נתניהו נמצא בדילמה משמעותית בחודשים האחרונים, וביתר שאת בשבוע האחרון. מצד אחד, הוא מעוניין להעביר את החוקים במסגרת הרפורמה המשפטית, לאור הלחץ שמפעילים עליו שותפיו בקואליציה, ובעיקר מכיוונו של שר המשפטים יריב לוין. מן הצד השני נתניהו רואה את הסרבנות בשמאל ומבין שקיים כאן סכנה אמיתית לביטחון המדינה.
"אין ולא יהיה מקום לסרבנות, לא בצד זה ולא בצד אחר", נשמע אומר נתניהו בהקלטות שהגיעו לידי 'חדשות 13', "אני לא יכול לדמיין חומרת דברים גדולים יותר, של ארגון הפרה המונית כזאת של חוק השירות או של סרבנות. זה בלתי ניתן לתפיסה. זה פשוט אי אפשר לתפוס את זה".
"זה מקרה שפוגע בגוף המדינה, בביטחון המדינה", הוסיף נתניהו, "וזה לא רק ההשבתה של יכולות, זה גם מה שזה עושה לכוח ההרתעה שלנו. מה זה עושה, אני לא אביא כאן דוחות מודיעיניים, אם תרצו בדלתיים סגורות אני אראה לכם מה זה עושה, זה לא דבר קטן".
נתניהו צודק. הסרבנות היא איום קיומי על מדינת ישראל, ואסור לזלזל בה. ניתן ואף רצוי לזלזל באותם טייסים שמפקירים את ביטחון המדינה, אך עצם תופעת הסרבנות היא מסוכנת. 70% מן הכוח הלוחם של חיל-האוויר מבוסס על חיילי מילואים. מדובר במערך מבצעי של מאות טייסים שנמצאים בכשירות גבוהה לאורך כל השנה ומתייצבים למילואים. מערכים שונים באגף המודיעין ביחידת 8200, הקשורים לתכנון, הפעלה ומבצעים מיוחדים, מושתתים גם הם בחלקם הגדול על גיוס מילואים. וביום פקודה, דבר שסיכוי סביר שיקרה בקרוב, צה"ל יצטרך את כל לוחמיו.
נתניהו רואה זאת, מבין את גודל הסכנה ולא יודע כיצד להכריע. מצד אחד ישנו איום קיומי על מדינת ישראל כאמור ומן הצד השני, עצירת החקיקה – היינו כניעה מוחלטת לסרבנים ולשמאל, דבר שעשוי להפוך את הצבא לפוליטי עוד יותר ממה שהוא היום. תופעת הסרבנות תתעצם שבעתיים במידה ונתניהו ייכנע לאותם סרבנים מופקרים.
הבעיה המרכזית טמונה בשני גורמים – התקשורת והבכירים בצה"ל. התקשורת תומכת בסרבנות ובכל פעם שטייס במיל' ששירותו הצבאי בצה"ל כמו גם גילו וכשירותו מוטלים בספק, מוציא מכתב, התקשורת עטה על זה כמוצא שלל רב, למרות שמכתב הסרבנות לא נשלח כלל למפקדים עצמם אלא לכתבים הצבאיים. דבר מגוחך שאינו עומד בשום צורה בקריטריונים האתים של עיתונאי. צה"ל בשתיקתו אל מול הסרבנים, נותן תמיכה למהלך המסוכן. המפקדים בצה"ל מתחמקים מהנושא ואינם נותנים מענה וענש הולם לסרבנים. וכבא אמרו חז"ל "שתיקה כהודאה".
יחד עם זאת, למרות הסכנה העצומה בתופעת הסרבנות, אסור לנתניהו להיכנע. ראשית, עם כל הכבוד לטייסים, הם אינם נבחרי ציבור ואין ביכולתם לשנות מדיניות פוליטית. שנית, הכניעה תביא לסרבנות גדולה עוד יותר ממה שקיימת היום ובכל חוק שהקואליציה תרצה לחוקק, יקום טייס ויסרב פקודה. כניעה לטייסים פירושה דיקטטורה.
השמאל צריך לזכור, לא כל הטייסים בחיל האוויר הם אנשי שמאל, למרות שזה נראה כך בעקבות הרעש והצהלולים שהם עושים באדיבות התקשורת המגויסת על מלא למחאה. ביום שתהיה כאן ממשלת שמאל, דבר שבוודאי יקרה במהלך השנים, הטייסים הימניים גם יודיעו על סירוב פקודה בעקבות חוק שאינו מוצא חן בעיניהם.
התגובה של הימין אמור להיות בדיוק כמו שהשמאל היה מתנהג בכזה מקרה בלי פחד או במילים אחרות להפסיק לחשוב בצימצום.
ופשוט מי שלא מתיצב מאבד את הפנסיה הצבאית וכל ההטבות שיש לו מהצבא ובחיל האוויר גם הכנפיים ואז כולם יתייצבו בלי יוצא מהכלל.
מתוך ראיון בערוץ 14 (אם אני זוכר נכון את המקור)
צריך פשוט לתת להם קנסות רציניים ואז הם יחזרו עם הזנב בין הרגליים