התכנית של גולדקנופף / עו"ד נתן רוזנבלט

לפני כשבועיים ארע אירוע דרמטי שתפס את העין של מתי מעט העוסקים בתחום הדיור החרדי: המכרזים של רמ"י לשיווק קרקעות בעכו ובמקומות נוספים – נדחו לחודש לפחות.

דחיית המועד להגשת מכרז, הינו הליך לא נדיר במערכת הזו וקורה בד"כ עקב רצון של רמ"י לעדכן משהו בחוברת וכדומה, אך דחייה של מספר מכרזי ענק (כל אחד עד אלפיים דירות) בו זמנית, ובפרט שהדחייה היא בחודש, לאותו תאריך, זה כבר לא מקרי.

ואכן, בירור קצר שעשיתי איפה שצריך העלה כי אכן מדובר כאן במדיניות חדשה ומחושבת. מתברר כי בלשכת שר השיכון לא ישנים, השר הנחה את צוות משרדו לפעול לשינוי ההגרלות מהקצה אל הקצה, המכרזים הוקפאו איפה בכוונת מכוון על מנת לשפר את המוצר ולהוציאו שוב לשיווק.

השבוע, בוועידה חרדית, קבלנו את החלק השני של התשובה מדוע הוקפאו המכרזים: מנכ"ל משרד השיכון הרב יהודה מורגנשטרן, (מקצוען לעניין, ולא מוותר על התלבושת האופיינית לחסידות גור על הבמה. אין לי ספק שעוד נשמע ממנו רבות) הסביר כי השר מתקומם על היעדר ההיגיון והצדק בשיטה הנוכחית, שבה ככל שאתה זוכה בדירה במיקום יוקרתי יותר אתה מרוויח יותר, במקום שהמדינה תעודד את הצעירים לעבור לפריפריה היא עושה בדיוק ההיפך: אומרים לצעיר, אם תזכה בדירה בנוף הגליל למשל, תרוויח רבע אלף ₪ סיוע, אך אם תרכוש את אותה דירה בהרצליה, או אצל אנ"ש: ברוממה בירושלים, אז תרוויח מיליון ורבע, זה לא יכול להיות – כך מורגנשטרן – וזה לא יהיה, ולכן הכל הוקפא עד לקביעת כללים חדשים.

אגב, הסכומים הללו שייכים לעבר. בתכנית הנוכחית ("דירה בהנחה") הפער בין הפריפריה למרכז הוא מצומצם יותר, אך המנכ"ל צודק עקרונית: אין שום היגיון לסייע למי שרוצה לגור במרכז ירושלים או תל אביב על חשבון הסיוע למי שמוכן לגור במרחקים.

הדברים הללו אינם קשורים לציבור החרדי בדווקא, על אף שברור שהוא ייהנה מכך לא פחות מאשר אחרים ייהנו, גם משום שכשיורד גשם כולם נרטבים כידוע, וגם מחמת שהציבור החרדי הוא צרכן חזק בפריפריה כידוע.

במה שקשור לציבור החרדי, יש לגולדקנופף תכניות גרנדיוזיות, שהלוואי שחלק מהן יצאו לפועל: שתי ערים חרדיות חדשות (מלבד כסיף), אחת בצפון ואחת איפשהו בין קריית מלאכי לבאר שבע, שכונות חדשות בערים מעורבות ואפילו בערים שאין בהן חרדים עד כה, כמו עכו ועוד (אגב עכו, כזכור בהגרלה לפני כשנה זכו בה מאות חרדים בדירה בעקבות פעילות וועד הדיור החרדי ללא כוונות רווח), כאמור, הלוואי.

אלא שלכל החגיגה הזו נלווה צליל חלוש של פעמוני אזעקה, אנחנו נזכרים בשר השיכון הקודם קודם, הרב יעקב ליצמן, גם הוא הגיע עם כוונות הכי טובות, ואיך זה נגמר – כולם יודעים.

היה זה אחרי קדנציה מוצלחת של משרד השיכון בידי כחלון ושליחיו, עשרות אלפי דירות שווקו והוגרלו אבל המחירים לא ממש ירדו, הרב ליצמן הגיע עם רעיון מצוין של חלוקת כספים לרוכשים יד שנייה במקומות רחוקים מהמרכז, והודיע חגיגית על עצירת רוב ההגרלות עד לגיבוש מדיניות חדשה.

ההמשך ידוע, איש לא זוכר למה זה קרה (שר המשפטים של גנץ, ניסנקורן, החל במהלכים לזירוז הרשעתו של ביבי) אך את הסוף כולנו זוכרים וכואבים עד היום: הממשלה קרסה, תירוצים ותכניות יש ודירות אין.

החשש הגדול הוא שההיסטוריה תחזור על עצמה: הפגנות הענק הבלתי פוסקות, התנהלותו האובדנית של בן גביר תוך איום מרומז על פירוק הממשלה – כל יום מסיבה אחרת, ההדלפות בדבר חתירה להסדר טיעון, ועוד כמה דברים שקורים במקביל, ומאיימים על קיומה של הממשלה.

ייתכן מאוד, כי הממשלה לא תחזיק מעמד או לא תהיה מספיק חזקה על מנת להוציא לפועל את תכניותיו של גולדקנופף, לא תמיד זה חכם לעצור תכניות קיימות רק בשביל להחליפן באחרות, גם אם הן טובות בהרבה.

עלינו ללמוד מסמוטריץ וחבריו, הם יודעים שהם נמצאים על זמן שאול, ולפיכך מזדרזים לנצל את הזמן ולהוציא את המרב מהמצב, הכשרת יישוב ביו"ש הוא הליך קשה בהרבה – משפטית ומדינית -מאשר הקמת עיר או שכונה חרדית בארץ, השבוע אושרו עשרה יישובים חדשים ביו"ש ושום דבר לא באמת קרה בגזרה שלנו.

זוהי שעת כושר היסטורית שלא הייתה כמותה: כל המשרדים הרלוונטיים בידיים שלנו או של האחים הסרוגים שלנו, אין שום סיבה לא לנצל את השעה, לא צריך לבטל בינתיים ולהקפיא.