באמת שאני לא מבין את הקטע.
למה לצמצם את עילת הסבירות? הפוך! בוא נרחיב אותה לכולם! שיתחשבו בסבירות של כל אחד מהעם!
הנה למשל כמה דברים שלדעתי לוקים בחוסר סבירות קיצוני, וצריכים להשתנות על פי הסבירות שלי.
1. בשבת אין סלח לנו. (מה אשמים כל הרחפנים, שכולם אמורים לשים לב שהמשיכו תפילה של חול?)
2. גברים הולכים לקניות. (אחר כך מתלוננות "בשביל מה הבאת מלפפון חמוץ? בקשתי כבוש!" מה ההבדל? רבנן!)
3. משה הזגג הפרסי מהרחוב שלי מחוייב בתשלום 10 אגורות לשקית. (זה לא היה לוקה בחוסר סבירות אם לא התור שמשתרך אחריו כשהוא בויכוח הקבוע שלו עם המוכרת על תוספת שקית אחת חינם)
4. עילת סבירות. (אם הפסיקה נכונה למה היא לא מחוקקת בחוק? ואם היא לא נכונה… אגב, קצת פרדוקסי שעילת הסבירות כל כך לא סבירה, לא?)
5. אין בית כנסת מיוחד לחזנים מותחים בטירוף. (למה התפילה צריכה להימשך שעה וחצי? ועוד מנחה! ועל מה הבכי המטלטל עכשיו? כולה הוא קורא פרשת התמיד!)
אבל מה לעשות? רומסים את זכויותנו כאזרחים, והממשלה הזו רוצה לקחת אפילו לשופטים הנאורים, הגאונים, והמורמים מעם את האפשרות לשנות את החוק על פי עילה זו. תגידו לי אתם, זו לא דיקטטורה?





















והנה הטור הפובליציסטי הראשון ב JDN. אכן משעשע!
חמוד הכותב.
ניתן להוסיף גם
א. שאלות הבטיחות בכניסתך לתור לצ'ק אין (הרי עוד רגע אני מעביר את הטרולי בשיקוף)
ב. עניבה. (תמוגר התופעה כליל)
ג. נשים נוהגות.
ד. חום יולי אוגוסט
ה. הכיבוד "חייקה" בברית.
ו. העלייה ימינה מכביש 4 לקוקה קולה