כשתקראו את הטור הזה, יחלוף כבר שבוע בדיוק מתוצאות הבחירות שהפתיעו את הימין. באותן שעות עמד הימין על 65 מנדטים, אחד יותר מהתוצאה הסופית, וגם אחרוני הספקנים הבינו שהפעם זה קרה. אחרי כל כך הרבה מערכות בחירות, יש הכרעה בישראל ומדובר בהכרעה ברורה.
אחת המפלגות שהכתה את התחזיות, היא ללא ספק מפלגת ש"ס שזכתה בסקרים לשמונה-תשעה מנדטים ובפועל סיימה עם אחד עשר. מספר שרק היושבים במטה הבחירות העליון, ידעו שהוא אפשרי והמפלגה בדרך אליו.
כפי שכבר נכתב בבמה מכובדת זו לא אחת, במערכת הבחירות הנוכחית התרעננו בש"ס עם אנשי קמפיין מעולים, פורצי דרך ומקוריים. הקמפיינים החדים ביותר, ממוקדי המטרה וזוכי התהילה, היו הקמפיינים של ש"ס. זה נכון ליחסי דת ומדינה, שהקמפיינים במגזר החרדי עסקו בהם, וזה נכון גם לקמפיין הרעבים לשינוי, שנועד לקרוץ לאוכלוסייה המוחלשת והכללית.
תוצאות האמת העלו שהציבור באמת היה רעב לשינוי, מבקש חזרה את כרטיסי המזון שהממשלה המתפזרת ביטלה, ונאנק תחת עול הגזירות הכלכליות של איווט האיום. לאורך מערכת הבחירות ש"ס הייתה המפלגה הכמעט יחידה שעסקה בנושא יוקר המחיה שהרים ראש, והתוצאות היו בהתאם. בעוד מפלגות אחרות קרסו, בש"ס רשמו זינוק משמעותי.
אחרי תוצאות הבחירות, התמונה הייתה ברורה: ממשלת ימין שתוקם, ובה יכהנו כשרים בכירים יו"ר ש"ס אריה דרעי ויו"ר הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ'. מאז, כאמור, חלף כבר שבוע, והתקדמות של ממש אין. לא בשאלת קווי היסוד של הממשלה הבאה, ולא בשאלת התפקידים.
מבחינת הליכוד, דרעי הוא בן הברית הנאמן, זה שמגיע לו לבחור תפקיד ראשון ורק ראש ממשלה חליפי לא הציעו לו. לעומת זאת, היחסים עם סמוטריץ' מסובכים יותר, כך שיש לא מעט גורמים שמנסים לגמד את חלקו ולהעניק לו תיק תחבורה או תיק אחר. מי יודע, אולי עוד יציעו לו את תיק התרבות עם הטוטו.
אלא שסמוטריץ' שיודע לעמוד על שלו – והראה זאת כבר בכנסת הקודמת כשסירב לאפשר הקמת ממשלה עם רע"מ – הצהיר מבעוד מועד, עוד בטרם הבחירות: הפעם או ביטחון, או אוצר. נתניהו לא שש ושמח להיענות לבקשה הזו, ובשל כך הוא מנסה לעודד את דרעי לבחור בתיק האוצר, מתוך מחשבה שבכך יגרום לסמוטריץ' להסתפק בתיק אחר.
צחוק הגורל, אבל אם בעבר היה התיק לחלומם של המפלגות החרדיות והדתיות, הפעם התהפכו היוצרות ודווקא ראש הממשלה המיועד הוא זה שרוצה להעניק את התיק למפלגה החרדית הגדולה, כשדווקא ראשיה לא מתלהבים.
ההתלבטות בש"ס בנוגע לתיק האוצר היא משמעותית. כל שר אוצר יודע שצריך לקצץ פה ושם, לפעמים אפילו לקומם עליך אוכלוסיות שלמות, בטח ובטח בתקופת מיתון עולמי. דרעי שלא חשוד בטיפשות, מבין שמדובר במלכודת דבש עבורו ולכן הוא נוטה לסרב להצעה הזו, מעדיף את התיקים האהובים כמו הפנים, נגב וגליל, רווחה ושירותי הדת. בסוף בסוף, אין כמו מה שאתה מכיר ויודע, אולי יותר טוב מכל המערכת הפוליטית הנוכחית.
אבל האמת היא שלמרות הנוחות הטבעית לבחור בתיקים הטבעיים, התוצאה שקיבלה ש"ס, מחייבת את דרעי לבחור בתיק האוצר. כן, למרות הקושי בניהול התיק הזה, רק דרעי יוכל לשקם את מה שהותיר אחריו אביגדור ליברמן.
במצב הנתונים הקיים, אם לנתניהו אין פריבילגיה שלא לקדם את פסקת ההתגברות, לאריה דרעי אין פריבילגיה לזנוח את תיק האוצר. תיקי הפנים, שירותי הדת ואפילו רווחה ונגב גליל הם חשובים, אבל ההשפעה שיש לשר האוצר היא השפעה בכל התחומים. על תקציבי עולם הישיבות, על המיסים הדרקוניים שהועלו, על גזירת המעונות, על רשתות החינוך והשוואת שכרם של המורים החרדיים ועל מהפכות נוספות, שרק דרעי יכול להם כעת.
במשך מערכת בחירות שלמה דיברו ש"ס ודרעי על הצורך בסיוע לנזקקים, בחמלה כלכלית וביטול גזירות. החלטה של דרעי שלא לקחת את התיק, היא סוג של יריקה בפרצוף של מצביעי ש"ס, אך לעומת זאת, אם דרעי ייקח לידיו את התיק, הוא יוכל לקדם את האג'נדה שלשמה נבחר. לבטל גזירות כלכליות, לקדם מהפכה בתחום הסיוע לנזקקים ועוד רפורמות חברתיות רבות. רפורמות שרק דרעי יכול לעשות, בדיוק כמו שהוא הבטיח לבוחרים שלו.
בפעם הראשונה בהיסטוריה, כשראש הממשלה המיועד ומפלגתו מבינים שהשותף הבכיר הוא דרעי, עבור יושב ראש ש"ס תיק האוצר צריך להיות הבחירה הראשונה ולא רק כניסיון לבלום את סמוטריץ'.
זה כמו לתת לחתול לשמור על החלב.
לא יתכן לשמש בתפקיד שר אוצר שכל מהותו הוא לשמור על אוצר המדינה ולנהל אותו נכון בלי חריגה מיעד הגרעון ובמקביל להיות בפוזיציה של גבאי צדקה לנזקקים וחלשים.