט ראיון פה ושם. עכשיו נראה שבמפלגה מפריחים את בלון הניסוי החדש שלהם כתקווה החדשה והיא מינויו של אייזנקוט לשר ביטחון פנים, והניסיון להעלים את גנץ כמעט לגמרי מהתכנית, שאפילו זכתה לגרפיקה מיוחדת בצבעי הממלכתי, ולוגו משלה.

תכנית אייזנקוט היא רק סנונית, אבל במחנה הממלכתי יעשו בימים הקרובים, שימוש מאסיבי ברמטכ"ל לשעבר, בתקווה שאולי הוא יצליח להביא את המנדטים האבודים ולמנוע את המשך הזליגה ללפיד. יש שיאמרו אפילו דליפה.

על השאלה מה יהיה עד הבחירות, אין תשובה מדוייקת, אבל סביר להניח שעד הבחירות בני גנץ ומפלגתו עוד ימשיכו לחפש את עצמם. פעם תהיה הבלטה לגנץ ופעם לאייזנקוט, כשהאחרון יככב שוב ושוב.

אם גנץ היה נוהג בתבונה במעלה הדרך, אולי הוא היה יכול למנוע את המצב בו בימין לא מעוניינים בו כשותף ובשמאל יש מי שרואה בו כמשת"פ שבסופו של דבר עוד יקים ממשלה עם נתניהו, אבל אחרי שהוא לא ממש נהג כך, הבלטת אייזנקוט היא יותר מהכרח עבור המפלגה המדשדשת, בניסיון כמעט אחרון להביא עוד מעט מתלבטים.

אפרופו התכנית, אחת ההבטחות של המפלגה היא "נטפל בטרור חקלאי כטרור לאומני", בימין ובאזורים מוכי הפשיעה הלאומנית מברכים על כך, אבל מקווים שהטיפול בטרור החקלאי, יהיה לפחות כמו הטיפול באלו שגנץ מכנה כטרור יהודי, מכיוון שאם הטיפול יהיה כמו הטיפול בטרור הערבי, סביר להניח שדווקא היהודים הם אלו שיעצרו בסופו של דבר והפורעים הערבים עוד ייהנו מיד קלה על ההדק. בדיוק כמו בטרור הלאומני.