מעבדות לחירות / עו"ד נתן רוזנבלט במסר אקטואלי מהמאבק בבית שמש

שורות אלו נכתבות באולם וועדת תכנון ובניה בבית שמש, אליה הוזמנתי על מנת לייצג תושב של שכונת "רמת אברהם" (גולובנציץ) כנגד התכנית להוספת קומות דיור ומסחר, עד כדי 13 קומות, וזאת לאחר שקבלנים אחרים כבר עשו זאת בפרויקטים אחרים באותה שכונה. אגב, קרוב לחמש מאות התנגדויות שהגשתי, טרם זכו להתייחסות וחבל.

הוועדה מנוהלת ביד רמה בידי הרב שמעון גולדברג, שניכר בו כמה הוא מתאמץ על מנת שכולם יהיו מרוצים. אי אפשר לקנא בו: מצד אחד אחיו ובוחריו החרדים מתחננים שלא יהרסו להם את השכונה ואת העיר, ומצד שני הקבלנים כמובן מבקשים להגדיל את רווחיהם, ורוחה של ראש העיר מרחפת מעל ההחלטות.

שעות של דיונים, הטענות הרשמיות שלנו רבות: החל מירידה באיכות חיים עקב צפיפות הדיור, אי התאמת התשתיות, שינוי תכניות לא חוקי, ועוד כל כיוצא באלו, הטענה המרכזית לא עלתה, והיא, האמת שמאחורי הרצון לשנות את אופי השכונה בפרט, והאופי של בית שמש בכלל.

הטענה הזו לא יכולה לעלות, מכיוון שבדיני התכנון והבנייה היא לא הטענה המשפטית החזקה שלנו, אך היא הטענה המוסרית החזקה שלנו: זה לא הגיוני לקחת מהציבור החרדי את כבשת הרש, את המקום היחיד שעדיין ניתן לזוגות הצעירים שלנו להתגורר בו, באמצעות שינוי מבנה הבניינים לרבי קומות.

הדיון הזה הוא שיאו של תהליך שהחל לפני כחצי שנה, כאן במדור, קבלתי מייל מאת אברך יקר תושב שכונת רמת אברהם, שתיאר לי את המתרחש, הגעתי למקום וחשכו עיני: מול העיניים שלנו הולכת ומוקמת שכונה לא חרדית, עבור תושבי חו"ל לא חרדים, בלב השכונה החרדית היחידה ועל חשבון עתיד הדורות שלנו.

במאמצים משותפים ובברכת רבני העיר והשכונה שליט"א, לאחר שפנינו אליהם והראנו את הנעשה, פורסמה "תקנת העיר" עליה חתמו למעלה מחמישים רבני העיר, ולפיה אין לבנות מעבר לשמונה קומות בשכונות החרדיות, שומרים הפקד לעירך.

מהלך זה, אולי, ייתן את המענה ללחצים האדירים שמפעילה ראש העיר, שנבחרה בתאונה פוליטית לקדנציה חד פעמית, על מנת לשנות את מפת ההתיישבות החרדית, והיא לא היחידה: אמש (במועד כתיבת השורות, יום ראשון) היתה אמורה להתכנס אספת עסקני דיור בבניין עיריית קריית גת, ראש העיר אמור להסביר לנו איפה הוא רוצה חרדים ואיפה לא. בשבוע שעבר דברנו כאן על ראש העיר חריש, המנהל מלחמת חורמה נגד חלק מהציבור החרדי, כך עוד ראשי ערים רבים לא רוצים אותנו למרות שאנחנו היחידים שיכולים להפריח את העיר, כולל אפילו כאלו שנבחרו רק בזכות הציבור החרדי, צפת למשל.

מדוע הם לא רוצים אותנו? זה לא משנה. בוודאי שאין מה להתרגש מההסברים הדוחים שאין טעם אפילו לחזור עליהם, את האמת אנחנו יודעים, לא רק כמה הציבור שלנו הוא המועיל ביותר לסביבתו וכמה הוא עולה הכי פחות למדינה ולעירייה, אלא את האמת מדוע הם לא רוצים אותנו ושום דבר לא יעזור, שבכל דור ודור עומדים עלינו והקב"ה מצילנו מידם.

חשבנו ששר השיכון "שלנו" יוכל לשנות את פני הדברים? אז חשבנו. הוא אמנם מנסה, בכל כוחו, בפרשת בית שמש למשל הוא הזמין את אברכי השכונה ללשכתו ובמקביל הזמין גם את ראש העיר, צעדים נדירים מבחינתו של שר שאינו שר הפנים, אך בפועל, אין לו הרבה סנקציות.

עלינו לחדול מהשימוש בשתדלנות, שאולי יואילו בטובם להרשות לנו לצאת מתחום המושב שלנו, אנחנו נקבע, בסייעתא דשמיא, היכן נתגורר.

השבועות האחרונים הוכיחו לנו כמה גדול כוחו של ציבור, אתה יכול לזכות ברוב מוחלט וברור בבחירות, אך כאשר ציבור גדול חש שלא מתחשבים בו, אי אפשר לעמוד כנגד הצונמי שהוא יוצר.

אנחנו לא יכולים להפגין כמוהם ולחסום את נתיבי איילון לילות שלמים, כשניסינו לעשות עשירית מזאת, זה הסתיים באין ספור פצועים ועצורים, אך אנחנו כן יכולים לעשות מה שקוראים היום "לשנות את הדיסקט", אין צורך ביד חזקה ובזרוע נטויה, אלא בצעדים קטנים ומדודים: תקנת העיר בבית שמש, הרשמה מאסיבית בחריש, דירה אחרי דירה בעפולה ונוף הגליל, רכישה סיטונאית בעכו ועוד.

מדובר במהפך מחשבתי, לפעמים ההבדל בין עבדות לחירות, הוא רק בהחלטה לעשות משהו ולהפסיק את התלות בזולת. במקום ש"הם" יגידו לנו היכן נגור ועד היכן תחום המושב שלנו, אנחנו נקבע אותו בעצמינו, וכך נזכה לצאת מעבדות לחירות.