דרישה מפתיעה: חברי הכנסת החרדים ימנים או שמאלנים? / אבי מוסקוב

המשא ומתן הקואליציוני נכנס ביממה האחרונה להילוך מהיר, כאשר ראשי הסיעות נפגשו בזה אחר זה עם ראש הממשלה המיועד בנימין נתניהו והציגו בפניו את דרישותיהם. ביהדות התורה העלו דרישה מפתיעה – "הגברת אכיפה בבניה בלתי חוקית בשטחי C" כאשר הכוונה היא לבנייה הפלסטינית.

עד כה נמנעו חברי הכנסת החרדים להביע דעה נחרצת או ליזום חוקים הקשורים לנושאי ימין או שמאל במובן המדיני. דרישה זו מסמנת ומצביעה על מגמה מעניינת המתרחשת בקרב חברי הכנסת החרדים – הם נהיו ימניים או אם נדייק – הם מייצגים ציבור שהפך לימני יותר.

חברי הכנסת החרדים מבינים, כי למרות שציבור שולחיהם שלח אותם בעיקר למטרות עקרונית בנושאי דת ותקציבים, הציבור מעוניין גם בדרך אגב לחוקק ולבצע רפורמות ימניות. יצוין ויודגש הימניות הזו אינה נובעת מחזון ציוני כלשהוא, אלא מהמובן הפשוט של ביטחון אישי וצדק.

העובדה שביישובים יהודיים, ביניהם חרדיים, באזורי ההתיישבות על כל מרפסת או וילון שרוצים להוציא עוברים מסכת בירוקרטית מעייפת, ולעתים תכופות בתים נהרסים בעקבות עתירות של  עמותות שמאלניות יפות נפש, כאשר מן הצד השני הערבים והבדואים בונים ישובים שלמים ללא הפסקה באין מפריע, דבר זה מעורר בנפש תחושת חוסר צדק וקיפוח.

לא סתם אימת חברי הכנסת החרדים במערכת הבחירות האחרונה, הייתה מפני נהירה המונית ליו"ר עוצמה יהודית, ח"כ איתמר בן גביר, זאת משום שכאמור הציבור החרדי ברובו נהפך לימני יותר בדעותיו.

יש לציין כי חשש זה התבדה לבסוף והנהירה ההמונית לבן גביר לא התרחשה. מפילוח נתוני ההצבעה בריכוזי האוכלוסייה החרדית ברחבי הארץ (ביתר עילית, מודיעין עילית, אלעד ועוד), עולה כי נרשמה מגמה של ירידה בהצבעה לציונות הדתית. על פי הנתונים רק 5.5% מהציבור החרדי הצביעו ט׳ בקלפי. לשם השוואה בבחירות הקודמות הצביעו 6.2% מהתושבים בערים החרדיות למפלגות הציונות הדתית.

חברי הכנסת בעצמם יתכן וקרובים יותר בדעותיהם לשמאל, אך כיום המסר שהם מעבירים לציבור הוא שהם נוטים ימינה. 'יו"ר 'דגל התורה" חבר הכנסת משה גפני הודה בעבר כי הוא מחזיק בעמדות שמאל והסביר מדוע הוא לא מצטרף לממשלות השמאל. "השמאלנים יותר אינטליגנטים מהימנים", אמר גפני בוועידת עיתון "הארץ" ב-2017, "אני לא שמאלני ולא ימני, אני עובד בשכל. נכון שבנושא המדיני אני יותר קרוב לעמדות השמאל וכך כל מצביעי דגל התורה משום שאתה מבין שאני לא מדבר על דעתי אלא ממושמע לרבנים".

גפני אמר באותה ועידה כי הוא תומך בקיום משא ומתן מדיני עם הפלסטינים. "אני לא אוהב את החקיקה שהממשלה הזו מביאה בכל מיני נושאים ימניים. ממש לא אוהב. אני גם אומר זאת לראש הממשלה. הרבה דברים אם הייתי יכול הייתי מצביע נגד. אבל אין לי בן ברית. אין לי בשמאל מי שיגיד – מה שאצלך בציפור הנפש אנחנו איתך באש ובמים ואז אני יהיה מוכן בתמורה להיות באש ובמים בנושאים שלכם".

עם זאת, יש להדגיש כי ישנו שינוי משמעותי בין דגל התורה ואגודת ישראל. בדגל התורה אכן הימניות וההצהרות בעניין לא נשמעות כל כך וכפי שאמר גפני. מנגד, באגודת ישראל הח"כים שוברים יותר ויותר ימינה. במהלך קמפיין הבחירות האחרון הצהיר במפורש יו"ר יהדות התורה וח"כ המיועד יצחק גולדקנופף – "אנחנו ימניים".

אמנם, ימניות זו אינה חזקה מספיק בכדי להתעקש על ישיבה בממשלת ימין בלבד. החרדים בשמחה רבה היו יושבים עם גנץ למשל ובצדק. לחרדים אין שום בעיה שגנץ ישוחח עם ידידו משכבר הימים יו"ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן מדי בוקר. עקרונות דת ומדינה ותקציבים עולות על הכל ודברים אלו יכולים להתקיים גם בממשלת שמאל מלא מלא.