בשבוע בו התבשר עם ישראל על נפילת הממשלה הרעה פרסמתי מאמר שהסביר את הבעייתיות בכך שראשי גוש הימין מכהנים בתפקידם עשרות שנים. המאמר שזכה לביקורת רבה הסביר שלמרות הכישורים והניסיון שעומדים לזכותם של נתניהו, דרעי וגפני, (ליצמן בינתיים ירד מההנהגה) התקופה הארוכה של ראשי גוש הימין בהנהגה הביאה אותם להתנהגות פוליטית שלעיתים רחוקה מהמטרות שציבור הבוחרים שלהם ביקש לקדם.
"ארוחה בשרית יכולה להיות משובחת מאוד, ארוחה חלבית מסוגלת לייצר חגיגה של טעמים מיוחדים בפה, למרות זאת, חלבי ובשרי לא הולכים ביחד. לעיתים ההרכב שנוצר פשוט מביא להרס, למרות שכל יחיד ממנו מושלם. בהקבלה, פוליטיקאים יכולים להיות מוצלחים במיוחד ולהוכיח זאת במשך עשרות שנים, לפעמים ההרכב של ההנהגה הופך להיות בעיה", ניסיתי להסביר בידיעה שאקבל עשרות מיילים זועמים. האמת שהייתה תקווה קלה ששנת האופוזיציה תשנה את גישת ההנהגה לדברים הבוערים לקהל הבוחרים אך לשווא.
חצי שנה אחרי אותו מאמר, וכמעט חודשיים אחרי ניצחון ברור לגוש המסורתי עם 64 מנדטים שיכולים לספק ממשלה יציבה לשנים ארוכות, הסיום המר של המו"מ הקואליציוני מזכיר לכולנו מדוע החבורה המוצלחת בהנהגת הימין טובה ומועילה כיחידים, אולם הרסנית כקבוצה. את הניצחון המזהיר לגוש שערכיו היו מושפלים יותר משנה הפכה הקבוצה לכישלון כאשר הרפורמות ההרסניות לדת והיהדות ממשיכות לפעול במלוא המרץ תחת ממשלת השנאה. המטרה העליונה להחליף את הממשלה נדחקה לטובת המטרה העליונה יותר – המשחק הפוליטי והמרדף אחרי כותרת הניצחון בעיתון של יום המחר.
הדוברים מטעם יספרו לנו ש"היהדות" השיגה התחייבויות מרשימות בהסכמים הקואליציוניים, אולם אין צורך להיות היסטוריון כדי לזכור את השווי של הנכתב בהסכמים אלה. מעולם לא קמה ממשלה שכיבדה את הנכתב בהסכמים הקואליציוניים, במקרה הטוב הסכמים אלה משמשים ככיוון דרך של הממשלה, מה שבממשלה הנוכחית היה ברור לכל.
הדבר היחיד שיש לו ערך בהסכמים הקואליציוניים זה נושא התפקידים, ולו רק מהסיבה שצריך לכבד את המסוכם יחד עם ההצבעה על הקמת הממשלה. אין לזלזל בחשיבות של התפקידים בממשלה ובהשפעה שלהם על הערכים שדורשת כל מפלגה לקדם, אך אם קצת פחות ציניות בהנהגה הנושא היה מסתיים תוך ימים אחדים.
כבר בתחילת כהונת הממשלה שקיבלה מנדט ברור מהעם, הוכיחו ראשי גוש הימין שזמנם עבר. קרוב לחודשיים לא הצליחו הבכירים להתגבר על היצרים שלהם ולהעיף את לפיד מהשלטון. בזמן הזה ערכי הגוש המסורתי המשיכו להיות כ'אסקופה נדרסת' ברגלי שונאי הדת, המצב הביטחוני המשיך להיות חמור וגבה חיים של יהודים קדושים, המצב הכלכלי של החלשים בחברה המשיך להחמיר ויוקר המחיה המשיך לזנק.
כל אלה לא הפריעו לקבוצה הוותיקה והמנוסה להמשיך להתקוטט על סעיפים שמי כמוהם יודע שאינם שווים את הנייר שנכתבו עליו, ועל תפקידים שעם רצון טוב היו יכולים לסכם עליהם כבר בימים הראשונים. הטעם המר שסיפקה הנהגת הימין בתום ימי המו"מ הקואליציוני מביא לתחושת הפסד בתוך הניצחון הגדול.
לא נלחמים על ההבטחות שלהם לבוחרים אומרים להם שמצפים מהם שכן ילחמו. כן נלחמים, כועסים עליהם שהם מורחים זמן ונלחמים על דברים שלא יקוימו. מתעקשים על תפקידים כדי לקדם אג'נדות בגלל שהנייר לא שווה אומרים שהם רק מחפשים כותרות. אולי די כבר לרדת על נציגי הציבור שנלחמים עבורכם?
לא מסכים עם מה שנכתב פה . יש דרך קצרה שהיא ארוכה ויש דרך ארוכה שהיא קצרה עדיף שיתארך הדרך במשא ומתן מאשר יתארך ב 4 שנים עקרות שלא יביאו כלום למגזר החרדי אז עם כל הרצון של כולנו שנקנה 5 שרוולים חש פעמי ב 10 שקל ושירד המס על השתיה מתוקה עדיף שילחמו וישיגו תקציבים ל 4 שנים יישר כח גדול לפולטיקאים של שס ויהדות התורה שלוחי דרבנן שנלחמים על זכיות הציבור החרדי מול כל מתקפות השמאל והימין הליברלי
יעקב בנדה שבוע טוב,
אם להזכיר אופוזיציה וציניות,
אז אפשר לכתוב שכל הכתבה הזו היא כתבה של אדם שהתרגל להתמרמר כשהיינו באופוזיציה ושכח שזה נגמר.
עכשיו לצד השני. עשו במו"מ עבודה נפלאה, ירדו לכל פרט,
לא כמו שנתניהו רצה הסכם רזה שלא יכלול נושאים מהותיים.
מה רציתם את כל הויכוחים האלו בתוך הקדנציה?
עשו בשכל שהעלו הכל כעת, רבו על מה שצריך לריב.
עכשיו קדימה לעבודה עם כל התפקידים שקיבלתם.
תעבור שנה, ותראה שהם לא עושים כלום הקבוצה הזו, בגלל שהם ביחד וכו' כל התיאוריה הזו, אז תתקיף.
כעת זה פשוט לא יפה להתקיף אנשים שרבו על העקרונות שלנו בעיקר.