בימים אלו ציינו מלאת 50 שנים למלחמת יום הכיפורים.
התקשורת כמו תמיד עוסקת במחדלים הנוראים שקדמו למלחמה הקשה. התרעות מודיעיניות רבות היו כי עומדת לפרוץ מלחמה. המצרים והסורים יצאו בתמרונים רחבי היקף וריכזו כוחות רבים.
אבל הנהגת המדינה אז היתה שבויה בתפיסה כי לא תפרוץ מלחמה.
את המחיר שילמו בחייהם למעלה מ2600 חיילים הי"ד, אלפים נפצעו, ומאות נשבו. רבים מהם סובלים עד היום מתוצאות המלחמה.
והנה לפתע הסיפור חוזר על עצמו.
בשנים האחרונות שמענו ללא הרף על תרחיש האימה הנורא, בו מחבלים חודרים לישוב יהודי, טובחים בתושביו, ותופסים בני ערובה.
למרבה החרדה תרחיש האימה התרחש. ה"גדר החכמה" קרסה ברגע ממכת טרקטור, מאות מחבלים חדרו באין מפריע וביצעו טבח המוני במשתתפי ארוע במושב רעים, ובתושבי יישובים רבים. מחזות בלתי נתפסים של בתים נשרפים על יושביהם. הלב מתפלץ ממראה אמהות וילדיהם, קשישים וצעירים מובלים בידי מחבלים צמאי דם.
עדיין לא ידוע כמה נרצחו (300 הרוגים בשעת כתיבת השורות) וכמה נשבו, אך שוב מכה התחושה כי "אם ה' לא ישמור עיר שווא שקד שומר", כל מערכות ההתרעה וההגנה קורסות ברגע אחד.
וכדברי הגמרא (סוטה מט ב) "על מה יש לנו להישען, על אבינו שבשמים".
נתפלל ונייחל לבשורות טובות ישועות ונחמות.
לחזור בתשובה!!! חיללנו את יום הכיפורים, קיבלנו עונש קשה!!!!
אבינו שבשמים שלח לנו מחבלים אז די לחכמים כמוכם.
אחדות ואהבה יביא לנו ניצחון.
אל תעשו מבורא עולם בן אדם.